חדשות בריאות
מחקר חדש: נגיף הקורונה גורם לפגיעה בחדר ימין של הלב
על פי ממצאי המחקר, שנערך בבית החולים איכילוב, בכ- 40% מחולי הקורונה אובחנה הפרעה בתפקוד חדר ימין של הלב. חולים שהבריאו מהנגיף יצטרכו להיות במעקב באשר לתפקוד הלב
- גבי שניידר
- פורסם י"ז סיון התש"פ |עודכן
אילוסטרציה (קרדיט: shutterstock)
מחקר חדש, שנערך בבית החולים איכילוב בתל אביב, מצא כי נגיף הקורונה גורם לפגיעה בחדר ימין של הלב בקרב 40% מהחולים המאושפזים.
עם תחילתה של מגפת הקורונה, דווח בסין על מקרים בהם נרשמה פגיעה בשריר הלב של חולי קורונה כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד"ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי באיכילוב, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה. מטרת הבדיקה הייתה לאתר פגיעה לבבית ראשונית, ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הידרדרות במצב במהלך האשפוז. למחקר היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ באיכילוב.
ממצאי המחקר, המבוססים על בדיקות של 100 מאושפזים, העלו כי בכ- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, אובחנה פגיעה חמורה יותר. בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) בבדיקת דם, נתגלתה שוב בעיקר פגיעה בחדר ימין. בחולים שמצבם הידרדר במהלך האשפוז, ניתן היה להבחין בהידרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.
מסקנתם העיקרית של הרופאים היא, כי פגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה. את הסיבה לכך מסביר פרופ' יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי: "הנזק הלבבי הוא, ככל הנראה, תוצאה של הפגיעה הריאתית – החדר הימני של הלב 'רואה' מולו לחץ ריאתי גבוה, ותפקודו נפגע עקב כך".
ד"ר יעל ליכטר, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ כללי, מסבירה מדוע הלחץ הריאתי עולה בקרב חולי הקורונה. לדבריה, קיימות מספר השערות לכך: "התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים".
באיכילוב מציינים, כי למחקר החדש חשיבות רבה, שכן הוא הראשון מסוגו בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמיה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד. ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הידרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להידרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו. עוד הובהר, כי "באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו".