מתאמן על אמונה: ראיון עם דרור עוקבי

דרור עוקבי, 32, הבן הבכור במשפחה, נולד וגדל במושב בית הלוי הסמוך לנתניה. משפחתו, בולגרית מצד האמא ותימנית מצד האבא, היתה רחוקה מתורה ומצוות, וכך גם הוא. "העניין הדתי אף פעם לא דיבר אלי, אבל גם לא היה לי שום דבר נגד", פותח דרור את השיחה. דרור היה ילד חזק ובריא, שחלם להצליח בתחום הגופני. את השראתו הוא לקח מהשחקן ארנולד שוורצנגר, וכבר מגיל 14 החל להשקיע בפיתוח הגוף וטיפוחו. את חוק לימודיו סיים ב"מדרשת רופין", בית ספר יסודי ותיכון, ומשם המשיך לשירות צבאי כלוחם בגדוד גולני. עקב השקעתו הרבה בפיתוח הגוף, רצה להמשיך עם כך גם בצבא. "בגלל שהתעקשתי להמשיך עם כישוריי בפן הגופני, ניגש לדבר איתי, לא פחות ולא יותר, המח"ט של גולני. כששמע שאני רוצה להיות מדריך חדר כושר הוא עשה איתי תנאי: הוא ישלח אותי ללמוד בוינגייט הסמכה למדריך חדר כושר, בתנאי שאחזור אחר כך בתור מדריך לאמן את החיילים של גולני". דרור הסכים ויצא לדרך. הוא אכן ניצל את הזדמנות חייו ללמוד את שאהבה נפשו, וקיים את הבטחתו למח"ט במשך כל תקופת השירות. כשהשתחרר מצה"ל המשיך להתאמן, לפתח את גופו ולטפח חלום ישן - להגיע לניצחון בתחרות מר ישראל. כך רצה וכך היה. בגיל 21 הוא התחרה על המקום הראשון וזכה בו. הוא הוכתר למר ישראל לשנת 2000, אך זה לא הספיק לו, והוא המשיך לתחרות גם בשנה שלאחר מכן. בשנת 2001 הגדיל דרור לעשות וזכה בתואר "אלוף האלופים", שפירושו ניצחון בכל קטגוריות המשקל הקיימות בתחרות. משם, הדרך אל עולם הדוגמנות היתה סלולה, והוא החל לקבל הצעות שונות. כך עשה את הפרומו לתוכנית של דודו טופז ז"ל, פרסומת להסרת שיער לצמיתות עבור "המרכז הישראלי לאסטטיקה", ופרסומת דומה עבור חברת "אריאל". הוא הוזמן לתוכניות אירוח שונות, והופיע בכותרות העיתונים ובתוכניות הבוקר. "ואז", מספר דרור בדרמתיות, "התחלתי להרגיש שהארץ קטנה עלי".

להתראות ארץ ישראל

"בארץ עשיתי דברים קטנים ולא משמעותיים, והייתי מאוד מתוסכל מזה", ממשיך דרור לספר מדוע החליט לעזוב את הארץ. הוא הגיע לשגרירות בבקשה לקבל ויזה לארצות הברית, אך נענה בשלילה. משכך היה המצב, החליט שהוא לא נשאר עוד רגע אחד בארץ, וטס לטייל בעולם. הוא שהה באוסטרליה במשך חצי שנה, משם המשיך לתאילנד ולגרמניה. סוף כל מסע להיגמר מתישהו, ולבסוף הוא נאלץ לחזור לארץ. בלית ברירה הלך שוב להתדפק על דלתות השגרירות, בתקווה שהפעם יקבלו את בקשתו לוויזה. אכן הפעם - בקשתו נענתה בחיוב. "כשקיבלתי את האישור לוויזה", משחזר דרור, "אמרתי - להתראות ארץ ישראל". "הגעתי לארה"ב בגיל 25 בתור בחור ישראלי צעיר. התאקלמתי מהר מאוד והפכתי למאמן כושר פרטי", משחזר דרור את הקלות שבה נכנס לעניינים בארץ הזרה. באחד הימים, כשהוא נכנס לקניות בסופר, ניגש אליו צלם אמריקאי ושאל אותו אם אפשר לצלמו לצורכי דוגמנות. הוא נתן לו את כרטיס הביקור שלו ואחרי שבועיים דרור מצא את עצמו ביום צילומים. התמונות שלו נשלחו לקיט מניין, צלם ידוע בתחום, אשר התעניין בדרור וביקש לצלמו גם כן. לא עבר זמן ודרור הופיע בתמונת שער במגזין ספורט ידוע. הוא נכנס לעבוד תחת שלוש סוכנויות לדוגמנות, ונבלע רשמית במערבולת הסוחפת של עולם הבידור. החיים שלו התחלקו בין הדרכת כושר לצילומי דוגמנות עבור חברות הלבשה, אודישנים, פרסומות טלוויזיה, צילומים עבור לוחות שנה, אירוח בתוכניות בידור ומסיבות של מפורסמים. בו בזמן, תוך כדי חיי ההוללות אותם חי, חיפש דרור בצימאון גדול משענת רוחנית להיתפס עליה. "עקב כך, נרשמתי לקורסים של מודעות, שמסבירים איך להרגיש יותר טוב וכו´. ניסיתי הכל, אפילו את הנצרות בדקתי כשהלכתי לראות כנסיה ואת המתרחש בה".

לנסוע לבית כנסת... בשבת

"היתה לי ידידה נוצרייה אמריקאית, שהחליטה להתגייר וניסתה למשוך אותי לשיעורי יהדות בקורס הגיור שלה. הלכתי איתה אך זה לא דיבר אליי. זה היה גיור קונסרבטיבי. איך קונסרבטיבים שומרים שבת?", הוא נזכר בחיוך, "נוסעים עם הרכב לבית הכנסת. הרב שם מאוד אהב אותי ונתן לי עלייה לתורה. זה עשה לי משהו".

בהזדמנות אחרת שלח ה´ שליח מכיוון אחר כדי להאיר לדרור את הדרך הנכונה, והפעם בדמות קליינט יהודי שהגיע להתאמן אצלו והכיר לו רב מבית חב"ד. "התחלתי לאמן אותו והוא ניסה למשוך אותי לשיעורי תורה. אמרתי לו שזה לא מדבר אליי אז הוא הזמין אותי אליו לשבת. נסעתי לבית כנסת שלו בערב שבת, חניתי ונכנסתי. ההרגשה שם הייתה משהו לא רגיל. גם בארוחת הערב אצלו בבית", ממשיך דרור, "הייתה הרגשה מאוד נעימה". בעקבות החוויה הנעימה הזו, מצא דרור את עצמו הולך לבית הכנסת בקביעות, למרות שאינו שומר שבת. הוא נסע, חנה, ונכנס להתפלל... פשוט כך.

באחד מביקוריו של דרור בבית חב"ד, קלטו עיניו דיסק של הרב זמיר כהן. "אני זוכר שהתחלתי להקשיב לדיסק באמצע הנסיעה. זה היה מוזר אבל הייתי חייב להודות בפני עצמי שהרב הזה יודע על מה הוא מדבר".

מאז נחשף דרור לשיחותיו של הרב זמיר כהן, הרב הראשון אותו שמע בחייו, חיפש בלהט אחר דיסקים נוספים שלו. הוא פנה לבקשת סיוע מידידיה, וזו רכשה עבורו שנים-עשר דיסקים של הרב. "בעקבות הדיסק הראשון נודע לי על ערוץ הידברות. זה ממש סיקרן אותי והחלטתי לבדוק את התכנים. הורדתי את הקבצים ל- mp3 דרך האייפון, ושמעתי את ההרצאות בזמן האימונים", משחזר דרור את תחילת ההיכרות שלו עם ´הידברות´. "מה שהשפיע עליי בעיקר זה ההוכחות שהרב זמיר כהן נותן, והמוסר המדהים שיש בהרצאותיו. הכל בדרכי נועם ובנעימות. כאשר אתה שומע דברי אמת אתה פשוט מקבל את זה בלב, בלי להבין למה. זה משהו שאי אפשר להסביר".

במקביל לכך שדרור נהנה מהדיסקים שהרוו את צימאונו הרוחני, ומתפילות מרגשות בערב שבת, הוא קיבל הזמנה לאודישן - אחד האודישנים החשובים בקריירה שלו, אם לא החשוב שבהם.

"הלכתי לאודישן והתקבלתי. מדובר בתפקיד רציני בתוכנית בת חצי שעה, בפריים-טיים (זמן שיא) בטלוויזיה, לצד שחקנית ידועה מאוד. לא הבנתי איך זה יכול להיות שהכל הולך כל כך חלק...", מספר דרור. ליהוק השחקנים הסתיים וצילומי התוכנית נקבעו ליום שבת. דרור בישר על כך לרב מחב"ד, שהזהירו כי אין ברכה בעבודה בשבת, אך דרור מיאן להקשיב בטענה שזו הזדמנות חייו, שתקפיץ לו את הקריירה.

והיא אכן הקפיצה... רק לכיוון אחר.

לא במצב רוח                  

"הגעתי בשבת לאתר הצילומים, שמח ונרגש. התיישבתי, איפרו אותי ופתאום… הודיעו לי שהצילומים מבוטלים. מסתבר שהשחקנית הראשית ´לא במצב רוח´ להצטלם היום. רק אז נוכחתי לדעת שהרב צדק".

דרור המשיך לקבל איתותים מבורא עולם, ושוב התנסה במאורע שהתרחש בשבת. "יצאתי לבלות בערב שבת, חלפתי על פני רמזור שבדיוק התחלף מכתום לאדום, וקיבלתי קנס של 480 דולר במקום. זו היתה הפעם הראשונה שזה קרה לי. מדובר בקנס של כמעט 2,000 ₪. החלטתי שאני לא משלם את הדו"ח הזה, היות והייתי בטוח שחלפתי על פני הרמזור באור כתום ולא אדום. חברים הציעו לי לוותר כי וודאי אפסיד בבית המשפט, אבל אני התעקשתי".

במקביל לכך שדרור חיכה ליום הדיון, הוא החל לשמור את השבת ביתר דקדוק. במקום לנסוע לבית כנסת מרוחק עם הרכב, הוא מצא בית כנסת בקרבת מקום, וכך הגיע לתפילות ברגל. הוא נמנע מלעבוד בשבת והשתדל לקיים את מצוות היום הקדוש כראוי.

כשהגיע סוף סוף התאריך המיועד לדיון, ישב דרור בחוץ עם כל עברייני התנועה וחיכה לתורו. בעודו יושב שם, דיבר עם בורא עולם וביקש שייתן לו סימן שהוא אכן יושב שם למעלה ושדברים לא קורים סתם כך, אלא מסיבה מסוימת. והנה, כשהגיע זמנו של דרור להתדיין, הוא התבשר כי הפקח שקשור לתיק שלו לא הגיע, ולכן הדו"ח שלו בטל ומבוטל. "בשבילי זה היה נס", מודה דרור בהתרגשות, "דווקא הפקח שלי לא הגיע? הבנתי שיש כאן השגחה פרטית, והתחזקה בי התחושה שעליי לשמור שבת".

דרור החל להתחזק. הוא סירב להצעות עבודה שלא תאמו את חייו החדשים, שם קץ לבילויים בחברת נשים, ואף קיבל על עצמו שמירת נגיעה באופן מלא. גם את הצילומים הפסיק בבת אחת, היות ועבודה על הסט דרשה קורבנות רבים מידי, כאלה שדרור כבר לא היה מוכן להקריב. למרות שראה ירידה דרסטית בהכנסות החודשיות, לא וויתר, והמשיך רק עם אימוני הכושר.

מה אני עושה פה?

חלפה כמעט שנה. דרור התמיד עם השבת שקיבל על עצמו, והמשיך לעסוק בהדרכת כושר. "נהגתי ללמוד תניא בחברותא בבית חב"ד, ויום אחד מצאתי את עצמי חושב על כך שאני כבר לא מוכתב על ידי הנפש הבהמית שלי, אז מה, בעצם, משאיר אותי כאן בארה"ב? מה אני עושה פה? התייעצתי עם הרב פינטו שינחה אותי מה לעשות". ´תיסע קצת´, ענה לו הרב בחביבות לא מחייבת, ואכן דרור ארז את חייו דאז למזוודה שכללה זיכרונות, תמונות והרבה אבק כוכבים... וחזר לארץ.

אני שייך לקב"ה

"מאז שהגעתי לארץ", מספר דרור ברוגע של נשמה שמצאה את מקומה, "אני רק עולה ברוחניות". העבודה של דרור על עצמו, בשונה מהתפריט של פעם, שכלל תזונה קפדנית ואימוני גוף מפרכים, כוללת היום מאמץ נפשי לא קטן. הוא מתמיד להתפלל שלוש תפילות ביום, משתדל במניין, חובש כיפה ועטוף בציצית. "לוקח לי הרבה זמן להתפלל", הוא מודה בתמימות של ילד שהחל להכיר את אביו. "בנוסף לתפילה בסידור, יש לי תהילים יומי שאני אומר, התיקון הכללי, בקשות אישיות שלי ותפילה לזיווג.

בתחילת הדרך, כששמעתי רק את הרב זמיר, טיפחתי חלום לפגוש אותו בישראל וממש חיכיתי לזה", ואכן דרור נפגש עם הרב זמיר כהן כאן בארץ. הוא סיפר לרב את שעבר עליו בשנה האחרונה, וחלק עימו את רחשי ליבו. "הרב דיבר איתי ארוכות והזמין אותי לישיבה שלו בביתר עלית לשבת". דרור נסע והתרשם מאוד. "אני שמח שהרב היה לי לאוזן קשבת", הוא ממשיך לדבר בשבחו של מי שפקח את עיניו לאמת. "לדעתי, אין היום הרבה אנשים כמוהו בעלי חכמה בסדר גודל כזה, ידע במדעים וענווה שכזו.

לאחר זמן מה התחלתי להקשיב לרבנים נוספים, כמו הרב יצחק פנגר, הרב יוסף בן פורת והרב אהרון לוי. מאוד התחברתי. אני חושב שהפעילות של ´הידברות´ היא מתנה משמיים. העובדה שהערוץ גדל וגדל, ויותר ויותר רבנים חדשים מתווספים לשידורים, רק מוכיחה את הביקוש ומראה שהעם צמא לרוחניות. זה פשוט מציל נפשות מפני סכנות רוחניות ומפני התבוללות, כמו שכמעט קרה לי".

כיום, ממשיך דרור לשמש כמאמן כושר פרטי גם בארץ, ובנוסף לכך הוא משתדל לאמן את עצמו לאמונה ולערכים. "אני לומד עם רב חבדני"ק - חסידות, עם רב ליטאי - גמרא ואצל הרב משה בן משה - מוסר. אבל, אני לא משתייך לאף זרם", הוא ממהר לענות עוד בטרם נורתה השאלה, "אני שייך לקב"ה וכולם השליחים שלו".

אכן, הרבה שליחים לו למקום, ורבות הן הדרכים לעשות תשובה ולזכות לחוויה מתקנת. דרור, שהופיע על שערי מגזינים של ספורט כסמל לחיצוניות מושלמת, זוכה בראיון זה לסגור מעגל, כשהוא מופיע גם כן בתמונת שער, רק שהפעם כסמל לרוחניות ולעבודה פנימית על עצמו.

בקרוב הוא יחגוג שנה מאז חזרתו לארץ, ובנוסף להתקדמות הרוחנית שלו, הוא לומד כבר מספר חודשים רפואה נטורופתית מטעם מכללת וינגייט. כעת הוא מנסה ´לגנוב´ כמה שיותר זמן כדי ללמוד את מקורות היהדות אותם לא הכיר מעולם, ולחבר את שרשרת הדורות אשר נותקה במשפחתו בעשרות השנים האחרונות. אמנם הוריו לא חלמו שהילד הדוגמן-שרירן שלהם יהפוך ליהודי מאמין אי פעם, אך לפעמים חלומות מתגשמים...

דרור עוקבי - מאמן כושר אישי. לפרטים ומפגש היכרות: 052-2937739drorokavi@hotmail.com