טרשת נפוצה: דרכי טיפול, תזונה ומידע רפואי שחשוב לדעת

כ-6,000 איש בישראל, וכ-3 מיליון בעולם כולו, סובלים ממחלה המוכרת בשם "טרשת נפוצה". שמה של המחלה מוכר מאד, אך התסמינים שלה, הסיבות להופעתה והדרכים לטיפול בה מוכרות פחות. ננסה לעשות קצת סדר בעניינים.

(לא) נעים להכיר: טרשת נפוצה

טרשת נפוצה, או בשמה הלועזי Multiple Sclerosis, היא מחלה מקבוצת המחלות האוטואימוניות – כלומר מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו באופן כזה או אחר. הטרשת הנפוצה היא מחלה דלקתית כרונית, והיא נחשבת נוירולוגית – כלומר, היא פוגעת במערכת העצבים המרכזית שבמוח השדרה וחוט השדרה.

(צילום: shutterstock)

את השלוחות של תאי העצב ברחבי הגוף עוטף חלבון בשם מיאלין, אשר ממלא תפקיד חשוב בהעברת מסרים בין העצבים, ומסייע לתפקוד התקין של מערכת העצבים כולה. במצב של טרשת נפוצה, מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המיאלין, וכך גורמת ליצירה של טרשת – צלקות בתוך רקמות בריאות – בתוך מערכת העצבים המרכזית. הביטוי "נפוצה" מופיע בשמה של המחלה לא משום שהיא מחלה שכיחה ונפוצה במיוחד, אלא כתיאור של המחלה עצמה – הרקמות הטרשתיות נפוצות בכל חלקיה של מערכת העצבים המרכזית.

טרשת נפוצה מופיעה בעיקר בין הגילאים 18-40, והשכיחות שלה אצל נשים גבוהה פי שניים מזו שאצל גברים. הסיבה לכך – כמו גם להופעתה של המחלה בכלל – אינה ידועה. ההשערות לגבי הסיבות להופעת המחלה מניחות שמדובר בשילוב של שיבוש כלשהו במערכת החיסון, גורמים גנטיים וחשיפה לזיהומים – בעיקר עישון. ישנו גם קשר כלשהו למחסור בוויטמין.

בישראל פועלת "האגודה הישראלית לטרשת נפוצה", בה ניתנים מידע וסיוע לחולים במחלה ולבני משפחותיהם.

אבחון: איך אדע שיש לי טרשת נפוצה?

לעיתים קרובות, האבחון של טרשת נפוצה אורך זמן רב, לעיתים שנים. הסיבה היא שהתסמינים שלה, במיוחד בשלבים המוקדמים, מינוריים מאד ולפעמים אינם מורגשים כלל. התסמינים גם שונים מאדם לאדם, כיוון שהם תלויים במיקום שבו מתרחשת הפגיעה במערכת העצבים, כמו גם בחומרה של המחלה. תסמינים נפוצים שקיימים הם עייפות מוגברת, שינויים במצב הרוח, תכיפות במתן שתן, חוסר יציבות בזמן הליכה, פגיעה כלשהי בראייה, תחושת נימול, הפרעות תחושה וחולשה בידיים. כפי שניתן לראות, ובהתחשב בכך שבדרך כלל לא כל התסמינים מופיעים אצל כל אחד, מדובר בתסמינים שכיחים למדי, שכל אחד מהם – ואפילו כמה מהם יחד – יכולים לנבוע ממחלות רבות אחרות, כמו גם ממצב נפשי מורכב. לכן, לא תמיד מזהים שמדובר במחלה משמעותית יותר.

חשוב לציין גם, שלטרשת הנפוצה שלושה תתי סוגים עיקריים, וההבדלים ביניהם משפיעים גם הם על התסמינים. הסוג הראשון, והנפוץ ביותר (85% מהחולים), הוא טרשת התקפית-הפוגתית (RRMS) – צורה שבה קיימים התקפים של המחלה, בהם מופיעים תסמינים ונמשכים במשך מספר ימים או יותר, ולאחריהם קיימת הפוגה, והתסמינים נחלשים, ואף נעלמים לחלוטין לתקופה נוספת. הסוג השני הוא טרשת מתקדמת שניונית (SPMS), בה לאחר ההתקף אין הפוגה, והתסמינים ממשיכים ואף מחמירים. כמחצית מן האנשים שסובלים מהסוג הראשון של המחלה, ואינם מקבלים טיפול תרופתי יפתחו במהלך עשר השנים הבאות הידרדרות של המחלה אל הסוג השני. הסוג השלישי הוא טרשת מתקדמת ראשונית (PPMS), שבה אין התקפים, אלא תסמינים קבועים שהולכים ומחמירים בהדרגה.

כאשר עולה חשד שחולה סובל מטרשת נפוצה, משתמשים במספר כלים אבחוניים על מנת לזהות את המחלה. בדיקות דם רגילות אינן מספקות מענה לאבחון, ויש צורך בבדיקות מקיפות יותר. עם זאת, משתמשים בדרך כלל בבדיקות דם מקיפות לפני האבחון, כדי לשלול אפשרות לסיבות אחרות, נפוצות יותר, לתסמינים הקיימים. האבחון עצמו נערך בדרך כלל באמצעות בדיקת MRI, הסורקת הן את המוח והן את עמוד השדרה. במצבים של טרשת נפוצה ניתן לראות בבדיקה נגעים האופייניים למחלה. לעיתים, כאשר התוצאות בסריקה אינן מספיקות לאבחון ברור, מבצעים ניקור מותני – בו שואבים מעט נוזל מתעלת עמוד השדרה, באמצעות החדרה של מחט בין שתי חוליות בעמוד השדרה המותני. באמצעות בדיקה של הנוזל ניתן לזהות בוודאות קיומה של טרשת נפוצה.

אז יש לי טרשת נפוצה. איך מתקדמים מכאן?

למחלת הטרשת הנפוצה אין תרופה, נכון להיום. אולם בניגוד לעבר, ישנן כיום אפשרויות רבות לטיפול שמעכב את התקדמות המחלה, ומאפשר המשך חיים איכותיים גם לצד המחלה. הטיפול במחלה מתחלק ל-4 חלקים עיקריים.

כאשר ישנו התקף חריף של המחלה, מטפלים בו בדרך כלל באמצעות מתן סטרואידים בעירוי לווריד במשך מספר ימים.

בזמן התקף שאינו חריף, ניתן להשתמש בטיפול סימפטומטי להקלה על התסמינים השונים של המחלה, בהתאמה לתסמינים הקיימים, כמו הקלה על כאבים, תרופות המסייעות לנוקשות של השרירים, ועוד.

בין התקפים ניתן לסייע באמצעות טיפול אימונומודולטורי. טיפול זה נועד להקטין את התדירות של ההתקפים, וגם להאט את ההתקדמות של המחלה, כאמור. כיום ישנו מגוון רחב מאד של תרופות אפשריות לטיפול. בייעוץ מול רופא נוירולוג, המטפל במחלה, ניתן להתאים לכל מטופל את הטיפול המתאים לו. התרופות השונות ניתנות בחלקן בעירוי לווריד, בחלקן בזריקה ובחלקן ככדורים. הבחירה בין התרופות השונות תלויה במהלך המחלה, בקצב ההתקדמות שלה וגם בהעדפות האישיות של המטופל, כך שחשוב ליצור שיח פתוח עם הרופא המטפל, על מנת להתאים את התרופות המתאימות והטובות ביותר.

(צילום: shutterstock)

החלק האחרון בטיפול כולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וסוגים נוספים של פעילות גופנית. חלק זה חשוב מאד, וגם הוא נעשה בין ההתקפים ולטווח ארוך. המטרה של טיפולים אלה היא שמירה על הגמישות של הגוף ועל טווח התנועה של המטופל, ומאפשר למטופלים לשמור על שגרה בריאה ככל האפשר.

אם אובחנתם בטרשת נפוצה, חשוב שתנסו לשמור ככל האפשר על שגרת חיים רגילה ובריאה. חשוב במיוחד לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, ובמקביל – לדאוג לשעות שינה מספקות ולמנוחה מתאימה. לחולי טרשת נפוצה חשוב עוד יותר מאשר לכל אדם להימנע מעישון, אשר עלול להחמיר את התקדמות המחלה, ומומלץ גם לדאוג לתזונה מאוזנת ובריאה ככל האפשר.

כדאי לדעת, שנשים שאובחנו בטרשת נפוצה יכולות להרות וללדת. המחלה עצמה אינה משפיעה על העובר ואינה מזיקה לו. עם זאת, ישנן תרופות הניתנות לטיפול בטרשת הנפוצה שעלולות לפגוע בעובר. לכן חשוב להיערך לקראת הריון בתיאום עם הרופא המטפל, ולנסות ככל האפשר להגיע להריון כאשר המחלה מאוזנת. כאשר המחלה מאוזנת, ניתן לעיתים להפסיק את השימוש בתרופות המזיקות לעובר עוד לפני ההיריון. במקרה שבכל זאת יש צורך בתרופות, ניתן להשתמש בתרופות חלופיות, שאינן משפיעות על העובר. כדאי לדעת שבזמן ההיריון עצמו ישנה נטייה פחותה להתקפי המחלה, אך במהלך שלושה או ארבעה החודשים שלאחר הלידה קיים סיכון מוגבר להתקפים – במיוחד אצל נשים שהמחלה אצלן היתה פעילה לפני תחילת ההיריון. חשוב לשים לב לאפשרות של שימוש בתרופות שאינן משפיעות גם על ההנקה. במרבית המקרים, נשים החולות בטרשת נפוצה יכולות להיניק בלי בעיות מיוחדות.

תזונה: מה כדאי לי לאכול אם יש לי טרשת נפוצה?

לצערנו, אין "תזונת פלא" שיכולה לסייע בריפוי או באיזון של מחלת הטרשת הנפוצה. חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ובריאה, כפי שמומלץ לכל אדם בריא, כדי לשמור על הבריאות הכללית של הגוף ולסייע באיזון של המחלה.

עם זאת, מומחים לטרשת נפוצה מעניקים כמה דגשים שמומלץ להקפיד עליהם. המומחים סוברים שישנה תועלת בתזונה שדלה בשומן ועשירה בסיבים. לכן, המלצות ספציפיות לחולי טרשת נפוצה כוללות הימנעות משומן רווי, עד כמה שאפשר, ולעומת זאת צריכה של שומנים בריאים – כמו דגים שומניים (מקרל, טונה או סלמון), גבינה, חלמוני ביצה, כבד בקר ועוד. בנוסף, מומלץ לאכול מאכלים המכילים ויטמין D, ובמידת הצורך ליטול אותו כתוסף תזונה.

לחולים הסובלים מהפרעות שונות הקשורות במתן שתן, מומלץ להימנע ממשקאות המכילים אספרטיים, קפאין או אלכוהול, אשר עלולים להגביר את הרגישות.

נושא תזונתי חשוב נוסף הוא זה של הגלוטן. צריכת גלוטן אינה משפיעה על התפתחות של טרשת נפוצה או על התקדמות המחלה. עם זאת, ישנם מחקרים שמראים שבקרב חולי טרשת נפוצה ישנם אחוזים גבוהים יותר של אנשים הסובלים גם מאי-סבילות לגלוטן מאשר באוכלוסייה הכללית. אין זה אומר שחולי טרשת נפוצה צריכים באופן אוטומטי להימנע מגלוטן – אבל יתכן שכדאי לשים לב לתסמינים נוספים, ולהקדים גילוי של אי-סבילות לגלוטן, אם קיימת.