פילוח נתוני קורונה: ירושלים מככבת בראש הערים. ומהן "מחלות הרקע" השכיחות?

כחודש לאחר שהוסרו חלק מהמגבלות על הציבור, מנתונים שפרסם היום (ראשון) מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה עולה כי קצב הגידול היומי בתחלואה עומד על8%. בשבוע האחרון מוקד ההתפרצות העיקרי היה בירושלים, שם אובחנו 176 מקרים חדשים, שביחד עולים לכדי 511 נשאים פעילים. יחס ההכפלה השבועי עומד על 1.44, בהשוואה לשיעור הבדיקות החיוביות שעמד השבוע על 1% בלבד.

ערים נוספות בהן נרשמה התפרצות נרחבת של המגפה: ערערה - 21 חולים חדשים, בני ברק - 33, שדרות - 16 וחדרה עם 9 חולים חדשים בשבוע אחד. זינוק בכמות החולים נרשם השבוע גם ברהט, שבה אובחנו 33 חולים חדשים עם שיעור הכפלה שבועי של 6.5, לעומת שיעור הבדיקות החיוביות בפרק זמן זה שעמד על 5%. בנוסף, 79 חולים אובחנו השבוע בתל אביב, שם יחס ההכפלה השבועי עומד על 1.9 ושיעור הבדיקות החיוביות הוא 2%.

עוד עולה מהנתונים כי ביממה האחרונה בוצעו 10,986 בדיקות קורונה, מתוכן התגלו 81 חולים. בכך, עלה מניין החולים הפעילים ל-2,373. מצבם של 27 מהם מוגדר קשה, 36 במצב בינוני ומצבם של 24 קל. עד כה, 295 ישראלים מתו מהנגיף ואילו 15,061 החלימו ממנו.

(צילום: פלאש 90)

בד בבד, במשרד הבריאות חשפו לראשונה את המידע לגבי "מחלות הרקע" שמהן סבלו קורבנות הנגיף. על פי המשרד, עד 14 במאי, אז עמד מניין המתים על 264, מספר מחלות הרקע גדול ממספר המתים מאחר שהיו חולים שסבלו מיותר ממחלת רקע אחת.

במקום הראשון של מחלות הרקע השכיחות ניצב לחץ דם, ממנה סבלו 151 איש. במקום השני נמצאת הסוכרת שקוננה אצל 95 מהנפטרים, ולאחריהן: מחלות לב שמהן סבלו 91 חולים, 29 נפטרים סבלו ממחלת ריאה כרונית, 13 מדיכוי חיסוני ו-5 ממחלת כבד כרונית. 117 אחרים שסבלו, לטענת משרד הבריאות, ממחלות אחרות, לא פורטו נסיבות המחלה. מהנתונים עולה עוד כי ממוצע הגילאים של הנפטרים הוא 80.7 שנים, עם חציון 83 שנה וטווח גילאים שנע בין 29 ל- 100 שנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר החודש, עם ההודעה על הסרה משמעותית של המגבלות, כי אם יאובחנו ביום אחד מאה חולים חדשים שאינם ממוקדי ההתפרצות, כמו חו"ל, בתי אבות או יישובים שבהם יש תחלואה גבוהה - הממשלה תאלץ לבצע הערכת מצב לגבי ההקלות. נתניהו הציג גם תרחיש של הכפלת מספר החולים בתוך עשרה ימים, וכן עלייה במספר החולים הקשים ל-250.