בריאות ותזונה
המשפחה האוכלת: אכילה רגשית, חלק רביעי בסדרה
ישנם רבים הטועים לסבור, כי ההשמנה היא הפוגעת באושר שלהם, וכי אם רק יהיו רזים יותר - ממילא יהיו גם מאושרים יותר. אולם מדובר בטעות
- הרב אייל אונגר
- פורסם ו' תמוז התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
מחקרים מעידים כי במקרים רבים, אכילה רגשית מתפתחת בעקבות קשיים המתעוררים דווקא בחיק המשפחה: ילד שמפתח תלות רבה מדי בהוריו עשוי לפתח אכילה רגשית משום שהוא אינו מצויד בכלים מתאימים לשם התמודדות עצמאית עם אתגרים רגשיים. כך גם להיפך: כאשר ההורים מפתחים תלות בילד – הם מונעים את התפתחותו הרגשית התקינה, מה שעלול להוביל לאכילה רגשית אצל הילד, שהעול הרגשי המוטל על כתפיו כבד מכדי שיוכל לשאת אותו. כך או כך, מדובר במנגנון שנועד להסיח את הדעת מהאתגר הרגשי המאיים, ולהוות תחליף להתמודדות.
כמו כן לעיתים מתברר שאכילה רגשית הינה תוצאה של הזנחה רגשית בשלבי הילדות. כאשר ההורים אינם מתעניינים בשלומו של הילד, או גרוע מכך: אינם מאפשרים לו מקום בו יוכל להביע את רגשותיו, הם יוצרים חלל שמעורר "רעב". ביסוד הדברים, מדובר ברעב לחיבה, להערכה ולתשומת לב. אולם כאשר הרעב הזה אינו בא על סיפוקו, הוא מתורגם לרעב לאוכל, ובמילים אחרות: לאכילה רגשית. כמובן, אכילה לא תמלא את הבור הרגשי שנפער בנפשו של הילד, אולם זו בדיוק הבעיה: מאחר והבור לא יתמלא בדרך זו לעולם, הילד ימשיך לאכול עוד ועוד, גם בבגרותו, בניסיון למלא את החלל שעדיין עומד בעינו.
במקרים אחרים, המצב דוקא הפוך: הילד סובל מחדירה רבה מדי של ההורים לעולמו הרגשי. למשל, כאשר הוא מספר שהרגיש עצוב בעקבות כשלון במבחן, ההורים עלולים לשלול את הרגש הזה, ולהבהיר לילד שהסיטואציה אינה מצדיקה תחושת עצב. באופן סמוי, הם למעשה מעבירים לו את המסר, כביכול בחיים אסור להרגיש רע, ותמיד צריך להרגיש רק טוב. מאחר שאנו לא חיים בעולם אוטופי, הרי שהילד עתיד לחוות קשיים רגשיים בהזדמנויות רבות, ואם הוא התרגל לחשוב שהתחושות הללו אינן לגיטימיות, הוא יעשה הכל כדי לדחוק אותן, בין השאר באמצעות אכילה רגשית.
לכן חשוב שהורים יפנימו את הדברים ויהיו מודעים להשפעה הרבה שעלולה להיות לנו על עתידם של ילדינו, בין השאר גם בתחום זה של אכילה, השמנה, וכל הנובע מכך. כאשר מזהים אכילה רגשית אצל הילד, חשוב לבחון את הסיבות הגורמות לה, ולטפל בהן בהקדם בטרם יתקבע המצב במידה בה הילד יתקשה לחולל שינוי גם במהלך חייו הבוגרים.
אכילה הרסנית
נדגיש: לא כל המקרים בהם מתפתחת אכילה רגשית נובעים מקשיים שהתעוררו בתקופת הילדות. לאכילה רגשית עלולים להיות גורמים רבים נוספים, ששורשיהם נעוצים דוקא בתקופת הבגרות.
במקרים אחרים, אכילה רגשית משמשת את האדם כדי לחפות על קונפליקטים שמתעוררים בחייו, ולטאטא אותם אל מתחת לשטיח. לעיתים מדובר בקונפליקטים ערכיים בינו ובין עצמו, לפעמים בינו ובין משפחתו, בינו ובין ידידיו, או בינו ובין מקום העבודה שלו. כשאדם מרגיש שאינו שלם עם עצמו ואינו נאמן לערכיו, הוא עלול לנסות להשכיח את הקונפליקטים המעיקים עליו באמצעות התמקדות חומרית באוכל, שמאפשרת להתנתק למשך שעה קלה מהפן הערכי של החיים.
אולם במרבית המקרים, אכילה רגשית נובעת מכך שאדם אינו מרגיש מאושר ומסופק מחייו באופן כללי. ישנם רבים הטועים לסבור, כי ההשמנה היא הפוגעת באושר שלהם, וכי אם רק יהיו רזים יותר - ממילא יהיו גם מאושרים יותר. אולם מדובר בטעות! עודף משקל עלול בהחלט לעורר רגשות קשים ובלתי נעימים באופן נקודתי, אולם הוא אינו הגורם לחוסר אושר בחייו של האדם. במרבית המקרים, תמונת המצב הפוכה בדיוק: אדם שאינו מאושר נגרר למחוזות של אכילה רגשית, כאשר ההשמנה מהווה דוקא תוצאה של חוסר האושר ולא גורמת לו.
הגישה צריכה להיות הפוכה: על האדם להבין, כי אם הוא יהיה מאושר יותר – הוא יאכל פחות, וממילא יתכן שיהיה רזה יותר... ולא כפי שרגילים לחשוב, שאם הוא יהיה רזה יותר – הוא יהיה מאושר יותר...
ככלל, ניתן לומר כי בהיבט הנפשי, השמנת יתר מהווה לפעמים ביטוי לתחושה של חוסר, כאשר בדרך כלל מדובר על חסרים רגשיים מהעבר או מההווה, כמו למשל: תחושת ריקנות ובדידות. כאשר אין לאדם מספיק חוויות רגשיות חיוביות בחייו, הוא מרגיש רעב רגשי שאינו יודע שבעה, רעב אשר מתפרש בטעות כרעב למזון.
כפי שהזכרנו לא פעם, את הרעב הרגשי לא ניתן להשביע באמצעות אוכל, והדבר רק מעצים את מימדי הבעיה. משום שאדם יכול לאכול עוד ועוד, ואילו הרעב ישאר בעינו. את הרעב הרגשי ניתן להשביע רק באמצעים רגשיים, ובכך, נעסוק מיד.
אז מה עושים?
לאחר שהבנו את הגורמים לאכילה רגשית, התוודענו לסכנות שהיא טומנת בחובה, והחלטנו למגר אותה - נשאלת השאלה: כיצד עושים זאת? כפי שהזכרנו במאמרים הקודמים, החלטה על דיאטה לא תמיד תעזור, ואם כן עלינו לברר: מה בכל זאת ניתן לעשות?
את התשובה כבר הזכרנו בקצרה לעיל: כדי להפטר מאכילה רגשית, עלינו לספק מענה איכותי ואמיתי לצרכים הרגשיים שלנו. כאשר יהיה לנו מענה אמיתי לקשיים הרגשיים שכל אחד מאתנו מתמודד איתם – אנו לא נצטרך להדחיק אותם, והשימוש באכילה כהיסח דעת יתייתר מאליו.
אל האכילה הרגשית אנו יכולים להתייחס מבחינה מסוימת כאיתותים לכך שאנו מתמודדים עם קושי רגשי בלתי פתור בצורה לא נכונה, מה שגורם לנו לפנות להסחת דעת בצורה של אכילה רגשית.
אנו יכולים כמובן להתעלם מהאיתותים הללו, ולהמשיך לחפש הקלה בטווח המידי באמצעות האוכל. אולם מאידך, אנו יכולים לשים לב לאיתותים שהנפש שולחת, ולהבין כי את הקשיים הרגשיים שלנו עלינו לפתור, לפתור באמת, ולא להדחיק לפינה בה הם ימשיכו להתעצם ולגדול.
למשל, אם אנו מזהים תחושת מסכנות ו"קורבנוּת" בחיינו, אם אנו מזהים חוסר עניין או שעמום, עלינו להתייצב באופן ישיר מול התחושות הללו, ולספק להן מענה ענייני. עלינו לחשוב כיצד נוכל לשפר את איכות החיים הרגשית שלנו, איך לשפר את העשיה, את סדר היום, וכך לייתר את הצורך ב"משככי כאבים" שאינם פותרים את הבעיה אלא רק דוחים אותה לפרק זמן שאול ומצומצם.
כאשר נתרגל להתייצב מול רגשות לא נעימים, מבלי להבהל מהם, ונלמד איך לפתור אותם עניינית, נוכל להפטר מהאכילה הרגשית, ומעבר לכך, אנו נרוויח במקביל איכות חיים משופרת יותר, שתשליך לחיוב על כל תחום מתחומי חיינו!