"לא יכולתי להירדם. התינוקות הקטנים שלי הלכו והתרחקו ממני": השבת של מלכה הרטשטיין

מהי שבת בשבילך?

"חוויה רגשית ורוחנית שמטעינה אותי לאורך כל השבוע. זו הרגשה בלתי נתפסת. משהו בעצירה מהעשייה האינטנסיבית, משהו בשולחן הערוך בחגיגיות, משהו מהריח שעולה מהפלטה ואולי כל אלו יחד, נותנים לי כוח וחיזוק עצום לשים לב לכך שברוך ה' יש לי משפחה, יש לי בית ואפילו יש לי זמן לנוח ולקבל כוחות. כוחות - הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני. אולי זה נשמע הרואי מידי, אבל זו התחושה שלי, כך בפשטות".

מי שותף ועוזר אצלכם בהכנות לשבת?

"כולם שותפים, ולכל אחד יש חלק משלו במגוון העבודות: כביסות, ניקיון, קניות, אפייה או בישולים. בדרך כלל חלוקת העבודה בינינו די ברורה, וכולנו - בעלי, אני והבנות משתלטים יחד על הבית.  העיקר שכולם שותפים של ממש, ולא רק 'עוזרים'".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"כטיפוס די מאורגן, מיד במוצאי שבת אני מנקה את כוסיות הזכוכית של הנרונים לקראת השבת הבאה. אחר כך, די בתחילת השבוע, אני בודקת מה מוכן לי במקפיא ומה אצטרך להכין. בגלל עבודתי האינטנסיבית כיועצת זוגית, למדתי להכין מראש הרבה מאכלים בסיסיים במקפיא, ובעת הצורך אני יכולה להפשיר ולסיים מהר יותר את תהליך הבישול או האפייה. לאחר מכן, אני מארגנת רשימת קניות בהתאם למלאי שיש לי במקפיא. בעלי והבנות יוצאים לקניות ביום רביעי וחמישי. בין לבין, אני דואגת לסיים את הכביסות יחד עם הבנות, עד לאמצע השבוע. את הניקיון אני משאירה ליום רביעי או חמישי. את הבישולים אנחנו מכינים בדך כלל ביום חמישי, והעיקר שביום חמישי בערב השולחן בסלון יהיה כבר ערוך לכבוד שבת, ובבית תהיה אווירה שבתית. בדרך כלל יום שישי הוא יום רגוע אצלנו, ואני רק צריכה להכניס דגים לתנור ולקצוץ כרוב לסלט טרי".

מה האתגר שלך בהכנות לשבת?

"אני לא אוהבת כל כך לאפות עוגות מורכבות, ומסתפקת בדרך כלל ב'סתם' עוגת שמרים ועוגת רולדה חלבית. רק אם הבנות שלי מתנדבות לאפות, נהנה כולנו מעוגות יוקרתיות יותר. אם להודות על האמת, את תחום הניקיון אני מחבבת עוד פחות. זאת אומרת, כן אוהבת בית נקי ונוצץ, אבל לא אוהבת לדאוג לכך בעצמי ולנקות אותו במו ידיי... כשאני עסוקה בניקיונות, אני רק מחכה כבר להיות אחרי. עם זאת חייבת לומר שבכל שבוע, אחרי שמבצע הניקיון מוכתר בהצלחה, אני מרגישה הקלה עצומה".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"תפריט האוכל שלנו סטנדרטי וקבוע מאוד: בליל שבת אנו אוכלים חלות ביתיות שבתי הגדולה אופה, עם דג סלמון עם פטריות. בנוסף, אנו מניחים על השולחן סלט זיתים , סלט מיונז ביתי, כרוב חי קצוץ במטבל ולפעמים סלט פטריות. למנה שניה אני מגישה מרק עם אטריות, ואחר כך עוף בתנור, קוגל תפוחי אדמה ואורז. בקיץ אנחנו בדרך כלל מוותרים על הקינוח. בשבתות חורפיות אנחנו עושים בסוף הסעודה מעין 'עונג שבת' עם ממתקים וקינוחים.

"בשבת בבוקר הסעודה נפתחת עם דגים וסלטים כמו בליל שבת, ובנוסף ביצה מעוכה. סיר הצ'ולנט שלנו למנה העיקרית קטן מאוד בדרך כלל, כי רק בעלי אוכל מן הצ'ולנט. אני והבנות מעדיפות מנת עוף עם קוגל, ובשבילנו אני מחממת את מה שנשאר מליל שבת בסיר על גבי סיר המונח ב'קומה שנייה' על גבי הפלטה.  מובן שהתפריט שונה מעט כשיש אורחים. אנחנו אוהבים לארח מידי פעם, ואז יש תוספות קטנות ושינויים".

האם היו שינויים משמעותיים בגלל הקורונה?

"יש לנו שינוי חיצוני, אבל משקף למדי: מאז שנישאתי החלטתי כי אצלי לא יהיו כלים אמתיים בשולחן שבת. אני מעדיפה ואוהבת לשבת ליד השולחן עם בעלי והילדות, ולא להיות עסוקה בהדחת הכלים ממנה ראשונה למנה שנייה ולמחר בבוקר. ואכן, אף על פי שקבלנו סרוויס כלים אלגנטי במתנה לחתונה, לא רציתי להשתמש בו לשבת, ובכוונה תחילה ביקשתי מבעלי שלא יטבול אותו. הסט היה מונח באריזה חדשה, סגורה, חבויה בפינה צדדית. עם השנים האריזה התקמטה והתיישנה, אבל נשארה סגורה. בכל ניקיון ערב פסח דאגתי שאריזת הסרוויס תוכנס במהירות פנימה, לפני שהבנות יבקשו לראות מה יש בה...

"והנה, השנה, כאשר כל העולם נעצר בגלל הקורונה, הבנו שאנחנו הולכים לחגוג את חג הפסח רק בחברת המשפחה הגרעינית. לשתי בנותיי, בנות 15 ו-12, לא היה קל בכלל לחשוב על ליל סדר מצומצם כזה. ואז הן גילו את סט הצלחות במהלך הניקיונות לפסח, ומאז הכל היסטוריה: לקראת ליל הסדר הסט היפהפה הוטבל ונשטף, ושולחן הסדר נערך בפאר ובהדר, כשהבנות שלי מבטיחות לקחת אחריות על הדחת הכלים. ההסכם עבד, והמראה היה משודרג ללא היכר. מאז השארנו את הצלחות לימות השנה, ומידי שבת השולחן שלנו ערוך בסט מרהיב".

באופן כללי, איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"ברוך ה' יש לנו סלון גדול ויפה, עם תאורה עוצמתית ושולחן סלוני מרווח. הבנות שלי כבר גדולות ויושבות ליד השולחן במשך כל הסעודה, חוץ מהבת התורנית שקמה ומסייעת להגיש.

"האווירה בבית, ברוך ה', נינוחה מאוד. השולחן מתנהל סביב שתי הבנות, הן משתפות בחוויות שלהן מבית הספר ומהשכונה. הן גם מספרות מפרשת השבוע. בעלי אומר דברי תורה ושר זמירות קבועות. הסעודות בדרך כלל מתמשכות כמה שעות, והן מלאות חוויה בשביל כולנו".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"אני אוהבת להכניס את השבת מוקדם. אחרי הדלקת נרות, כאשר הבית מצוחצח ומדיף ניחוח של מאכלים טובים, אני יושבת בנחת על הספה, מתפללת וקוראת. בדרך כלל אחת השכנות נכנסת לשיחה קלילה של סיכום השבוע, ושתינו נהנות מכמה דקות של וונטילציה לאימהות עסוקות. בכל שבת אני מרגישה שהרגעים הרגועים האלו, אחרי הדלקת הנרות, הם החיבור שלי למטען של אנרגיות לקראת השבוע הבא".

מהו האתגר שלך בשבת?

"לא לחשוב על העבודה בשבת. זה קורה לי בעיקר בתחילת השבת, עולים לי רעיונות חדשים לכתיבה, מטלות שלא סיימתי, חששות ואתגרים של זוגות שפגשתי, ואני ממש מרגישה מלחמה עם היצר. לא לחשוב, לא להיזכר, לא לתכנן... הרבה 'לא'. זה לא קל. אני ממש מרגישה שזהו אתגר עבורי, ומשתדלת לנתב את המחשבות להודיה להקב"ה על שיש לי על מה לחשוב. לחילופין, אני מתמקדת בתפילה שאצליח להרבות שכינה בעבודה שלי, במקום לחשוב על חלק החולין של העבודה. לאט לאט, בכל שבוע מחדש, אני מרגישה שהמאמץ והאנרגיה שלי להילחם במחשבות האלו פוחתים ונרגעים ככל שהשעות עוברות ואני נכנסת יותר למצב 'שבת'".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"ראשית, אני חושבת שברגע שהבנות שלי רואות שאנחנו מחוברים לשבת, אז המסר הזה עובר אליהן ללא מילים. מעבר לכך, בהיבט הגשמי אני משתדלת שלכל אחד מבני הבית יהיה מאכל אהוב עליו בשבת, וגם דואגת לומר לו במפורש: 'השבת הכנתי במיוחד בשבילך...'.

"כמו כן, בעלי שותף מלא בהשקעה באווירה השבתית והנעימה. הוא מכין סיפורים, משלים ומדרשים על הפרשה, ואז השיח בשולחן משולב כל הזמן בין חלקים פשוטים וחומריים לבין רוחניות ומסרים גבוהים, וככה אנו לא מנותקות. הבנות שלי גם אוהבות מאוד לקרוא, ומידי שבת דואגות להכין להן חומרי קריאה מעניינים, סוג של עונג שבת...".

האם יש דברים ששיניתם בביתכם בשבת, עם השנים והניסיון?

"אני זוכרת את השבת הראשונה שחגגנו בביתנו. זה היה לפני כל כך הרבה שנים... אולי זה לא פרט ספציפי, אבל אני זוכרת את הגילוי שבחוויה שאנחנו יכולים להיות לבד, לא משתעממים לרגע ופשוט כיף לנו.

"מאז, לאורך השנים, השבת שלנו השתנתה והתנהלה אחרת בכל תקופה. אם זה ללכת להורים, אם זה לארח וכו'. בכל תקופה התאמנו את מבנה הסעודה, את הסגנון ואפילו את האוכל, בהתאם לגיל הבנות. כרגע יש התייצבות בסגנון הזה של השבתות, אבל אחת לתקופה אנחנו משוחחים, ומנהלים דיון לגבי מה אנחנו רוצים, למה הבנות זקוקות, ואיך אנחנו כהורים יכולים להוביל מהלכים שיחברו את כולם לשבת. הנקודה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי ממש בכל התחומים. לדוגמא: לאחרונה, בשבתות הקיץ, גילינו שהשבת בצהריים ארוכה מדי, ואנחנו רוצים 'ליצור' עוד שעת מסגרת לישיבה משותפת עם הבנות. כך החלטנו שבשבת בבוקר נעשה קידוש חלבי יחד, ורק כשעתיים אחר כך נאכל את הסעודה הבשרית".

 סיפור מעניין שקרה בשבת?

"הסיפור שלי משותף לי ולעוד זוג שאטשטש את פרטיו כמובן. במהלך עבודתי כיועצת זוגית, פגשתי בני זוג מדהימים שהתמודדו עם אתגר בתחום הפוריות, והגיעו אלי כדי לקבל כלים וכוחות. בחסדי ה', זהו תחום ספציפי שאני מתמחה בו. אני מרגישה זכות לשנות לזוגות את החיים, לבנות איתם תהליכים ולתת להם כוח לצאת לחיים אחרים. כל אתגר כזה מדליק בי ניצוץ של שליחות. גם בפעם ההיא, אותו זוג היה נשוי כבר מספר שנים ועדיין לא נפקדו בילדים.

"למי שלא יודע ומכיר מקרוב, האתגר הזה של פוריות מלווה בעוד הרבה אתגרים קטנים וגדולים, כמו: החברה, המשפחה ואפילו השבתות. בכל שבוע מחדש עולה השאלה: אצל מי נתארח? האם נהיה בבית בשבת? איפה נרגיש פחות את הכאב? איפה נקבל יותר כוחות להתמודדות לשבוע הקרוב? וגם... מה עושים כשהיא רוצה X ולבעלה טוב Y?

"הזוג המקסים הזה היה מתוסכל מאוד. הם היו מותשים מההתמודדויות ומתופעות הלוואי. בין היתר, כאב לי מאוד לראות איך השבת הופכת אצלם לעוד אתגר משמעותי. עשינו תהליך עבודה מרתק, ולאחריו בני הזוג הגיעו למסקנה שדווקא אירוח אצלם בבית יכול לתת להם תחושה טובה יותר. יחד ניתחנו מיהם האורחים המועדפים עליהם, מה הפורמט שהכי ייתן להם כוח, ולפתע, הם הפכו מזוג שמתעייף משבת, שמתוסכל ומוטרד מכל שבת שקרבה ובאה, לזוג חדש שמתכנן ומצפה לקראת שבת.

"הפגישה שהתקיימה אחרי השבת הראשונה בה הם אירחו מיוזמתם, הייתה פשוט אחרת. מרגשת. הם הצליחו למצוא כוחות משותפים, ולחוות את השבת כמקור כוח והתרוממות. אז נכון, מציאות החיים שלהם לא השתנתה, אין להם ילדים עדיין, למרבה הכאב, אבל השבתות שלהם לפחות שמחות יותר, והתחושות שלהם בניסיון הזה הפכו לקלות יותר לנשיאה משותפת".

שבת בלתי נשכחת:

"הייתי אז בבית חולים. באותו שבוע ילדתי תאומים בשבוע מוקדם. הם נדבקו בזיהום, ובהמשך למרבה הצער לא שרדו. ביום חמישי בלילה נפרדנו מהתאום השני, שנפטר גם הוא. הכאב היה עצום.

"באותו לילה חוויתי חוויה קשה מאוד . הייתי לבד בחדר בבית החולים. חוברתי לאינפוזיה ללא יכולת תזוזה, ובלי יכולת לקרוא לאחות או להתקשר לבעלי. לא הצלחתי לישון כל אותו הלילה. שכבתי בוכה במיטה במשך שעות ארוכות, ואף אחד לא שמע ולא ראה את המצוקה שלי.

"שעה, ועוד שעה, ועוד שעה, ואני לבד. כל כך לבד. הלילה היה ארוך עד אין קץ, ואני לא יכולתי להירדם. התינוקות הקטנים שלי הלכו והתרחקו ממני, ואני הרגשתי מרוקנת, חסרה וחלושה. שבורה פיזית ונפשית. ככל שעברו השעות חשתי שאני נשאבת לתוך בור שחור, עמוק וקודר כל כך... זו הייתה חוויה נוראית. רק לאחר שעות, כאשר האחיות ניתקו אותי מהאינפוזיה, יכולתי סוף סוף להתקשר לבעלי ולהזעיק אותו לבוא לשהות איתי. תיארתי לו את השעות הקשות שעברתי, ומיד בקשתי ממנו שלא יעזוב אותי לרגע, כי בבור השחור הזה אני לא רוצה להיות עוד פעם.

"הוא הגיע מצויד בכל הדרוש לשבת, ואכן לא עזב אותי לדקה. כך ישבנו יחד באותה שבת, כשאנו משוחחים ומשתפים, מדברים ומאזינים זה לזה. יחד אספנו את השברים, חיפשנו את האור שכן נמצא בחיים שלנו, וגילינו שיש כל כך הרבה על מה להודות.

"אותה שבת הייתה בשבילי אירוע שלא יישכח. שבת שהייתה הבסיס לבחירה גורלית: איך אני רוצה לחוות את החיים שלי. במה אני רוצה להתמקד, ואיך אני שואבת כוח למרות הכל ועם הכל.

"אחרי אותה שבת, יצאנו לתהליך מדהים של עבודה אישית וזוגית. זה היה תהליך כואב ולא קל, תהליך שדרש ועדיין דורש עבודה יום יומית והרבה כנות ונכונות, אבל זהו תהליך של צמיחה והתפתחות, שמקרין עלינו שמחה וחיבור גדול להקב"ה ולכל מה שהוא מעניק לנו.

"אחרי שזכיתי לצאת מהניסיון הזה כשאני מלאת כוחות, הבנתי שאני רוצה לעזור גם לזוגות אחרים להגיע למקום המעצים הזה. פניתי ללימודי ייעוץ זוגי והתמחויות ייחודיות בטיפול, ומכאן התפתחה השליחות שלי".

מתכון שבתי אהוב במיוחד:

דג סלמון עם פטריות

החומרים:

8 נתחים (מנות) של פילה דג סלמון

שתי כפות שמן לטיגון

2 חב' פטריות (אפשר פטריות מקופסת שימורים)

2 בצלים גדולים קצוצים דק

2 שיני שום

מעט מלח גס

1 כוס סילאן + 2 כפות רוטב סויה

אופן ההכנה:

מטגנים את הפטריות עם שני הבצלים במעט שמן, ומוסיפים מעט מלח דק לתיבול.

כשהבצל מזהיב, מכבים את האש ומחכים שהסיר יתקרר.

מפזרים מעט מלח גס על תבנית.

מניחים נתחי פילה סלמון על המלח, ומפזרים מעליו עוד מעט מלח גס.

חותכים שתי שיני שום לפרוסות דקות, נועצים את פרוסות השום בתוך בשר  הדג.

מפזרים את הפטריות המטוגנות עם הבצל על הדג (לאחר שהתקררו), ומכסים בעזרתן את כל הדג.

מערבבים כוס סילאן + שתי כפות רוטב סויה, ויוצקים את הרוטב על הפטריות .

אופים בתנור במשך כעשרים דקות בחום של 200 מעלות.

ניתן להגיש חם או קר (לחמם על הפלטה לזמן קצר, בשבת בבוקר ללא הנוזלים)".