יש לך מושג עד כמה אתה חשוב לקב"ה?

בא' באב נפטר אהרן הכהן, וזהו תאריך הפטירה היחיד שמוזכר בתורה. ברגע שאהרן הכהן איננו - הסתלקו ענני הכבוד, והמשמעות היא שעם שלם מוצא את עצמו בלי אמצעי הגנה מינימליים.

תבין: עד כה לא היה נשק, לא היה צבא, אין כלום. אין צורך בכלום. יש ענני כבוד, וברגע אחד פתאום ענני הכבוד מסתלקים, ועם ישראל בבת אחת נתקפים בפחד עצום.

ואז כמובן מגיע האויב הנצחי ששמו עמלק, אז כאן בפרשה שלנו אמנם כתוב שעמלק מצליח לשבות רק שפחה אחת. זה דווקא לא נשמע מלחיץ במיוחד, אבל בפרשת עקב משה רבינו מגלה לנו שעם ישראל חזרו לאחוריהם שמונה מסעות אחורה מרוב פחד מאותו כנעני מלך ערד, והם מצידם המשיכו לנוס בבהלה נוראית עד מצרים, ואז שבט לוי יצאו נגדם בחרב וחנית והצליחו לבלום את הנסיגה, והחזירו אותם חזרה, וכל זה קורה כתוצאה ישירה ממיתתו של אהרן הכהן!

חשוב להבין כי אהרן הכהן מייצג את הכלה, לעומת זאת משה רבינו שהוא לוי, הוא מייצג את החתן!

משה רבינו - התפקיד שלו זה לייצג את הקב"ה, הוא השליח של ה', הוא אומר לעם ישראל מה ה' ציווה והוא בעיקר מראה לנו אותות ומופתים, מראה לנו את עשרת המכות, קריעת ים סוף, בקיצור: משה רבינו מראה לנו כמה הקב"ה גדול.

אז הבנתי, ה' גדול גדול מאוד. אבל אני, מה אני? אני כלום.

יהודי יקר, איך שכחת? אתה לא יודע שאתה כלה ואתה מוקף בענני כבוד?

וכאן כאן מגיע המשבצת המשלימה של אהרן הכהן: אהרן הכהן הוא המייצג והשושבין של הכלה אהרן הכהן מגיע ליהודי עם השמונה בגדים לכבוד ולתפארת ואומר לו: אתה יודע מי אתה? אתה יודע איזה גדול אתה? אתה הכלה של הקב"ה, הקב"ה כל היום חושב רק עליך, הקב"ה הגדול והנורא שעשה את כל הגדולות והנוראות האלו - הכל הוא עשה רק בשבילך. זו המשבצת של אהרן הכהן!

משה רבינו מראה לנו כמה ה' גדול, ואהרן הכהן מראה לנו כמה אנחנו גדולים. כשמשה רבינו ואהרן הכהן נמצאים ביחד זה שילוב מנצח: משה מזכיר לנו עם כל העוצמה שיש בורא עולם, ואהרן הכהן כל הזמן מזכיר לנו שגם אנחנו בתמונה, כן, ה' גדול, אבל ה' הגדול כ"כ מחשיב אותך מאוד.

כל זה טוב ויפה כשמשה ואהרן יחד! אבל מה קורה כשאחד מהם חסר? באותו רגע נוצר חוסר איזון ואז עלולים להגיע לקריסת מערכות.

לדוגמא: חטא העגל! בחטא העגל אהרן הכהן ישנו, ומשה רבינו איננו. מה קורה כשיש אהרן ואין משה? עם ישראל יודעים להעריך את עצמם, אהרן הכהן מזכיר לנו היטב עד כמה אנחנו הכלה של הרבש"ע, וברגע שמשה רבינו לא מופיע בדיוק בזמן הגברת לוקחת את החוק לידים ו... ועושה עגל... אוי רחמנא ליצלן איך שכחתם את בורא עולם שאמר לכם: "אנוכי ה' אלוקיך"?

אוי, נכון. מה נעשה, משה רבינו הוא זה שמזכיר לנו את בורא עולם. ברגע שמשה לא נמצא ואהרן כן נמצא, אז אנחנו אמנם זוכרים את העמדת כח שלנו בתור כלה, אבל שוכחים את אימת בעלה עליה.

עד כאן מה שקורה כשאהרן ישנו ומשה איננו.

והנה כעת הגענו לפרשת חוקת, וכעת התהפכו היוצרות: אהרן הכהן מסתלק מן העולם ,ואנחנו נשארים רק עם משה רבינו.

בבת אחת עם ישראל מאבד את כל החוסן שלו. מה יש?

משה רבינו מזכיר לנו שיש בורא עולם, כן. יש בורא עולם. את זה אנחנו יודעים. אבל מי אני? אני יתוש, אני גו'ק, אני כלום.

רגע, אבל יהודי יקר, איך שכחת? אתה לא יודע שאתה כלה ואתה מוקף בענני כבוד?

לא! אני כבר לא יודע את זה. ברגע שאהרן הכהן הסתלק אין מי שיזכיר לי את זה, אין מי שיגיד לי כמה אני חשוב לאבא שבשמים. נשארתי כעת רק עם המידע עד כמה ה' גדול וחזק ו... ועוד רגע אני מתאדה. ככה עם ישראל נכנסים לפאניקה ומתחילים לברוח כל עוד נשמתם בם. חוזרים אחורה שמונה מסעות.

וכשיהודי נמצא ברגעים של חולשה והוא לא יודע להעריך את עצמו - מי תמיד מגיע באותו רגע? עמלק! עמלק תמיד מחכה לרגעים של חולשה. התפקיד של עמלק זה לתפוס יהודי ברגעים של זנב, ברגעים שאתה מרגיש כלומניק - באותה שניה עמלק מזנק ומזנב, והנה בשניה שאהרן הכהן מסתלק מן העולם, מיד: "וישמע הכנעני". אומרים חז"ל: "זה עמלק". ועמלק מגיע ומיד מתחיל לדגור על החולשה, ומזנב את עם ישראל, ומפיל אותו בענייני קדושה. זורק מילות של ישראל ועושה מכל ערך קדוש זנב.

מי אני? אני לא שווה גרוש. אני מרגיש גו'ק

כאן משה רבינו לא יכול לעזור, כי משה רבינו אומר לי כמה ה' גדול. ואת זה אני יודע. כעת מה שאני צריך לשמוע זה שאני גדול, ולעת עתה זה לא המהלך של משה רבינו, כי הוא פסגת הענווה והשפלות.

עד כאן וורט יפה לפרשת השבוע, אבל לא זה לא רק פרשת שבוע, זה בעיקר מפת דרכים! מפה שצריכה ללוות אותנו גם ובעיקר היום! אנחנו צריכים לעמוד מול ההתמודדויות שלנו בעבודת ה' ולשאול את עצמנו: כשיש לנו מעידות בעבודת ה', מי פה חסר? משה או אהרן? האם חסר לנו מי שיזכיר לנו כמה ה' גדול או כמה אנחנו גדולים?

התשובה היא חד משמעית: אהרן הכהן הוא זה שחסר כיום.

עד לפני עשרות שנים, מי שלא שמר תורה ומצוות היה אדם שלא מאמין שיש בורא עולם. על כן תנועת התשובה, עד לפני 10 שנים, השקיעה את משאביה באנשים שהיה חסר להם באמונה, והיה צריך להביא להם כאלו שיוכיחו להם שיש בורא עולם. הם הבינו שיש בורא עולם – והחלו לקיים את מצוותיו.

אבל היום - היום זה לא סוד שזה בכלל לא הנושא. אין לנו בעיה עם משה רבינו, לא חסר לנו אמונה, אנחנו לא צריכים מישהו שיבא ויוכיח לנו שיש בורא עולם, ויוכיחו לנו שתורה מן השמים. אנחנו יודעים הכל, גם החילוני וגם אני, שנינו יודעים שיש בורא עולם ויש יהדות והכל שריר וקיים.

אבל מי אני? אני לא שווה גרוש. אני מרגיש גו'ק. זה היום הנושא! אנחנו נמצאים באבלו של אהרן הכהן, אין מי שיופיע מולי עם שמונה בגדים ויזכיר לי: אתה הכלה של הקב"ה!

אין לי את אהרן הכהן שיחבק אותי בהערכה עצומה ויאמר לי: יהודי, אתה מוקף בענני כבוד, ה' מכבד אותך, ה' מייקר כל מילה שלך.

זה מה שחסר לי, וגם למי שלא שומר תורה ומצוות.

למי ששומר תורה ומצוות יש את הנקודה של משה רבנו: יש לו יותר מודעות שיש בורא עולם, שהוא גדול והוא לא הולך לוותר לי, ולכן אני יותר ירא שמים ולא רוצה להתחיל עם הרבש"ע.

אבל להבין שאני יקר לקב"ה? להבין שהקב"ה לא מסתדר בלעדי? להבין שאני הוא זה שממליך את ה'? להבין שאני הוא זה שמגיש לקב"ה את ארוחת בוקר- לחמי לאשי? פה גם החרדים וגם החילונים תקועים. לשני המגזרים אין את המינימום של העצמה אישית כמה אני יקר לאבא שבשמים, ואז הכנעני מלך ערד יכול לחגוג עלי. מספיק שהוא ישבה ממני איזה שפחה אחת, ואני כבר גגגגמור.

כן, הכנעני מלך ערד בסה"כ שבה שפחה אחת, ועם ישראל כבר ברחו ממנו שמונה מסעות. מה קרה? למה כ"כ נבהלתם? למה עשיתם ממנו עסק? מי הוא בכלל? רק שפחה אחת. מה הפאניקה?

התשובה היא: לא משנה כמה הוא חזק, השאלה היא כמה אני חלש. וכשאני מרגיש חלש - אז כל דבר הכי קטן כבר שובר את גב הגמל. כל מעידה רוחנית הכי קטנה - אני כבר מרגיש מחוסל מבחינה רוחנית.

אבא יקר, תסביר לילד שלך כמה הוא יקר לקב"ה

אין ברירה! חייבים להחיות בחזרה את אהרן הכהן שבקרבנו!

כן. מה אתה חושב כשאהרן הכהן הסתלק ועם ישראל איבדו את כל התעצומות שלהם, איך העניינים בסוף הסתדרו? לא היתה ברירה ומשה רבינו התחיל לשמש גם בתפקיד של אהרן הכהן במקביל, ואז ענני כבוד חזרו בזכותו. כן, נכון שעד עצם היום הזה משה רבינו לא היה עסוק בלייצג את הכלה, אלא רק בלחזק את עם ישראל ביראת שמים ולהראות להם את ידו החזקה וזרועו הנטויה של הקב"ה, אבל ברגע שמשה רבינו רואה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ולעם ישראל חסרים כעת תעצומות נפש מהמקום של הכלה, אז משה רבינו מתחיל בחומש דברים לגלות לנו כמה אנחנו יקרים לה'.

אבא יקר, אמנם חשבת שהתפקיד שלך זה להיות האיש שמופקד על היראת שמים ויראת חטא ולאכוף את רצון ה' בבית וזו המשבצת שלך – אמת. נכון.

אבל מה נעשה שבדורנו עיקר הקושי של בני הבית להתחזק ברוחניות "לא יושב" על מחסור ביראת שמים, אלא על חוסר אמונה בחשיבות שלי כמה אני יקר לה', כמה אני יכול לשמח או לצער את ה'.

והההראיה: אתה יכול להטיף מהבוקר עד הלילה על צניעות ועל פגעי הטכנולוגיה, וכולם יהנהנו בראש וימשיכו הלאה, אבל ברגע שתתחיל להסביר לו כמה אתה יקר לה'! כמה ה' רוצה לראות את העיניים היפות שלך, וכל הסיבה שה' שונא כ"כ את האינטרנט זה בגלל שהאינטרנט לוקח לו את הבן זוג, וזה את/ה כן את/ה את/ה הבן זוג של אבא שבשמים. כשאת/ה כל היום מחובר/ת לווצאפ אבא שבשמים יושב איתך באותו חדר ומחכה בכיליון עיניים שתגמור, נו, כי הוא רוצה קשר איתך, והוא מחכה עד בוש.

כשמדברים בשפה הזו, פתאום העיניים נפתחות והלב מתחיל להתחבר לפנימיות של הדברים כי בדורנו זו הנקודה - זו ולא אחרת!

אם היום יש לנו נפילות בנושאים האלו זה לא מתחיל מחוסר יראת שמים, זה מתחיל בעיקר מחוסר הבנה שאבא שבשמים רוצה קשר איתי והוא מחכה לזה, אני לא יכול לאכזב אותו, אני כלה. "ימצאה מקושטת בטלית וטוטפת כמו כלה מקושטת תמיד בבוקר בבוקר". ה' רוצה חיוך של בוקר טוב ממני, חיוך ממוקד שאני אהיה איתו.

זה מה שאנחנו צריכים להבין אנו צריכים להחיות את אהרן הכהן שבתוכנו

בדרך כלל התחנה הראשונה של הנפילות הרוחניות הקשות ביותר התחילה מזה שהוא הרגיש גו'ק. אחרי שהוא הרגיש גו'ק כבר לא היה לו מה להפסיד.

ההההלו אתה לא גו'ק אתה הכלה של הקב"ה! תפסיק להיות יתוש! תבין מי אתה! אתה גדול! אתה עשר ספירות! הקב"ה מסר בידיים שלך את ההשפעה של כל העולמות. זו הנקודה שצריך להעצים אותה. את זה צריך להכניס בעצמות שלנו ושל הילדים שלנו, להחיות אצלנו את אהרן הכהן שבנו.