הידברות לנוער: ממשלת אחדות?

מי היה מאמין שאחרי 3 מערכות בחירות, ססגוניות ומלאות: אהבת חינם", סופסוף יש לנו ממשלת אחדות. אני לא בטוח שחברי הממשלה סגורים על מה זה אומר אחדות, ואם הם בכלל רוצים בה, אבל נו, טוב, איך אומרים? ככה זה. יש לנו ממשלה, קוראים לה ממשלת "אחדות".
כנראה שאם להיות מאוחדים זה אומר ריבים פנימיים, מחלוקות עד בלי די ופרצופים חמוצים ליד חבר הקואליציה שלי, שלא מביישים רמה של ילד בגן טרום חובה לפני שלוקחים לו את הצעצוע, אז אין ספק שיש לנו ממשלה נהדרת, דמות לחיקוי ממש.
נו, באמת.
אז רגע לפני שאנחנו שוב מאמינים לממשלת האחדות הזוהרת והנדירה הזאת, בואו ננסה להבין מה מלמדת אותנו התורה, שאנשי הממשלה לא השכילו להבין. מהי אחדות אמתית?

"וכך אמר להם הקב"ה לישראל: בני אהובי, כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבין זה את זה ותהיו מכבדין זה את זה" (תנא דבי אליהו כ"ח).

"וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה).

אחדות היא לא עוד סיסמה וסטטוס לוואטסאפ. היא כל מה שמבסס אותנו כעם יציב וחי. אם אנחנו לא מאוחדים, אנחנו לא באמת פה. כי בכל אחד מאתנו, בכל אחד מנשמתנו, יש חלק ממשי אחד של השני, ואם אני מבטל את השני – אני מבטל את עצמי, זה אוטומטי ממש. השיסוי הוא לא רק בין קבוצות או המגזרים, הוא שיסוי בכל אחד מאתנו.
בקשה אחת יש לו, לקב"ה, שנהיה מאוחדים. שנאהב אחד את השני גם אם יש מחלוקות, ושנכבד את השני גם אם הוא לא חושב ונוהג כמוני.
כי כל מה שברא הקב"ה, ברא בשבילנו כעם, ואנו חיים בעולמו. יש לנו ברירה, אחדות או שיסוי. ובכל אופן, הבחירה תמיד בידינו. רק צריך לזכור דבר אחד: אם אנו בוחרים לשסות, צריך לנקות בעצמנו את הלכלוך. הקב"ה לא ינקה בשבילנו, אנחנו לא תינוקות.
ואם לא הקב"ה שמנקה, אז בטח שלא אנשי הממשלה במדינה, שבסטטוס שלהם רשמו אחדות, אבל בפועל הכל שוטט בטיפות דם של שיסוי. ובשביל מה?! כבוד, כסא, שולחן, עוד ראיון בטלוויזיה?!

אבל הסטטוס לא נמחק: אחדות.
השיסוי לא התחיל בימים האחרונים, הוא התחיל עוד לפני שנים רבות.
מי שניסה להפר את האחדות, זכה להיות מבודד בעצמו. גם אבותינו בגולה התמודדו עם מחלוקות פנימיות וכאלה שרצו לשסות, אבל בסוף היה להם משימה אחת: להישאר מאוחדים בתוך כל הגויים. בואו לא נתבלבל, זה שחזרנו לארץ האבות, רגע לפני הגאולה, לא אומר שהמחלוקת כבר לא תפריד ותגרום לעיכובים. אם אנחנו רוצים גאולה, אנחנו צריכים אחדות. כאן ועכשיו.

שמעתי מפי חכם אחד לפני כמה זמן שלא תקום ממשלה. והאמת, אע"פ שהיא כביכול "קמה", צולעת וגוססת, הוא די צדק.
בואו נודה בזה, הממשלה ה"מאוחדת" הזאת היא פרי יוצר של תקשורת ושנאה אמתית אחד לשני. לא רק חוסר הסכמה של השקפות שונות, אלא גם שנאה אישית ותחרות שלא שלם שמיים בלשון המעטה. היא מראה ומוכיחה עד כמה העם שלנו מפולג, שסוי ובעיקר מבולבול.
ה"מנהיגים" כבר עשו את שלהם. עכשיו הם בכנסת, בארמון המלוכה, אבל הם שכחו את בוחריהם ואת לבם הנחמץ.
לאן פנינו, לאהבה או לתקשורת המסיתה? צריך לבחור צד, אי אפשר להתערבב, אחרת גם אנחנו נהיה מבולבלים. זוהי בחירה של כל אחד מאתנו.
לא יודע מה אתכם, אבל אני כבר הסקתי מסקנות. אי אפשר לסמוך על הממשלה במדינה שבעיקר מתעסקת ב"כיסאולוגיה" (כיסאות מוזיקלים למבוגרים) שתאחד ביננו, כנראה לא בקרוב ואולי לא בכלל. אז מה נותר לעשות? לתקן את העולם בעצמנו. זה הזמן לקבל, להכיל, להסתכל בעין יפה בעיקר על אלו שקשה לנו מולם, ולזכור שלא משנה כמה שונה מי שמולי, אנחנו אותו אחד. אחד ממש.