כך נולד משיח שקר: מה גרם לאנשים להאמין באותו האיש?

כידוע לכל היסטוריון וחוקר תולדות עם-ישראל, כל תקופה קשה במרוצת אלפיים שנות גלותינו, עוררה - באופן טבעי - בקרב העם את הכמיהה והכיסופין להתגשמות נבואות ההוד והזוהר שבתנ"ך על אותה תקופה נפלאה של תחיה לאומית בארצנו, כאשר אנו משוחררים מעול ומשעבוד זרים, וכל העולם עוזב את דתות השקר ומכיר במלכות ה'.

וכיוון שנבואות התנ"ך מדברות בפירוש על אדם מורם מעם אשר יימשח למלך, והוא אשר יגאל את עם ישראל משעבודו לגויים, הרי שכל תקופת שפל בגלות הפכה מיד למרבץ נח ולקרקע פורייה לצמיחת אנשים בעלי אופי כריזמטי, שאיפות גדלות עצמית (ובמילים אחרות: שגעון גדלות) ודעות לאומיות חזקות, כשכל אחד מהם הכריז על עצמו בזמנו כי הוא-הוא אותו שליט עתידי מורם מעם אשר עליו התנבאו נביאי התנ"ך.

ברור שכל משיח שקר כזה רק התיימר לומר כי הוא יגאל את ישראל, בעוד שלמעשה הוא רק הזיק לעם אשר הפך לסובל יותר ונרדף יותר, מחשש מלכי התקופות מן ההתקוממות היהודית.

יש לציין כי חכמי ישראל שבכל דור הכריזו עוד בחייו של כל משיח-שקר, לאחר בדיקה יסודית, כי שקר הוא דובר, ולא חששו כלל שמא הוא המשיח האמיתי. וזאת על-פי הסימנים הברורים של משיח האמת המופיעים בתנ"ך ובדברי חז"ל, סימנים אשר לא היו אף לא באחד מהם. זאת מלבד העובדה הפשוטה שכל משיחי השקר ללא יוצא מן הכלל, לא חששו לעבור עבירה כאשר הדבר נגע לכבודם, או מסיבות זרות אחרות, דבר אשר הוכיח מיד כי מדובר בנוכל המנסה להוליך שולל את העם. שהרי משיח האמת עבד נאמן לה' יתברך הוא, וודאי יהא זהיר ומדקדק אפילו במצווה הפשוטה ביותר. ואכן, בדרך-כלל רק ההמון הרדוד נסחף אחר הברק החיצוני של משיחי-השקר, כידוע בהיסטוריה (יוצא מן הכלל בזה היה משיח השקר שבתאי צבי, אשר על ידי ההיקף הרב של ידיעותיו התורניות הצליח בתחילת דרכו לזרוע בלבול ומבוכה גם בקרב רבים מחכמי ישראל). אך גם פשוטי העם נוכחו בסופו של דבר לראות את האמת, כאשר די היה במציאות הפשוטה של הגלות הארוכה, הנמשכת לאחר מות אותו משיח-שקר.

אז הגיע יש"ו הנוצרי, אדם אשר דמה לשאר משיחי -השקר בשיגעון הגדלות אשר הוביל אותו להאמין בעצמו כמשיח, וביכולתו להרשים את ההמון הרדוד, אך כנראה נבדל מרובם בבורותו התורנית עד כדי אי-ידיעתו פסוקים פשוטים בתנ"ך, דבר הבא לידי ביטוי בריבוי הפסוקים המשובשים המופיעים בדבריו לתלמידיו. יהודי זה היה עובר בעצמו על חלק מהמצוות, ויחד עם זאת מכריז כי לא בא לגרוע ולשנות מתורת משה. הוא גרם בהכרזתו על עצמו כמשיח לייסוד דת חדשה על ידי יורשיו, אשר ביקשו להגדיל את מספר המצטרפים לכת החדשה מבין עובדי האלילים בזמנם, באמצעות "ויתור" על המצוות המקשות על ההצטרפות, כגון מילה, שבת ועוד, עד אשר הפכוה לדת אחרת לגמרי, שדינה כעבודה-זרה ממש, לאחר שהחלו לעבוד אדם בשר-ודם.

אגב, ברור מעל כל ספק שזוהי הסיבה היחידה אשר גרמה למשיח-שקר זה להתפרסם יותר מן האחרים, עד אשר רוב העולם סוגד לו כיום. שכן בניגוד גמור לאומה היהודית, אשר בתוקף היותה ממלכת כהנים ועם סגולה לא רדפה מעולם אחרי האומות כדי שיתגיירו (בדיוק כפי שמשפחת בית מלוכה אינה דורשת מכל אזרחי המדינה להצטרף אליה...), אף על פי שתמיד היה ליהדות חומר משכנע ביותר אשר יכול היה לגייר בקלות רבה עמים שלמים עובדי אלילים (ויעידו על כך הגרים הרבים אשר הצטרפו מיוזמתם לעם היהודי בזמניו הקשים ביותר כגון אונקלוס בן אחותו של אדריאנוס קיסר רומא, רבי מאיר בעל הנס, שמעיה ואבטליון, הורי רבי עקיבא, ועוד רבים אחרים), הרי הדת הנוצרית, אשר היתה הדת הראשונה שזייפה והעתיקה מן היהדות יסודות והשקפות (דבר הנובע מעצם היווסדה על בסיס האמונה במשיח-שקר יהודי), דווקא הסתערה על עובדי האלילים השונים, ובאמצעי הסברה והפחדה שונים פעלה בכל כוחה המיסיונרי להעבירם אליה.

כיוון שכאמור הדת החדשה התבססה על זיופים וחיקויים מתורת האמת היהודית, הרי כלפי עובדי האלילים היא נראתה, ביחס לאמונתם בפסילי-אבן, כעדיפה. אולם עם-ישראל, המכיר את תורת האמת העל-אנושית אשר קיבל לעיני כל העם באותו מעמד אדיר ורב הוד, מעמד הר סיני, בז תמיד לחיקוי זול זה, ובעת ויכוחים שנכפו עליהם במרוצת ההיסטוריה על ידי מלכים ואפיפיורים, הכו חכמי ישראל שוק על ירך את "חכמי" הנוצרים, בהוכיחם להם את הבליהם עד כדי כך שבמספר מקרים ביקשו יוזמי הוויכוח להפסיקו באמצעו.