הסטודנט הפסיד את התואר הנכסף; לא תאמינו מה קרה שבועיים לאחר מכן

הרב נח פאליי, רכז לימוד 'הדף היומי בהלכה' באודסה, סיפר ל'יתד נאמן' סיפור נפלא על סטודנט ישראלי חילוני, ששב ליהדותו דווקא באוקראינה הרחוקה.

בחור חילוני ישראלי הגיע לאודסה כדי ללמוד מקצוע. הוא מעולם לא התעניין ביהדות, אבל כשפנו אליו מארגון 'דרשו' והציעו לו ללמוד 'דף יומי בהלכה', שהוא לימוד ההלכות הנהוגות באורח החיים היהודי בצורה מעניינת, הוא הסכים.

כבר למחרת הוא מצא את עצמו עם עוד כמה צעירים יהודים בני המקום בשיעור לימוד הלכות שבת.

הבחור נהנה מהשיעורים, השתדל לא לוותר עליהם, ובמשך הזמן ההלכה החלה לחדור אף למוחו ולליבו. במהלך הזמן החליט לנסות ולשמור שבת ככל הניתן. למרות שלא הקפיד על קלה כבחמורה, אבל בהיכרותו עם ההלכות ידע כבר לסווג מה הן ההלכות העיקריות הנוגעות לעבירות מן התורה, שעליהן החל לתת דעתו לנסות להקפיד בהן, וכך אט אט החל יותר ויותר לשמור את השבת במידת הניתן.

מספר חודשים עברו, והגיע מועד המבחן. מדובר היה במבחן מכריע לקבלת התואר הנכסף, ובשל רצונו לשלוט היטב בחומר, החליט הסטודנט להיבחן במועד ב'. כעבור חודש, כאשר פורסם התאריך למועד ב', חשכו עיניו: המבחן נקבע ליום שבת קודש, והוא, שמזה מספר שבועות שומר על רובן של הלכות השבת – כיצד יגיע לאוניברסיטה וימלא את המבחן בכתיבה, האסורה בשבת?!

נבוך, פנה הסטודנט למורים, שהפנו אותו למנהל היחידה, עד שהגיע למנהל הראשי בקמפוס. "בשל מצפוני היהודי, אני לא יכול להיבחן בשבת", התחנן בפני המנהל. "אני מבקש מאוד לקבל דחיה ליום למחרת או ליום קודם לכן".

"אתה חייב להיבחן במועד שנקבע", השיב המנהל, "שכן מדובר במועד ב'. אם לא תיבחן בו, לא תוכל להשלים את המבחן". מדובר היה במבחן מכריע ביותר. אם לא ייבחן בו – יפסיד את התואר, עליו עמל במשך שנים...

הסטודנט לא התלבט לרגע, ובו במקום הודיע למנהל שהוא אינו נבחן בשבת, ויהי מה, שכן ההלכה היא חשובה לאין ערוך, ולמרות שיודע הוא את ההפסד הכרוך בכך, הוא נוטל זאת על עצמו.

המנהל ניסה לשכנעו שלא יפגע בעצמו לאחר עמל כה מפרך שעמד בו בהצלחה ממש עד הרגע האחרון, אך כל פניותיו נפלו על אוזניים ערלות. השבת אותה החל לשמור מאז לימודו בשיעור ההלכה, הייתה חשובה בעיניו יותר מכל. הוא ויתר על המבחן, למרות ההשלכה הכבדה שתיווצר מכך.

"חשבתי שאראהו במצב רוח ירוד", מספר מגיד השיעור, "אך הוא אמר לי שהוא חש שעמד בגבורה בניסיון, כשביקשוהו שלא ישמור את השבת, וכיהודי היודע כי ההלכות מחייבות אותו בהתנהגות אחרת בשבת – הוא ויתר ובלבד שלא לפגוע בהלכה".

שבועיים ימים חלפו, והסטודנט נקרא באופן אישי לחדרו של דיקן האוניברסיטה, האחראי על כל הקמפוס הגדול המשתרע על פני דונמים רבים ומחלקות שונות. הדיקן סיפר לו שלאחר שהגיע אליו המקרה וראה כי קיבל החלטתו על פי צו מצפונו הטהור ללא כל שיקולים צדדיים, הוא חורג מהכללים לראשונה בחייו, ומתיר לו באופן חריג להיבחן עתה בחדרו. הדיקן הוציא את המבחן ונתן לו לכתוב אצלו בחדרו לפי הזמן שיידרש עד להשלמתו.

הסטודנט הצליח במבחן באופן לא רגיל, והדבר גרם לסערה רבה ברחבי העיר כולה, ובמיוחד בקרב הסטודנטים היהודים.

כאשר שוחחו עמו חבריו על כך, אמר הסטודנט: "כנראה יותר ממה שאני החלטתי לשמור את השבת, החליטה היא לשמור עלי". המעשה הביא בקרבו מהפכה של ממש, שבעקבותיה התקרב יותר לבוראו, עד שהחל לשמור את כל מצוותיה של התורה.

באיזה רגע בשבת מקבלים את הנשמה היתירה? מדוע מתכפרים עוונותינו באמירת 3 פעמים "ויכולו"? הרב אליהו עמר בהרצאה מרתקת:

באדיבות אתר 'דרשו'.