9 הלכות שאולי לא ידענו, והפעם: הלכות ריבית

1. האם מותר להלוות בריבית?

המלווה בְרִיבִּית לחבירו עובר בכמה לאוין, ואפילו הלווה, הנותנו, הערב והעדים עוברים בלאו. צריך ליזהר מאד באיסור רִיבִּית, שכל הנותן הלוואה בְרִיבִּית נכסיו מתמוטטים, וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל. ואינו חי בתחיית המתים. מי שהחזיר את הרִיבִּית שנטל, תיקן בזה את הלאוין שעבר.

2. האם מותר לגבות ריבית אם שני הצדדים מסכימים  לכך?

גם עני שצריך ללוות למחייתו אסור לו ללוות ברִיבִּית, והמלווה עובר באיסור רִיבִּית בין אם מלווה לעשיר בין אם מלווה לעני, ואפילו אם הלווה מוחל למלווה, ונותן לו את הריבית מרצונו.

3. במה נכשל מי שלווה בריבית?

הן המלווה בְרִיבִּית לחבירו ישראל והן הלווה עוברים על "לפני עור לא תתן מכשול", נוסף על כל הלאוין של איסורי ריבית הכתובים בתורה. אפילו אם הלווה יכול להשיג הלוואה בריבית מיהודי אחר, אף על פי כן עובר המלווה משום לפני עור, אבל אם הלווה הזה יוכל להשיג הלוואה בריבית מגוי, אין המלווה עובר משום לפני עור. מכל מקום יש לו איסור דרבנן, שמסייע ידי עוברי עבירה, וכן לגבי הלווה.

4. האם חייבים להלוות למי שחוששים שלא יוכל להחזיר?

מצות עשה מן התורה להלוות לעני כשהוצרך לכך, שנאמר, "אם כסף תלווה את עמי" את העני עמך. כשיש לו מעות להלוות, חייב להלוות לנצרך, ויקדים את העני מלבקש. אם חושש שהלווה לא יוכל לפרוע לו, יטול ממנו משכון. ואם אינו נותן לו משכון אינו חייב להלוות לו, כל שחושש שלא יוכל לפרוע לו.

הרב אליהו עמר מבאר את הלכות ריבית:

5. האם מותר לתת מתנה כדי להשיג הלוואה?

אם צריך ללוות מחבירו, אסור לו לשגר אליו בתחילה איזו מתנה כדי שאחר כך יתן לו הלוואה, שזו היא ריבית מוקדמת. כמו כן לא יאמר אדם לחבירו הלויני היום, ואחר כך אני אלוה לך למחר, שחשוב כעין ריבית.

6. האם יש ריבית בעיכוב תשלום של מים, חשמל, גז או ארנונה?

המקבל חשבון עבור תשלום מים או חשמל או ארנונה, ראוי ונכון שיזדרז לשלם שאם יתעכב יחייבוהו בריבית, ואף על פי שיש אומרים שבחברה כמו עירייה וכדומה אין איסור ריבית, מכל מקום ראוי ונכון להזדרז בתשלום.

7. האם מותר ללוות סאה חיטים ולהחזיר לאחר זמן סאה חיטים?

אסור ללוות מחבירו סאה חטים על מנת שישלם לו אחר זמן סאה חטים אחרים, שחששו חכמים שמא יתייקרו החטים, ונמצא משלם לו יותר ממה שהלווהו, והווי ריבית מדרבנן. ואם עושהו דמים, שמתנה עמו לשלם לו כפי מה שהחטים שווים עכשיו, כגון ששווים עשרה דינרים, ומתנה שיחזיר לו חטים לאחר זמן בשווי עשרה דינרים, מותר. ואם יש ללווה בביתו מעט חטים, יכול ללוות כמה סאים עליהם. ונאמן הלווה לומר שיש לו מעט חטים בביתו כדי שיוכל המלווה להלוותו כמה סאים חטים שיחזיר לו הלווה כמדת הסאים שהלווהו. ומותר לאשה ללוות ככר לחם מחבירתה, שתחזירנו לה לאחר מכן, שכיון שהוא דבר מועט שאין דרך בני אדם בזמן הזה להקפיד בזה אם נתייקר או הוזל, לא החמירו חז''ל לדקדק כל כך באיסור ריבית דרבנן.

8. האם בישראל מותר ללוות בדולרים?

בארץ ישראל שהמטבע הוא שקל, לכתחילה אין להלוות דולרים לחבירו על מנת שיחזיר לו הדולרים לאחר זמן, שכיון שאינו מטבע היוצא בהוצאה, ולפעמים דרך הדולרים להתייקר ולעלות יותר ממחיר השקלים הקיים בעת ההלוואה, נמצא שנותן לו ריבית על הלוואתו, וכדין סאה בסאה, ומכל מקום יכול המלווה לתת ללווה במתנה דולר אחד או ילווהו דולר אחד, ואחר כך ילווהו עליו אפילו אלף דולרים. ובאופן כזה יכול להלוות דולרים ולפרוע בדולרים. אבל אין להלוות בכסף שקלים לפי שער יציג, ולפרוע אחר כך לפי שער יציג שיהיה בעת הפירעון, שיש בזה חשש ריבית.

9. מה יש להקפיד בעריכת ביטוח חיים?

מי שעושה ביטוח חיים, נכון שיוסיף בסוף החוזה ''והכל נעשה על פי היתר עיסקא'', שאף בחברות בערבון מוגבל ראוי ונכון לכתחילה לעשות על פי היתר עיסקא (יחוה דעת חלק ג' סימן פה עמוד רפו)

כיצד הגיב הרב כאשר ראה שהעשיר נותן לו ריבית? הרב זמיר כהן על הזהירות הרבה שיש לנהוג באיסורי ריבית:

תכנים נוספים על איסור ריבית ממתינים לכם באתר הידברות