אל תקראו להם נוער נושר!

פעם קראו להם "נוער נושר". גם היום עדיין יש כאלה שמכנים אותם כך. תבחרו להם איזה שם שתרצו, מדובר בנוער מתמודד, שלא מצליח להתחבר, ופוזל לשדות זרים. החלק הטוב הוא שלא צריך להתייאש. יש בהחלט מגוון כלים מעשיים שאיתם ניתן להתמודד עם התופעות המצויות: סמארטפונים, חברים רעים, היחס לשאר האחים ורגשות אשמה.

הרב דן טיומקין, מומחה עולמי לנוער נושר, מחבר הספר ''בוסר המלאכים'' ובעל סדנת ההצלה לנוער נושר בקמפוס היהודי, מעניק לנו מבט קצת אחר ושונה על אותם נערים ונערות, ומאיר בהם נקודות שאולי לא ידענו כלל על קיומן.

הם לא עושים לכם דווקא!

לא משנה מה היה הגורם לתופעת הנשירה, מסביר הרב טיומקין, כי גורמים לכך יש הרבה, וזה לא ממש יעזור אם נדע לשים את האצבע על גורם אחד ומדויק. הידיעה שלנו צריכה להיות שהילד לא רשע ולא בעל תאווה, וגם לא עושה לכם ''דווקא'', אלא הוא שרוי באיזה כאב, שחזק ממנו וגורם לו להתנהג כך. אבל במקורו הוא טוב, וזקוק למילה טובה ולחיבוק. הוא טובע בגלים שחזקים ממנו, והחבל היחיד שאפשר לשלוח אליו הוא עבותות של אהבה. כשמודעים לכך ועקביים בכך - רואים תוצאות מדהימות.

אל תאשימו אותם, הם ישנים.

חלק מתופעות הלוואי שכרוכות במצב המורכב הזה של הנשירה, מגיעות בגלל האשמה שלנו אותם. זה לא עוזר, וגם לא נכון. יש לנערים ולנערות הללו צורך שחזק מהם, והוא לעבור מסע שלם, כדי להדביק איזה פער רגשי בלתי נמנע. גיל ההתבגרות מעמת אותם עם שינויים פיזיולוגיים ורגשיים, חוש ביקורת ארסי ולחץ חברתי גדול, וזה מביא אותם למסע שהם צריכים לעבור, שאחד השלבים שבו הוא שלב הגולם. זה מבלבל אותנו. הם נראים אחראים למעשיהם, הם נראים ערניים וזה מטעה, כי הם לא ממש. אז נכון שיש להם בחירות רעות בדרך, אבל החור הזה, הצורך לעצמאות, הצורך לעבור בעצמם מסע כואב - זה צורך שחזק מהם. רק סבלנות למצב ולתהליך יכולה להציל אותם מליפול עוד.

לסיום מביא הרב טיומקין מסר מעודד, בשורה אמיתית להורים. מעבר להשתדלות של תפילה, סגולות וברכות, גדולי ישראל לימדו אותנו מהלך שיכול להרחיק את הבן או הבת שלך מפתויי הרחוב המסוכן ולעזור לו לשוב הביתה. ישנם כלים שאיתם תוכלו לראות את הטוב אצל הילדים ולגרום להם להאמין בעצמם, לרצות להתחבר לחיק המשפחה החמה והאוהבת ואל דרך ישראל סבא. זה לא קורה ברגע, אבל יש מהלך, יש דרך שיכולה לגרום להם לחזור.