השופט מזוז: ממשלה בראשות נאשם בפלילים – כשל מוסרי וליקוי מאורות של החברה

בית המשפט העליון פרסם היום (רביעי) את הפסיקה המלאה בבג"ץ של 11 השופטים שדחו בראשית החודש את העתירות נגד הקמת הממשלה בראשות בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ציינה בהודעתה כי היא מצטרפת להערות של חלק מחברי ההרכב בדבר הצורך להסדיר בחקיקה עתידית את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, "על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו".

מנימוקיהם של חברי ההרכב, שדחו פה אחד את העתירה נגד כהונת נתניהו, עולה תמימות דעים כי אין מקום לממשלה שהעומד בראשה מואשם בעבירות שחיתות חמורות. כך, למשל, השופט יצחק עמית – שסבר כי בהחלטתו מוביל בית המשפט ל"תוצאה אנומלית" ולפיה מי שאינו יכול לשמש בשורה של תפקידים במעלה הפירמידה (החל בתפקיד זוטר וכלה בתפקיד של שר) יכול לכהן בראש הפירמידה בתפקיד ראש הממשלה – הדגיש כי "בהיבט הערכי-מוסרי, אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי".

מזוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לצד זאת, עמית הודה שאכן אין מקום שבית המשפט יתערב cשיקול דעתם של חברי הכנסת ויחליט שהיא בלתי סבירה, שכן התערבות שכזו "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת" וכי "משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת, חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית".

השופט מני מזוז נגע בנימוקיו בעניין הערכי-פוליטי של בחירה בנאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל. "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי, כשל מוסרי וליקוי מאורות של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל", כתב. אולם, הוא הוסיף כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".

השופט דוד מינץ התייחס לדברי המחוקק, שבחר, לדבריו, "שלא לקבוע כל הגבלה על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים". במקום זאת, מינץ הציע להעביר את השאלה לדיון במרחב הציבורי. בחינת סבירות החלטתם של חברי הכנסת, לטענתו, "כמוה כבחינת סבירות החלטתם של ציבור המצביעים". הוא הוסיף כי הקביעה לפיה אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת חברי הכנסת אין משמעה מתן הכשר לכך. דברים דומים הובאו גם בהחלטת השופט עוזי פוגלמן, שהדגיש שכאשר בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת הרשות, "אין בית המשפט מתכוון לומר כי ההחלטה טובה וראויה".