בג"ץ ידון בעתירות נגד תפקיד ראש הממשלה החליפי

שופט בית משפט העליון, ג'ורג' קרא, הורה היום (שלישי) להעביר את העתירות נגד תפקיד ראש הממשלה החליפי להרכב שופטים. זו הפעם הראשונה שבג"ץ מקבל את העתירה, לאחר שקודמותיה נדחו על הסף בטענה שהממשלה טרם הושבעה. העתירה – שהוגשה על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותת "חוזה חדש", התנועה לאיכות השלטון ומרצ – תוקפת את תיקון חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד הכנסת ועיגון ההסדר של "ממשלת חילופים" בחוקי היסוד בין בנימין נתניהו לבני גנץ, כדי לענות על הצורך הפוליטי של השניים.

לפי התנועה לאיכות השלטון, תיקון חוקי היסוד מהווה למעשה שינוי במבנה הבסיסי של המשטר בישראל שאף עולה לכדי "החלפה חוקתית" של שיטת הממשל הקיימת בישראל. בתנועה מסרו כי הם דורשים מבית המשפט לבטל את התיקון לחוק "בשל השימוש לרעה שנעשה בו בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, המבקש ליצור משטר חוקתי חדש להגנה מפני אישומים פליליים, והשר בני גנץ המבקש לערוך תיקון חוקתי-משטרי זה מטעמים פוליטיים קצרי מועד, הנובעים מחוסר אמון בנתניהו".

נתניהו וגנץ בישיבת הממשלה, השבוע (צילום: מרק ישראל סלם, לע"מ)

בית המשפט העליון פרסם בחודש שעבר את הפסיקה המלאה בבג"ץ של 11 השופטים שדחו בראשית החודש את העתירות נגד הקמת הממשלה בראשות נתניהו, הנאשם בפלילים. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ציינה בהודעתה כי היא מצטרפת להערות של חלק מחברי ההרכב בדבר הצורך להסדיר בחקיקה עתידית את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, "על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו".

מנימוקיהם של חברי ההרכב, שדחו פה אחד את העתירה נגד כהונת נתניהו, עולה תמימות דעים כי אין מקום לממשלה שהעומד בראשה מואשם בעבירות שחיתות חמורות. כך, למשל, השופט יצחק עמית – שסבר כי בהחלטתו מוביל בית המשפט ל"תוצאה אנומלית" ולפיה מי שאינו יכול לשמש בשורה של תפקידים במעלה הפירמידה (החל בתפקיד זוטר וכלה בתפקיד של שר) יכול לכהן בראש הפירמידה בתפקיד ראש הממשלה – הדגיש כי "בהיבט הערכי-מוסרי, אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי".

השופט מני מזוז נגע בנימוקיו בעניין הערכי-פוליטי של בחירה בנאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל. "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי, כשל מוסרי וליקוי מאורות של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל", כתב. אולם, הוא הוסיף כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".