מבקר המדינה הודיע לממשלה על פתיחה בבדיקת ההתנהלות בתקופת הקורונה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע היום (ראשון) על פתיחה בבדיקת התנהלות הממשלה והחלטותיה בתקופת משבר הקורונה. אנגלמן עדכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים הרלוונטיים כי הבדיקה תתמקד במשרדי ראש הממשלה, הבריאות, הביטחון, האוצר, הפנים והרווחה.

הודעתו של מבקר המדינה מגיעה כעבור חודשיים שבהם פעלו צוותי הביקורת במשרד לאיסוף מידע, למידה, ושורת פגישות עם גורמי המקצוע במספר משרדי ממשלה. המבקר צפוי לבחון את הטיפול במשבר מצד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי, צה"ל, קופות החולים, בנק ישראל, הביטוח הלאומי וכן חלק מהרשויות המקומיות. אנגלמן כתב לנתניהו כי הביקורת תעסוק ביחסי הגומלין וממשקי העבודה בין גופי החירום בניהול משבר הקורונה, ותתמקד בעבודת המטה לביטחון לאומי מול שאר הגופים. בנוסף, הביקורת תבחן את פעילות ההסברה ומסירת המידע לציבור במהלך המשבר, בהיערכות והטיפול באוכלוסייה המבוגרת, במערך המעבדות והבדיקות, בלמידה מרחוק במערכת החינוך, בהיערכות לעתיד ועוד.

אנגלמן מציג את דוח הביקורת השנתי, החודש

בהודעה שהועברה בתחילת החודש לפניית "התנועה לטוהר המידות" כתבה יסמין יהושוע, רכזת בכירה לפניות הציבור בלשכת המבקר, כי אנגלמן "בוחן את ההחלטות המתקבלות בממשלה בנושא הקורונה. הבחינה מתקיימת לצורך החלת ביקורת עתידית ובשים לב לתקופה המורכבת ולנסיבות בהן מתקבלות ההחלטות על ידי הממשלה... פנייתכם תיבחן במסגרת מכלול הנושאים הנבחנים בידי הצוותים". עם זאת, במכתב הקצר לא צוין מתי תחל הבדיקה ואילו סוגיות היא תכלול.

בחודש מרץ פרסם המבקר דו"ח חריף שעסק ביכולתה של ישראל להתמודד מול מגפות. בדו"ח צוין כי מערכת הבריאות לא נערכה להתמודדות בהתפרצות מגפה, חרף התפרצות החצבת והשפעת בעת האחרונה, וכי שירותי הבריאות, על קופות החולים ומערכי האשפוז, אינם ערוכים כלל לתרחיש שבו עלולים לחלות כ-2,250,000 איש (25% מהאוכלוסייה) בגין התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת, כמו שפעת פנדמית.

לצד התעלמות מוחלטת מזהות בעלי התפקידים הרלוונטיים – בהם, ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון – הדוח התייחס בעיקר לשורה של נושאים כלכליים, ורק פרק אחד מוקדש לפן המוכנות הישראלית למשברים בריאותיים. הדוח מצביע על 7 כשלים עיקריים: מערך האשפוז לוקה בחסר; חוסר בהצטיידות בתרופות לטיפול בזיהום נגיפי; חוסר בתקני אחים ואחיות לחיסון האוכלוסייה; כשלים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות; היעדר תוכנית פעולה סדורה לטיפול במגפות; טיפול לא הולם בתחלואה בקהילה; והשלכות כלכליות חריפות.