המיסיונרים באים, והם מתוחכמים ונחושים מתמיד

מי מאתנו לא מכיר את המושג 'מלכודת דבש?' זהו מושג המתאר טקטיקת פיתוי מחושבת שקשה מאוד לעמוד בפניה. אותו פיתוי עוצמתי מעניק למקבלו - הקורבן, תמורה או הנאה מידית, אך בטווח הרחוק מביא למפלתו ולחורבנו, ולעתים לא עלינו, אפילו למותו.

בתחום הריגול כינוי זה מתאר מרגלת שחזותה החיצונית וחיוכה התמים אינם מעידים במאומה על כך שבעצם, מדובר באשת ריגול מאומנת, מסוכנת וקטלנית.

בתחום הסייבר ואבטחת המידע המושג "מלכודת דבש" מתייחס בעיקר לתוכנת הגנה המציגה מצג שווא של נתוני מערכת המעניינים את התוקף שמנסה לדלותם. התוכנה מסיטה ומנטרלת אותו, אוספת עליו פרטים ולעתים משבשת את המערכת שלו.

ובקצרה, מלכודת דבש מושכת את הטרף בתחכום וערמומיות ומטרתה היא אחת- להפיל בפח.

אז איך מלכודת דבש קשורה לענייני דת ואמונה? אז זהו, שמסתבר שיש קשר הדוק.

כידוע, הנצרות והאיסלם מקבלות אליהן מאמינים בזרועות פתוחות ולב חפץ, בו בזמן שהיהדות מעדיפה להישאר במתכונתה הנוכחית- מועדון חברים קטן וסגור.

והרי זה אבסורד. היהודים הם עם קטן ונרדף שעבר שואה ואיבד מיליוני נשמות באכזריות בלתי נתפסת לכל אורכה ורוחבה של ההיסטוריה האנושית. היה רק מתבקש שעם זה ינסה לגייס לשורותיו מאמינים חדשים על מנת לצבור הגנה ועוצמה.

נגד כל חוקי ההיגיון, דווקא לא. נהפוך הוא, כל מי שמעוניין להתגייר עובר מסכת קשיים, בחינות, מסירות נפשית, מנטלית ופיזית שלא הייתה נדרשת ממנו בשום דת אחרת.

יעיד כל מי שניסה להתגייר שביהדות אין פשרות, אין חנופה, אין קיצורי דרך, אין אופנה ואין שינוי. ליהדות יש חוקים שנמסרו לעם ישראל מבורא עולם. חוקי אמת חצובים בסלע.

ואמת יש רק אחת!

האוחז באמת לא צריך ולא רוצה לשכנע אף אחד להצטרף אליו. הוא בטוח ונינוח, רגוע ומחושב.

כאמור, בדתות האחרות לא כך הם הדברים. הם רוצים עוד ועוד מאמינים נוספים על רבבות מיליוני המאמינים שיש להם כיום. הם להוטים לשכנע את מי שרק מוכן להקשיב, להצטרף למועדון שלהם שפרוץ לכל דיכפין. אין תנאים ואין מבחני קבלה, מי שבא- ברוך הבא.

אך עיניהם נשואות בעיקר לעבר האגוז הקשה ביותר לפיצוח - היהודים. עבורם יהודי שממיר את דתו זהו הישג כביר, ולשם כך הם מוכנים להשקיע מחשבה, זמן ומשאבים.

אם נוציא את דעא"ש וקורבנותיהם האומללים מהמשוואה, בימינו כבר כמעט אי אפשר להמיר דתו של אדם בכוח ובאיומים. ימי האנוסים, הפוגרומים והאינקוויזיציה חלפו מן העולם, לא לפני שהותירו רושם רע מאד.

אם כך, איך בכל זאת ניתן לגרום לאדם להמיר את דתו?

לאחרונה החליטו מיסיונרים נוצריים להעלות הילוך במה שמתברר כמסע צלב מודרני.

החבורה הנחושה והמתוחכמת טמנה ברחבי רשת האינטרנט (פייסבוק/ אינסטגרם/ יו-טיוב) מלכודות דבש רעילות במיוחד. ככל הנראה מאחוריהם עומדים כוחות רבי עוצמה עם תקציב בלתי מוגבל, ומטרתם היא אחת - להפיל יהודים בפח.

מנצלים את ההזדמנות

לפני שניגע בדרך פעולתם של אותם מיסיונרים, ננסה ראשית להבין מדוע דווקא בעת הזו הם החליטו לפתוח חזית באופן תקיף ובוטה כנגד ההלכה היהודית.

התשובה כואבת, אך מן הראוי שתיאמר: המיסיונרים זיהו פרצה שלצערנו גדלה מיום ליום בציבוריות הישראלית-יהודית, וכידוע, פרצה קוראת לגנב. היא נובעת מכמה גורמים שעיקרם: חלישות הדעת, זהות יהודית מטושטשת וחוסר גאווה לאומית.

החור הראשון בסכר החל כבר עם תנועת ההשכלה, אך על מנת לחסוך זמן הבה נדלג כמה שנים קדימה אל תחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, שנות הקמתה של מדינת ישראל.

באותם ימים, כעבור אלפיים שנות גלות, כשנבואת קיבוץ הגלויות התממשה ועם ישראל החל את דרכו אל עבר ארצו המובטחת, הוא דמיין מקום בו סוף-סוף יוכל להתהלך ברחובה של עיר כיהודי בעל חזות יהודית מבלי לחשוש לחייו, הוא חלם על גאווה יהודית, ערכים, שבת קודש, בתי מדרש, ערבות הדדית ואפילו על בית המקדש.

אך מה יעשה אותו יהודי, עולה חדש, המגלה לתדהמתו שבארץ ישראל הקדושה, ההנהגה והתקשורת מנחילים מסרים הפוכים לעם היושב בציון? מנסים לשדר לו שהוא כבר לא באופנה ואפילו פרימיטיבי להיות יהודי מאמין בפרהסיה; אז נכון, אפשר אם ממש רוצים להתפלל בבית הכנסת, אבל ברחוב? ברחוב עליך להיראות ולהתנהג ככל הגויים; את הפאות- הסימונים, צריך לגזוז, כי זה מגוחך ומביך, ואת הכיפה יש לקפל לתוך הכיס ולהוציא רק בחתונות ולא עלינו לוויות; שצניעות וענווה זה משהו ששייך לסבא וסבתא וכבר לא רלוונטי, רק חוצפה ומוחצנות זה מה שהופך אותך לאמתי וחזק; שלהאזין לשיעור תורה וגמרא זה בזבוז זמן ומי שרוצה להיות טרנדי ומקובל צריך להאזין ל-MTV; שבית המדרש שייך לעולם הישן ושהחכמה האמיתית היא חכמת הגויים ואותה תמצא רק באוניברסיטאות.

זה כשלושה דורות שיהודים התרחקו מכור מחצבתם. בעבר סבינו ידעו משניות בעל פה ושיננו דפי גמרא, ישבו בחברותא וחזרו שמחים ומרוצים מבית הכנסת, ואיך אפשר לשכוח את האמונה התמימה שהייתה לסבתות המתוקות שלנו עליהן השלום?

היום, לצערנו, ילדינו יודעים בעל פה כל מה שקשור לתרבות הגויים וכמעט לא דבר וחצי דבר על תורת משה וישראל ומסורת אבותינו. ישאל את עצמו בכנות כל אדם חילוני הקורא שורות אלו: האם ילדיו יודעים דברים בסיסיים שכל יהודי אמור לדעת, למשל קריאת שמע?

ערוצי תקשורת חילוניים מישראל ומחו"ל יש בשפע ואילו ערוץ שמדבר על יהדות? יש רק אחד- "ערוץ הידברות" שהקמתו היא בגדר נס והוא נאלץ לשלם סכומי עתק לחברות התקשורת על מנת לקבל מהם את הזכות לשדר.

לאן ירצה להשתייך אדם כאשר הוא רואה בפריים טיים נבחרי ציבור עומדים בביטחון מעל בימת הכנסת ומכנים לומדי תורה "טפילים מוצצי דם"? היכן הוא ירצה למצוא את עצמו, כאשר כמעט כל הפעמים בהן מוזכר אדם חרדי בכתבה, זה כדי לספר איך הוא טעה וסרח, או הפגין והתדרדר לאלימות? כולנו ראינו שבתקופת מגפת הקורונה כל אדם חרדי נתפס כמפיץ מחלות, והגדיל לעשות ראש עיר מסוים כשהציב גדרות ושומרים פן יפלוט החרדי לכיוון תושביו את "הבל פיו המזוהם". כמובן שהוא לא שכח להזמין צלמים וכתבים שיסקרו את עבודתו הנאמנה ב"שמירה על בריאות הציבור".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

הספק הוא עמלק

שנים רבות שמסרים ישירים ועקיפים חודרים אלינו לתודעה ולתת המודע, והם הפכו אותנו לכלי משחק, לאנשים מטושטשים, מבולבלים אל מול השאלה ששואל את עצמו כל יהודי המתבונן במראה- מי אני בעצם?

מצד אחד הלבבות נפתחים בזמן שמיעת קידוש ומזמורי תהלים, הדמעות זולגות בעת חופה וקידושין, ברית מילה ואמירת קדיש. יחד עם זאת, ישנה תחושת חוסר נוחות כשעולה הרהור על חזרה בתשובה והליכה בדרכי האבות (כי "בוודאי יחשבו שאני אדם חלש שעובר משבר ושאין לי באמת מה להציע") אם כך, כיצד נפרוץ את המטריקס?

קריעת ים הסוף הפרטית שחש כל יהודי המתאווה להתקרב לבוראו, אל מול הפחד מהבוז והלעג מהסביבה, משאירים אותו צף על פני ים הספק.

והספק הוא עמלק.

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃

אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים׃

וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח׃

מהות קיומו של עמלק מכוון למטרה אחת בלבד, הוא לא קיים לשם עצמו, לא ולא, אלא לשם הכחדת העם היהודי ולשם כך בלבד.

לעמלק יש אורך רוח, וכבר אלפי שנים שהוא רוקם מזימות. אתם מכירים אותו, זה אותו המן האגגי ממגילת אסתר שביקש להשמיד ולאבד את כל היהודים, זה גם היטלר יימח שמו וזכרו שהקדיש את כל חייו על מנת להשמיד יהודים במשרפות ותאי גזים.

לעמלק יש שיטות מתוחכמות - הוא מתחיל בזריעת זרע הספק, ובכך מרחיק עוד טיפה ועוד טיפה את הקדוש ברוך הוא מליבו, חייו וסדר יומו של היהודי, עד שהוא מצליח לעקור ממנו את האמונה, וחמור מכך - את הצורך והרצון להאמין, וכשזה קורה -הוא משמיד אותו. בין אם שמד רוחני ובין אם פיזי, מה עמלק היה הכי רוצה, אתם שואלים? האמת היא שגם וגם.

ניסיון ההשמדה מתבצע תחילה על פרטים בודדים, בסבלנות. עוד יהודי מאוכזב, עוד יהודייה מתוסכלת שנופלים ברשתו, בטוחים שהנה הם הגיעו אל נווה מדבר ונפשם העייפה תלגום מים צוננים. אך אוי ואבוי, כמה קשה ומר לגלות שהם השקו נפשם ברעל ממית.

עמלק צופה בנו כל הזמן ומחכה לשעת כושר, כשאנו חצויים ומפולגים. הוא מגיע כביכול להושיע אותנו, מבין את מכאובינו, מלטף את פצעינו, ובמתק שפתיים לוחש באוזנינו הבטחות. הוא מחופש למלאך לבן וטהור, ידו מאחורי גבו והוא אוחז חרב חדה, רק תתקרבו אליו עוד קצת והוא ינעץ אותה בלבכם.

וככה רבותיי מגיעה פורענות לעולם.

הם נראים כמונו, וזו הסכנה

נחזור לענייננו. המיסיונרים החלו פועלים במרץ ובעזות שלא זכורה לנו, לפחות לא בשנים האחרונות, בוודאי לא באופן גלוי ומתריס כמו עכשיו.

רבים נתקלו בסרטונים (ממומנים- איך לא?) ששטפו והציפו את הפייסבוק, האינסטגרם וכל מקום אפשרי. חילונים ודתיים עמדו נבוכים למול סרטון ערוך ומצולם היטב ובו ציטוטים מביכים המבזים נשים. חלקם רבנים מוסמכים ורציניים שדבריהם הוצאו מהקשרם וחלקם רבנים מטעם עצמם.

קחו צעד אחורה ונסו לראות את התמונה מבחוץ, ראו את מעשה הנבלה, לא את מה שנאמר אלא את המטרה שמאחורי הסרט, ואז תבינו איך נראה עמלק. ותסלחו לי, הוא ממש מכוער.

מה יעשו כעת יהודים שומרי תורה ומצוות? ממש כמו נמלים חרוצות שרוצות לשמור על הקן, הם ינסו להגיש את הציטוטים המלאים, להסביר את מה שהם למדו מינקות במשך עשרות שנים, כדי להבהיר שלכל משפט יש פסיקות ופרשנים ועומקים; הם יסבירו שלאישה ביהדות יש ערך שלא יסולא בפז, שהאישה היא עיקר הבית, שהבעל שר לאשתו בכל ערב שבת "אשת חיל מי ימצא.." ועוד ועוד טיעונים יפים שלא בהכרח ישכנעו אדם שאינו בקיא בתורה.

מדוע לא ישכנעו? הרי אלו טיעוני אמת! אלא שכנראה עמלק כבר זרע אצלו את הספק.

עמלק גרם לאותו אדם למבוכה, פקפוק, בושה, ובעיקר רצון להשתייך למשהו אחר.

ואת מי גייסו המיסיונרים כדי להגיש את כל ה"טוב" הזה? אההה, זוכרים את מלכודת הדבש?

בעבר המיסיונרים היו בדרך כלל מבוגרים, חביבים ומעט מוזרים, עם מבטא אמריקאי כבד וחיוך מצהיב. הם היו ניגשים בחשש לעוברי אורח ברחובות תל אביב, ומגישים דפי הסברה מקומטים בתקווה שמישהו יסכים להושיט את ידו ולקחת. מי שבדרך כלל ניאות לקבל מהם את העלון עשה זאת מנימוס ואי נעימות והשליך אותו לפח הקרוב, מבלי להעיף בו מבט.

אך היום מדובר באופרה אחרת לחלוטין. בסרטוניהם המיסיונרים החדשים הם נראים כמונו, ישראלים לכל דבר, צעירים, רהוטים, דוברי עברית שוטפת, כלפי חוץ נראים חילוניים, אך גם מאוד רוחניים, מלאי ביטחון עצמי, וכמובן, גם מאוד יפים.

הקרייניות בסרטונים נשמעות היטב, משדרות חום ואכפתיות, ויחד עם זאת הן לא טיפשות, הן יודעות מה להגיד ואיך. גם הקריינים נראים נאים, רודפי שלום, אוהבי צדק ויש בהם טוב לב בשפע לכווווולם..

מצד אחד הסרטון מציג את הצד שלהם - מגישות שמספרות בלב כואב ועיניים נוצצות כיצד אתם, הפראיירים, משתייכים לדת חשוכה ששונאת נשים, בזמן שהן והדת שלהן ה"מוארת ומלאת אהבת חינם" מחכים רק לכם. מן הצד השני בצד שלנו, הם טוענים ש"ישנם  גברים עבותי זקן, לובשי שחור שמבזים את בנותיכם ואימהותיכם".

אז באיזה צד תבחרו?

אם בטעות חלילה בחרתם בעמלק דעו כי חרבו החדה בדרכה אליכם.

טקטיקת המסרים של המיסיונרים בנויה כך שכל סרטון מנפץ כביכול מיתוס או שקר. אבל אם אפשר לעטוף את השקר בעטיפה נאה ונוצצת ולספר לכם סיפורי פוגי, למה לא בעצם?

המיסיונרים מחפשים את האנשים שאין להם ידע בסיסי ומעולם לא חקרו מיהם, מה השורשים שלהם, מאיפה הם הגיעו ולאן מועדות פניהם. הם אמנם למדו לימודי ליב"ה וממש גאים בכך, אך הידע שלהם ביהדות דל לחלוטין.

המיסיונרים יודעים שאנחנו, למרבה הצער, חצויים ומפולגים, דתיים-חילונים, מזרחים-אשכנזים, תל אביבים- מתנחלים, הם גם יודעים שאנחנו משתוקקים וכמהים להרגיש אחת ולתמיד תחושת אחדות  ושייכות.

המיסיונרים יודעים שכיום ליהודי הישראלי אין  גאוות יחידה, ולא פעם הגאווה הלאומית והזהות היהודית שלנו חבוטה ומבולבלת. אז הם מגישים לנו כוס מים קרים וצוננים מלאים ברעל.

האם תבלעו את הפיתיון?

ובמילים פשוטות: תחבולות, פסיכולוגיה בגרוש, מילים מכובסות, חצאי ציטוטים, סילוף האמת, גם אם יוצאים מפיה של מגישה שנונה, נאה ומפתה, לא יוכלו לעולם להכשיר את השרץ.

ישו וחבורתו העליזה יצטרכו לחפש עץ אחר לטפס עליו.

הגיעה העת שנזכיר לעצמינו כמה אנחנו - עם ישראל שווים, כמה אנחנו יקרים ונדירים, עם נבחר, עם סגולה.

וזיכרו, בכל פעם שמישהו משקיע זמן, כסף ומחשבה כדי להסיט אתכם מהמסלול, לגרום לכם לבגוד במסורת הוריכם, לנתץ את השושלת שהתחילה באברהם אבינו ונמשכה עד אליכם - אל תתנו לו את התענוג, אל תתאמצו בכלל לנסות להבין או לתרץ, תשאלו את עצמכם רק "למה הוא אומר את זה?"

במקרה של המיסיונרים - התשובה כבר ברורה.