שר החוץ הגרמני הזהיר את נתניהו וגנץ: יש מדינות שאולי יכירו בפלסטין

ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד היום (רביעי) עם שר החוץ של גרמניה, הייקו מאס. בהודעת משרד ראש הממשלה נאמר כי נתניהו "נענה לבקשת מאס לקיים את הפגישה". עוד נאמר כי שר החוץ הגרמני "ביקש לשמוע על תכניות ממשלת ישראל בנושא תכנית טראמפ, במיוחד בשל כהונתה הקרובה של גרמניה כנשיאת האיחוד האירופי ובמסגרת חברותה במועצת הביטחון של האו"ם". מאוחר יותר נפגש מאס גם עם ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, כמו גם עם שר החוץ גבי אשכנזי.

במהלך הפגישות עם שלושת המנהיגים הזהיר מאס מפני כמה מדינות באיחוד האירופי שדוחפות לצעדי ענישה נגד ישראל בעקבות הסיפוח, וכי גרמניה – שמתנגדת לצעדים אלו – תתקשה לעצור אותם. בפגישות שערך עם השלושה אמר מאס כי ישנן מדינות ש"אולי יכירו בפלסטין".

גנץ בפגישתו עם שר החוץ הגרמני (צילום: דוברות משרד הביטחון)

גורמים במשרד החוץ העריכו השבוע כי התוכנית לסיפוח חלקים מיהודה ושומרון לא תגרור סנקציות על ישראל מצד גרמניה, אולם היא צפויה לערער את היחסים בין שתי המדינות. על פי הערכות בירושלים, אם בסופו של דבר ישראל לא תיענה ללחצים, גרמניה, שנחשבת לידידה קרובה של ישראל, לא עשויה להכיר מנגד במדינה פלסטינית – חרף מחויבותה לפתרון שתי המדינות שנתמך בקונצנזוס אירופי-ערבי. עם זאת, ייתכן שברלין תצמצם את הסיוע והגיבוי שהיא מעניקה לישראל בזירה הבינלאומית.

לפי לשכת נתניהו, בפגישה היום ראש הממשלה "עמד על האינטרסים החיוניים של ישראל בכל הסדר עתידי, כגון הצורך בשליטה ביטחונית מלאה מערבית לירדן". בנוסף, נתניהו הדגיש שכל "תוכנית ריאלית חייבת להכיר במציאות ההתיישבות הישראלית בשטח, ולא לטפח את האשליה של עקירת אנשים מבתיהם". השר הגרמני שוחח עם נתניהו גם על הצורך להגביר לחץ על איראן. נתניהו ציין כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קבעה כי איראן ממשיכה להפר את התחייבויותיה ו"להסתיר אתרים החשודים בפעילות גרעין צבאי". כמו כן, ראש הממשלה דן עם שר החוץ על "הפסקת מימון עמותות הפועלות נגד ישראל". לאחר מכן טס השר לשיחות בירדן. זו נסיעתו הראשונה מחוץ לאירופה מאז פרצה הקורונה.

עם כינון משלת האחדות בין נתניהו לגנץ בחודש שעבר, הכריז נתניהו על הבאת התוכנית לסיפוח השטחים לאישור הכנסת כבר ב-1 ביולי, באקט שהציב את גרמניה במבוכה רבה, שכן באותה תקופה בדיוק היא תיכנס לתפקידה כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי ובמקביל גם לנשיאת מועצת הביטחון של האו"ם. שני התפקידים הבינלאומיים יכניסו אותה בד בבד גם למשבצת שבו היא נאלצת כביכול לבחור בין נאמנותה לחוק הבינלאומי ולהחלטות קודמות של האו"ם לבין מחויבותה ההיסטורית למדינת ישראל.

את המאמצים הדיפלומטיים לעיכוב הסיפוח הישראלי, מובילים בעיקר האו"ם וגרמניה, בתמיכתן של מרבית מדינות האיחוד האירופי, זולת הונגריה, וכן מדינות הליגה הערבית ובעיקר ירדן ומצרים. , במשרד החוץ מעריכים כי לצד אי-הטלת הסנקציות, בין 8 ל-10 מדינות אירופיות כבר שוקלות להכיר בתגובה במדינה פלסטינית. בישראל מעריכים כי צרפת, לוקסמבורג, בלגיה, אירלנד וספרד הן חלק מהמדינות.