COPD – דרכי טיפול, תזונה ומידע רפואי שחשוב לדעת

העישון הורג. ההצהרה הזו מופיעה כיום על חפיסות רבות של סיגריות, והיא כבר אינה בגדר תיאוריה או סוד כמוס. הנזקים הבריאותיים שהעישון מביא איתו הם רבים, החל מנזק לדרכי הנשימה ועד לנזק לכלי הדם.

למרות האזהרות הרבות, לא רבים מכירים בפועל את המחלות והתופעות הפיזיות המדויקות שהעישון עלול לגרום. אחת מאותן מחלות היא COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית, אשר מופיעה במרבית המקרים כתוצאה מעישון, והולכת ומחמירה עם הזמן.

(לא) נעים להכיר: מהו COPD?

מחלת ה-COPD היא שמה הנפוץ של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), מחלה שבה ישנה חסימה של זרימת האוויר בסימפונות באופן קבוע, וכתוצאה מכך הפרעה באוורור של הריאות ובחילופי הגזים בהן. המחלה מופיעה בדרך כלל בסביבות גיל 50, והיא מחלה פרוגרסיבית, כלומר לא ניתן לרפא אותה לחלוטין, ובהעדר טיפול מתאים, היא הולכת ומחמירה עם הזמן. המחלה נפוצה מעט יותר אצל גברים בהשוואה לנשים, והיא גם קטלנית יותר בקרב גברים.

כ-85% מהמקרים של COPD נגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי או מחשיפה מוגברת לעישון פסיבי – כן, גם מי שאינו מעשן בעצמו אך נמצא באופן קבוע בחברת מעשנים, חשוף לסיכונים דומים לאלה של המעשנים עצמם. ב-15 האחוזים הנותרים של המקרים, המחלה מופיעה כתוצאה מחשיפה לזיהומים במקום העבודה, כמו למשל חשיפה לעשן ממפעלי תעשייה, כלי רכב וכדומה.

(צילום: shutterstock)

COPD אינה מחלה גנטית, אך רקעים גנטיים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון ללקות ב-COPD במקרה של עישון או חשיפה לזיהומים.

המחלה מאופיינת בהתקפים (התלקחויות), בעלות תסמינים דומים לתסמיני אסתמה. אך ההבדלים בין המחלות ברורים: אסתמה מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר, בעוד COPD מופיעה בגיל מבוגר; אסתמה מגיעה בדרך כלל על רקע אלרגי או גנטי, ו-COPD מגיעה כתוצאה מחשיפה לעישון. שתי המחלות מאופיינות בהתלקחויות, אך בעוד שבאסתמה ישנה חזרה למצב שקט בין ההתלקחויות (בדרך כלל), הרי שב-COPD ישנה החמרה הדרגתית במצב, וגם בין ההתלקחויות ישנו מצב של חסימה קבועה של הסימפונות.

למעשה, COPD היא שילוב של שני סוגים של פגיעה בריאות: ברונכיטיס כרוני, שהוא תגובה דלקתית של הסימפונות, היוצרת הפרעה בזרימת האוויר בהן, ותופעות של שיעול ליחתי וקוצר נשימה בזמן מאמץ, ואמפיזמה – המכונה גם "נפחת הריאות" – שהיא מחה מתקדמת בה נוצר הרס של רקמת הריאה, היוצר הפרעה בחילופי הגזים לריאות, מה שגורם לקוצר נשימה ואף לאי ספיקה נשימתית.

אבחון: איך אדע שיש לי COPD?

התסמינים שעשויים להצביע על התפתחות של COPD כוללים הצטברות מרובה של ליחה וכיח, שיעול חזק המלווה בליחה, מלווה לעיתים בלחץ באזור החזה, התקפים של קוצר נשימה – בעיקר לאחר מאמץ, ואפילו מאמץ קל, צפצופים בנשימה ועוד.

התסמינים הללו אינם חד פעמיים, אלא מופיעים שוב ושוב ואף מחמירים – כאמור, כיוון ש-COPD היא מחלה פרוגרסיבית.

כאשר מתעורר חשד להתפתחות של COPD, הרופא מבצע מספר בדיקות פשוטות. בדיקה גופנית רגילה עשויה לזהות מאפיינים מוכרים של המחלה, כמו זמן ממושך של נשיפה, גניחות או צפצופים המתלווים לנשימה ו"חזה דמוי חבית" – הגדלה של בית החזה. אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם יותר, נוספים לכל אלה סימנים כמו נשימה בשפתיים מכווצות ונטייה לתנוחות המקלות על הנשימה, כמו רכינה קדימה, הישענות על כפות הידיים ועוד.

כדי לאבחן את המחלה ואת קצב ההתקדמות שלה, מבצעים בדיקת ספירומטריה, הבודקת את תפקודי הריאות. לעיתים מבצעים את הבדיקה גם תחת השפעת תרופות אשר מרחיבות את הסימפונות, כדי לבדוק את התגובה ואת ההשפעה של התרופות על תפקוד הריאות.

אז יש לי OCPD. איך ממשיכים מכאן?

הטיפול הראשוני והחשוב ביותר ב-COPD הוא הפסקת העישון. כאמור, ניתן למנוע כליל את הופעת המחלה באמצעות הימנעות מעישון, אך גם מי שכבר חלה יכול להאט משמעותית את קצב ההתפתחות וההחמרה של המחלה באמצעות הפסקה מידית של העישון. ניתן להשתמש בעזרי גמילה שונים על מנת לסייע להפסקת העישון. הפסקת העישון היא הצעד המשמעותי והחשוב ביותר בטיפול במחלה, כיוון שהוא מסייע הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

לטיפול במחלה משתמשים בדרך כלל במשאפים הכוללים סטרואידים – אשר מפחיתים את הדלקות בדרכי הנשימה, וכן חומרים אשר מסייעים להרחבת הסימפונות. הטיפול המומלץ הוא במשאפים המשלבים את שני סוגי הטיפול, במטרה לסייע הן באופן מידי בהתקפי המחלה, והן לאורך זמן, במניעת ההתקפים.

בתקופות של החמרה במצב וריבוי התקפים, לעיתים יש צורך בתוספת של טיפול אנטיביוטי, על מנת לטפל בדלקות של דרכי הנשימה, המובילות להתקפים. במהלך התקפים עלולים להיווצר סיבוכים, כמו דלקת ריאות, המחייבת טיפול מתאים.

אם המחלה נמצאת בשלבים מתקדמים וחמורים יותר, מומלץ לחולה לעיתים על טיפול לשיקום הריאות. טיפול זה כולל שינוי תזונה מותאם באופן אישי, פעילות גופנית מדודה תחת השגחה רפואית, ועוד.

חשוב לדעת שבמקרים מסוימים, אם המחלה מידרדרת מאד, היא עלולה להביא למצב שבו החולה מרותק לכיסא גלגלים (מחוסר יכולת לבצע מאמץ גופני) ומחובר באופן קבוע למחולל חמצן, המסייע לנשימה. ישנם גם מקרים נדירים בהם נוצרים סיבוכים של המחלה, אי ספיקה ריאתית, מה שמחייב הנשמה מלאכותית.

ישנם מקרים של OCPD בהם מומלץ לחולה על ניתוח להקטנת הריאה, שעשוי לסייע בהפחתת ההתקפים, ובמקרים נדירים – אף על ניתוח להשתלת ריאות. מדובר בניתוח מורכב ובעל סיכונים, אך במקרים מסוימים הוא מומלץ, ומאפשר לחולים ליהנות משיפור משמעותי בתסמינים ואף מחזרה לפעילות תקינה.

לאחר התקפים של COPD אורך לגוף זמן להתאושש ו"לחזור לעצמו", במיוחד אם נלווה אל ההתקף סיבוך של דלקת ריאות. עם זאת, ניתן לקצר את זמן ההתאוששות באמצעות הקפדה על קבלת טיפול רפואי מתאים בשלב מוקדם ככל האפשר של ההתקף.

חולי COPD שמקפידים על תזונה בריאה, פעילות גופנית מתונה ואורח חיים בריא באופן כללי, יכולים למנוע פגיעה משמעותית באיכות החיים, ולהאט באופן משמעותי את התקדמות המחלה. אבחון מוקדם של המחלה וטיפול יעיל וקפדני חשובים מאד למניעה של סיבוכים ופגיעה באיכות החיים.

לחולי COPD מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת מדי שנה, וכן חיסון נגד דלקת ריאות אחת ל-5 שנים.

תזונה: מה כדאי לי לאכול אם יש לי COPD?

חולי COPD, במיוחד בדרגות מתקדמות של המחלה, זקוקים לצריכה גבוהה יותר של קלוריות, משום שהם מפעילים מאמץ רב יותר בנשימה. עם זאת, התסמינים של המחלה גורמים לרבים מהחולים להמעיט באכילה, מה שיותר מעגל של החמרה. לא נדיר לראות חולי COPD אשר סובלים גם מתת תזונה.

מחקרים מראים כי תזונה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות עשויה לסייע לחולי COPD, משום שהיא מפחיתה את הייצור של הפחמן הדו-חמצני בגוף. מומלץ להעדיף מאכלים המכילים שומנים בלתי רוויים, ולהמעיט בשומן רווי או בשומן טראנס. מומלץ להפחית בפחמימות ככל האפשר, ולהעדיף פחמימות מלאות (חיטה מלאה, אורז מלא, פירות וכו') על פני פחמימות פשוטות (סוכר לבן, קמח לבן, מיצים ומשקאות ממותקים וכו'). מומלץ לאכול כ-20-30 גר' של סיבים תזונתיים ביום, ולהגדיל צריכה של חלבונים איכותיים, כדי לשמר את שרירי הנשימה.

(צילום: shutterstock)

לעיתים קרובות, הקושי של חולי COPD באכילה קשור גם לפעולת האכילה עצמה, אשר מעייפת אותם. מומלץ לאכול בקצב איטי, ולא לדבר בזמן הארוחה. כדאי להעדיף ארוחות קטנות לעיתים תכופות, על פני ארוחות גדולות המרוחקות זו מזו. מומלץ גם להימנע ממזונות שגורמים לתחושה של נפיחות, אשר עלולה גם היא להקשות על הנשימה. על מנת להקל על הנשימה, מומלץ להמעיט בשתייה בזמן הארוחה, ולשתות רק כשעה לאחר האוכל.

לחולי COPD מומלץ גם לבצע פעילות גופנית על מנת לחזק את הגוף ואת דרכי הנשימה – אלא שפעילות גופנית מכל סוג שהוא מקשה מאד על הנשימה. לכן כל פעילות גופנית צריכה להיעשות בליווי רפואי צמוד ובהדרכה מלאה, על מנת למנוע נזק הנובע מפעילות מוגברת.