מה אתם מרוויחים מהאמונות המגבילות שלכם?

הסופר הארגנטינאי חורחה דמיאן כתב סיפור נפלא על פיל בקרקס. הסיפור ממחיש עד כמה אנו שבויים בפרדיגמות שאומרות לנו מה אנו יכולים לעשות ומה בלתי אפשרי עבורנו על פי התפיסה שלנו, על פי מערכת האמונות והחוויות שצרובות לנו בזיכרון.

הנה הסיפור הידוע: כשהייתי קטן אהבתי מאוד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.

במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו.

בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.

למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה לי ברור לחלוטין שהחיה הזאת, שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.

התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם?

לשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.

שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו?

לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.

עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו שידע את התשובה: "הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד".

עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...

אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא!

היתד הייתה חזקה ממנו.

אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכן גם ביום שאחרי ובזה שאחריו.

עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל: הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול. הוא זוכר את אי-היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד.

הדבר הכי נורא הוא, שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו. הוא אף-פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש...

ועכשיו המלצה:לערוך רשימה של אותם דברים שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לעשות, ולעשות כל יום משהו אחר מתוך רשימת ה"לא יכול".

עד כאן סיפורו של חורחה דמיאן.

בואו נבחן את כוחנו מחדש. מה שלא יכולנו לעשות בעבר לא מעיד כלל על היכולות והמסוגלות שלנו כיום.

השלב הראשון הוא זיהוי האמונות המגבילות.

קחו נושא שאתם רוצים להגשים בחיים, ותבחנו את האמונות שלכם סביבו.

שבו עם מחברת ועט ורשמו את האמונות שעולות לכם כרגע.

"בגילי קשה לרדת במשקל", או "כל מה שאני אעשה לא יעזור", "אין לי יכולת התמדה", "אני לא מצליחה".

חשוב להבין כי לרוב האמונות שלנו יש אמונת שורש. זוהי אמונת ליבה בסיסית, שאימצנו בשלב מוקדם בחיינו. אמונות הבסיס הללו קשורות לזהות העצמית שלנו.

יתכן שמה שעומד מאחורי האמונות שלך יושב על האמונה "אני לא ראויה", "לא מגיע לי", "אף אחד לא באמת אוהב אותי".

עכשיו תחשבו על זה בהתרגשות, כיוון שזה אכן מרגש. ברגע שתפרקו את אמונת הבסיס הזו, כל האמונות המעכבות שקשורות לאמונה הזו יאבדו את הכוח שלהן ויתמוססו כמו מגדל קוביות שהורדנו לו את הבסיס.

התבוננו על האמונה במבט אובייקטיבי מבחוץ, מבלי להיות בתוך החוויה.

קחו אמונה אחת מתוך הרשימה, ורשמו אותה בראשית הדף.

חלקו את הדף לשניים, ורשמו בצד אחד באילו דרכים האמונה הזו משרתת אתכם, ובצד השני - כיצד האמונה הזו מעכבת אתכם.

לדוגמה: האמונה "כל מה שאעשה לא יעזור" משרתת אותי כי היא שומרת אותי באזור הנוחות שלי, ונותנת לי תירוץ טוב למה אני לא עושה כלום בנוגע למשקל העודף שלי, למשל.

האמונה הזאת גם מעכבת אותי, כי היא חוסמת אותי מלהיכנס לתוכנית ליווי, ומשאירה אותי בלי תקווה ובחוסר אונים, והכי כואב - עם גוף שלא נוח לי בו...

רווח משני - בחינת הגמול הרגשי

כעת קחו את האמונה שלכם, ובדקו מה הגמול הרגשי שאתם מקבלים ממנה.

לדוגמא, אם אני מאמינה שאיני טובה מספיק (אמונת בסיס), ואז אני מקבלת התעניינות ואכפתיות מהסביבה, הרגשות הללו שאני חווה מהסביבה גורמות לי לחוות (באופן תת מודע) ולמלא את הצורך שלאנשים אכפת ממני.

לדוגמה: אם אני נמנעת מלעשות דברים כי "אני לא אצליח", והתרגלתי לא לקחת אחריות – הגמול הרגשי הוא שלא אחווה כישלון, שאף אחד לא מצפה ממני להשתנות. אני יכולה להישאר באזור הנוחות שלי.

אך מאידך, האמונה הזו מגבילה אותי: "אני מרגישה תקועה במקום", או "אני תלויה באחרים", או "אין לי יכולת השפעה על חיי".

הרשימה הזו חשובה מאד, כיוון שהיא תעזור לך להבין שהמחיר שאת משלמת על האמונה המעכבת הוא הרבה יותר יקר מהרווח שאת מקבלת ממנו.

תת המודע רוצה להגן ולשמור עלינו, והוא לא מוכן לשחרר דפוסי מחשבה של שנים שהפכו להיות חלק מהזהות שלנו.

הוא ידאג להחזיק את התמונה של הכישלון מול עינינו כדי להגן עלינו, וגם כאשר נחפש או אפילו נמצא את תוכנית הירידה במשקל שלנו, הוא יחזיר אותנו להטיל ספק ביכולתנו להשתנות.

כדי לשכנע את תת המודע שאיננו זקוקים עוד ל"הגנה" הזו, והיא רק מעכבת אותנו מלהגשים את החלומות שלנו, נתחיל להטיל ספק באמונה.

נקשיב למדיטציה של חיבור למשאבים פנימיים, ניזכר בעוצמה שלנו ובדברים שכן הצלחנו לעשות, גם מה שאינו קשור לתחום הירידה במשקל. בשפת ה-NLP זה נקרא מודלינג מעצמך.

להיות המודל וההשראה של עצמינו.

להתמקד במה כן הצלחנו לעשות, ולחגוג את זה.

מסגור מחדש

התחילו לחפש ולהביא הוכחות חדשות והסברים לוגיים, לכך שאמונת הבסיס הזו אינה נכונה.

לדוגמה: אם יש לכן אמונה ש"בגיל שלך זה בלתי אפשרי", חפשו ברשת, בעיתונות ובמרחב החיים שלכן הוכחות לכך שלגיל אין שום חשיבות בהצלחת התהליך.

עשו לו ריפריימינג, מסגור מחדש, בגיל שלי, בגלל ניסיון החיים שלי, זה מתכון להצלחה.

לאמונה "אף אחד לא אוהב אותי" נעשה ריפריימנינג: "הורי אהבו אותי בדרך שלהם, ורצו להעניק לי חוסן נפשי ומנטלי"; "הורי פעלו לפי התובנות והכלים שהיו ברשותם".

רשמו את האמונה החדשה בעמודה השמאלית של הדף, מול האמונה המגבילה. לדוגמה: אני לא ראויה לטוב" יהפוך ל"אני ראויה לטוב מעצם היותי ללא שום התניה".

אם קשה לכם לאמר זאת, ואתם חשים התנגדות פנימית למשפט, כיוון ששנים רבות הייתם בזהות של "אני לא ראויה", עשו משפט גישור: "אני בדרך להיות ראויה, אפילו יותר ממה שאני היום". המילים "של אפילו יותר ממה שאני" משדרות באופן תת מודע למוח שאני ראויה כבר היום.

כעת, חפשו את כל ההוכחות לכך שהאמונה החדשה שלכם היא טובה ונכונה עבורכם, ורשמו אותן מתחת לאמונה החדשה.

רשמו עוד ועוד הוכחות לאמונה החדשה שלכם. בקשו עזרה מחברים, חקרו את העבר שלכם, היזכרו בדברים טובים שעשיתם, בעזרה שהגשתם. הוסיפו בכל פעם עוד ועוד הוכחות לעצמכם שאתם ראויים.

כך תבנו זהות חדשה, של דימוי והערכה עצמית מחודשת.

כעת, חיזרו לעמודה של האמונות המעכבות. סמנו עליהן X. תת המודע שלכן יקבל מסר שאתם משתנים.

כשנשנה את הסיפור הפנימי שלנו ואת האמונות על היכולות שלנו - המציאות שלנו תשתנה בהתאם.

תופעה זו נקראת גם אפקט פיגמליון. כך, לדוגמא, כאשר מורה מאמין בתלמידיו ומצפה מהם להצליח, הוא מגביר את המוטיבציה שלהם ומשפר את הישגיהם באופן משמעותי.

רוצה לדעת עוד על השיטה שלי, וללמוד כיצד באמת לרדת במשקל? הירשמי לסדנת "הדיאטה החכמה" באתר הקמפוס היהודי.

ד"ר רינה מורדו, Ph.D, היא מאמנת לתזונה בשילוב תת המודע ו-NLP.