החזאי הוותיק: "אלו דברים שלא נראו בעשרות השנים האחרונות בישראל"

אם גם אתם חשים מופתעים בכל יום מחדש כשמתעדכנים בתחזית מזג האוויר, אתם לא היחידים. ימי השרב הכבד שחלפו עלינו בשבוע שעבר, ולאחריהם ימי הגשמים שהכו בנו בתחילת השבוע הנוכחי, ויותר מכל – הגשם הצפוי בחג השבועות, הצליחו להפתיע גם את חזאי 'מטאוטק' הוותיקים.

החזאי צחי וקסמן, מספר על כך: "גל החום שחווינו בשבוע שעבר לא היה נדיר בעוצמתו, אך הוא היה נדיר מאוד במשכו. גלי חום דומים היו רק לפני כמה עשרות שנים. האחרון שבהם היה באפריל 1998, ולפני כן היו גלי חום דומים גם בשנים 1960 ו-1935. רובם היו קצרים יותר מגל החום של השבוע שעבר, כך שהוא בהחלט נחשב לחריג.

"גם הגשמים בתחילת השבוע הנוכחי היו חריגים לחודש מאי. זו תקופה בה אנו מקבלים בדרך כלל יום גשום אחד עם כמות קטנה יחסית של משקעים, ואילו במהלך החודש האחרון קיבל אזור הצפון בערך חמישה ימי גשם, שגם בכמות הם היו בכמות גבוהה בהרבה מהממוצע".

(צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90)

דווקא לגבי הגשם הצפוי בחג השבועות אומר וקסמן שאין זה מיוחד כל כך: "קורה מידי פעם שיורדים גשמים בסוף חודש מאי, שהרי זוהי סוף עונת המשקעים. אמנם זה נחשב נדיר, אבל אחת לכמה שנים ניתן להיתקל בכך. על כל פנים, לא צפוי לנו השנה גשם שוטף, אלא כנראה טפטוף ביום שישי באזור הצפון".

"גם אנחנו החזאים הופתענו"

ציינת כי בחודשים האחרונים נתקלנו בתופעות מזג אוויר חריגות, יש לכך הסבר הגיוני?

"הסבר חד משמעי קשה לתת, כי גם אנחנו איננו מבינים זאת. הקשר היחידי שאפשר אולי למצוא בין התופעות הוא המחקרים שמעידים כי לאור ההתחממות הגלובאלית יש עלייה במקרי שכיחות גלי החום באופן כללי בעולם, גם במשכם וגם בעוצמתם. מנגד, המחקרים מצביעים גם על עלייה באירועי קיצון של גשמים ושיטפונות, שגם אותם אנו חווים. אלו לא דברים חדשים, אלא הם נחזו כבר לפני כעשור, כאשר ארגון המטאורולוגיה העולמי קבע כי גלי חום ובצורות צפויים לגדול או להתעצם וכך גם שיטפונות ואירועי קיצון של קור ושלגים. נראה שהמגמה הזו אכן מתרחשת הלכה למעשה".

עם זאת, וקסמן מדגיש כי עדיין קשה לדעת איך ימשיכו להתבטא הדברים בעתיד, וגם אי אפשר לקבוע באופן ברור אם הגשם או השרב הספציפיים קשורים להתחממות הגלובאלית או לא.

(צילום: shutterstock)

אי אפשר שלא להזכיר את החורף הגשום שעבר עלינו. האם כחזאים הופתעתם ממנו?

"אכן, בהחלט הופתענו מכמות הגשמים הגדולה שירדה בחורף האחרון", מסכים וקסמן. "קודם כל כי בתחזיות העונתיות שלנו שיערנו שעונת החורף עומדת להיות בגבולות הממוצע ואולי מעט יותר. בסופו של דבר קיבלנו חורף גשום עם כ-130% גשמים ביחס לממוצע. הדבר המפתיע עוד יותר הוא שזו השנה השנייה בה יורדת כמות כזו של גשמים, כיוון שגם החורף הקודם אופיין במספרים דומים. ההסתברות לרצף כזה של שנתיים רצופות של גשמים בכאלו כמויות, היא ממש לא שכיחה, ולמעשה נדמה לי שהיא התרחשה בפעם האחרונה לפני כ-50 שנה".

תופעה נוספת ומעניינת, בה נתקלו החזאים בשני החורפים האחרונים היא שלמרות הגשמים הרבים והטמפרטורות הנמוכות לא ירד כלל שלג בהרי יהודה ובאזור ירושלים. "לכאורה זה נראה משונה, כי בדרך כלל עונות ברוכות במשקעים בישראל נושאות עימן גם אירועי שלג משמעותיים, ובחורפים האחרונים זה לא קרה. למעשה, קיבלנו שני חורפים גשומים וקרים, אך נעדרי שלג".

גם כאן, לדבריו, אין לכך הסבר. "בפרט", הוא מוסיף, "שדווקא בחורף של שנת 2014 שהיה אחד החורפים היבשים ביותר שנמדדו בישראל, ראינו שהעונה נפתחה עם סערת שלגים מהחזקות והקשות ביותר שידעה הארץ, מה שבעצם מהווה את ההיפך הגמור – חורף צחיח אך מערכת רצינית ביותר של שלג".

ומה עם תחזית לקיץ הנוכחי? האם אתם יכולים לשער לקראת מה אנו הולכים?

"אנחנו יכולים לחזות בהתאם למודלים ולבדיקות שאנו מבצעים, אך עד כה הגענו לכ-70% הצלחה בתחזיות העונתיות, כך שלנבא באופן מדויק בוודאי אי אפשר. על כל פנים, לפי מה שנראה כעת, הקיץ הקרוב עומד להיות מעט מעל הממוצע, אך מכיוון שבישראל קיץ הוא תמיד חם, אז מעט מעל הממוצע זה אומר חם מאוד".

ורגע לפני שאתם רצים לרכוש מזגנים, הוא מוסיף: "כפי שציינתי, קשה לקבוע באופן מדויק מה עומד לקרות, אין לנו יכולת לכך, וגם אני אישית מוצא את עצמי בכל פעם מופתע מחדש".