"באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב

הנוכחים בציון הקדוש שבעיירה ברדיטשוב עצרו את נשימתם, כאשר מתחת להררי החול והאבנים החלו להתגלות שרידים היסטוריים של מצבת האבן המקורית של סנגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב. "ההרגשה ששררה בחדר באותה עת הייתה של זכות עצומה ואושר גודל", מתאר אחד הנוכחים, הרב משה טהלאר את הרגעים המרגשים. בשיחה מביתו שבאוקראינה מספר הרב טהלאר, שמשמש כרב העיירה ושליח חב"ד במקום: "ההתרגשות העצומה הזו מלווה אותי מאז ועד הרגע הזה".

ההתרגשות ששררה באוהל הישן הפכה עד מהרה לסנסציה כלל עולמית, עם היוודע ברחבי העולם היהודי על חשיפת מקום הציון המדויק של רבי לוי יצחק, אשר היה מוסתר במשך שנים ארוכות מתחת להררים של אבנים וחול. "המתנו מעט עם החשיפה", הוא מספר. "עמלנו כדי לנקות את המקום היטב, ואז הרשינו לעצמנו לחשוף את תמונות המצבה המקורית בכל קצוות תבל".

(צילום: באדיבות מוסדות הרב טהלר, ברדיטשוב)

היסטוריה של הסתרה

במחוז החמישי בגודלו באוקראינה, מחוז ז'יטומיר, שוכנת לה העיירה ברדיטשוב. בעיירה האוקראינית הקטנה נמצא הקבר של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אשר היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת החסידות. רבי לוי יצחק היה תלמידו של המגיד  ממזרעיטש, ששימש כממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש אשר הקים את תנועת החסידות. רבי לוי יצחק נחשב לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד וידוע בכינויו: 'סנגורן של ישראל', בגלל שהיה נוהג ללמד זכות על בני ישראל בכל עת.

"בעיירה העתיקה, שדי בהזכרת שמה כדי להביא לרטט של התרגשות והוד בקרב יהודי העולם, שררה תכונה גדולה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה", מספר הרב טהלאר. "באותה עת החלו הנאצים במיגור שיטתי של כל סממן יהודי בכל תחומי כיבושיהם. בין היעדים הבולטים שהושמדו על ידי הנאצים היו קברי הצדיקים שפזורים לרוב על אדמת אירופה.

"עם פרוץ המלחמה, ביקשו יהודי האזור לדאוג לכך שגורל הקבר בברדיטשוב יהיה שונה מגורלם של קברים אחרים ברחבי היבשת. ולכן הגיעה למקום קבוצת יהודים, ובמבצע מיוחד וחשאי כוסו המצבה וסביבותיה בעפר. ידם של הנאצים לא השיגה את קברו של הסנגור הגדול ביותר שקם לעם היהודי, אך השממה והעיזבון נותרו לשכון במקום במשך שנים ארוכות של רדיפת יהודים בתקופת המשטר הסובייטי".

סיפורו של הקבר הנעלם המשיך להסתעף גם שנים אחרי, לאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי. היהודיים הראשונים שהגיעו למקום עם נפילת מסך הברזל מיהרו לשקם את הקבר. הם בנו את המקום מחדש, ומעל לאבנים והחול שהוטלו על הקבר בערבוביה, הקימו את המצבה שעליה התרפק כל מי שהגיע להעתיר בתפילה על הציון הקדוש בעשורים האחרונים.

אלא שלאחר שיפוץ המקום בידי הרב טאלר והעוסקים במלאכה, ועם גילוי המיקום המדויק של הקבר נחשפה העובדה המצערת, כי העולים אל הקבר בעשרות השנים האחרונות נהגו לדרוך בשגגה מעל קברו של רבי לוי יצחק ששכן תחת המתפללים בסמוך למצבה שהונחה במקום.

הציון שהיה עד היום (צילום: באדיבות מוסדות הרב טהלר, ברדיטשוב)

מה הוביל אתכם להתחיל בשיפוץ המתחם דווקא כעת?

"מגפת הקורונה שפשטה בעולם בחודשים האחרונים עצרה באחת את העלייה ההמונית אל הקבר והותירה את מתחם הקבר שומם מאדם", מספר הרב טאלר. "ההמונים שמגיעים בכל ימות השנה אל קברו של הצדיק הסתגרו בבתיהם בתקופה האחרונה מחשש להידבק בנגיף. גם המעטים שרצו להגיע, גילו כי שערי מדינות העולם נסגרו בזו אחר זו, בהן גם אוקראינה, וכך העיירה הקטנה ובתוכה קברו של הצדק התרוקנו מאדם, מה שהוביל אותנו לנצל את ההזדמנות לשיפוץ המקום".

המטרה הרשמית של השיפוץ הייתה בניית מערכת חימום תת-רצפתית שנועדה לחמם את האוהל שעל הקבר מפני הצינה חודרת העצמות ששוררת בחודשי החורף באוקראינה, אך המטרה הנוספת והחשובה לא-פחות, הייתה לוודא אחת ולתמיד היכן באמת נמצא הקבר. "רצינו לגלות את האמת", הוא אומר.

זאת אומרת שידעתם שהמצבה איננה במקום הנכון?

"זה שנים שנשמעות טענות לפיהן המצבה שהונחה לפני כארבעים שנה על קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב איננה במקום הנכון", הוא עונה. "התהיות הללו הובילו לכך שהיו שני מקומות משוערים ש'נחשדו' כמקום המדויק שבו נקבר הצדיק: האחד בתוך האוהל והשני מחוצה לו. כך שכל מי שביקש לעמוד סמוך לקבר היה צריך לדגל בין שני המקומות.

"בכלל", הוא מוסיף, "ההימצאות של הקבר כשסביבו אין קברים נוספים הייתה מחשידה, משום שבתיאורי עבר של אנשים שהגיעו להתפלל על הקבר תואר קברו של רבי לוי יצחק כמבנה יפה תואר שעומד במרכז האוהל, כשלצדו מספר קברים של בני משפחתו ותלמידיו שנקברו על ידו, מה שלא הסתדר עם המציאות שנראתה במקום בשנים האחרונות".

כיצד ניתן היה לחפור במקום ללא חשש מפגיעה בקברים?

"מה שעשינו בפועל זה היה להוציא את פסולת הבנייה שהונחה שם מתחת לרצפת הבטון. זו אותה הפסולת שהוטלה בערבוביה לפני שנים ארוכות כדי למנוע את הפגיעה הצפויה בקבר על ידי הנאצים, ימ"ש", אומר הרב טהלר. "חלילה לא פגענו באף קבר, העבודה הייתה מפוקחת לחלוטין".

בסביבת העוסקים במלאכה מוסרים כי כל הפעילות שנעשתה ועודנה נעשית במקום היא בליווי ובהדרכתם של רבנים. אלו שמפקחים על הפעילות מלבד הרב משה טהלר, רבה של העיירה, הם רבני 'ועד בית הקברות ברדיטשוב', שעליהם נמנים לצד הרב טהלר עצמו, הגאון רבי שלמה וילהלם שליט"א רבה של ז'יטומיר והרב יצחק גלבשטיין, מנכ"ל חברא-קדישא פרושים.

ר' שלמה וילהלם רב העיר זיטומיר וחבר הוועד לשמירה על בית העלמין עומד ושומר על העובדים במהלך גילוי הקברים (צילום: באדיבות מוסדות הרב טהלר, ברדיטשוב)

ולשאלת השאלות, האם כעת ניתן לקבוע בוודאות שהקבר אשר נמצא הוא אכן קברו של הצדיק?

"אכן, מלבד העובדה שלצד קבר הצדיק נמצאו קברי בניו, כפי שציינו המבקרים במקום לפני שהקבר כוסה. יש גם נתונים היסטוריים נוספים המצביעים על כך שהקבר שנמצא הוא קברו של רבי לוי יצחק. כך לדוגמה, בתיאורים של מתפללים שהגיעו למקום נכתב כי מדובר בקבר נאה, וגם שיסודות קירות האוהל הם בגודל של 5 על 5 מטר.

"כמו כן מצאנו במקום שרידים של נברשת וכוסיות נחושת להדלקת נרות, וכן כיתובים בלשון הקודש של אנשים אשר העתירו בעבר על הציון ורשמו על הקבר את שמם לברכה וישועה. כיתובים כאלו נמצאו גם על קירות הציון", הוא מציין.

לאחר שחשפתם את הקבר, מה התכנית לעתיד?

"המטרה שלנו היא קודם לשמר ככל האפשר את מה שנוכל. כבר כעת אנו רואים כי חלק מקירות האוהל הישן לא נשמרו, ולכן נאלץ לשחזר אותם. את החלקים שנשמרו נשתדל ככל יכולתנו להשאיר במצב הקיים ולא לגעת בהם".

גויי האזור מאמינים בכוח הקבר

הרב טהלר חי את העיירה ברדיטשוב בעשרים השנה האחרונות. הוא הגיע אל המקום לאחר שהוצע לו לשמש כשליח חב"ד במקום וכרב העיירה. מאז הכל היסטוריה. "שואלים אותי האם אני אוהב את המקום", הוא אומר, "אני משיב שאני אוהב את מה שאני עושה". ואכן, למרות התדמית שניתן לגבש ממרחק על העיירה, בברדיטשוב יש קהילה גדולה יחסית של כחמש מאות יהודים שהרב טהלר משמש להם כרב וכמורה דרך, והפעילות שהוא נושא על כתפיו ענפה ומאתגרת למדי.

עם זאת, בעיירה כברדיטשוב, המשפחות המקומיות מהוות חלק קטן בלבד מהפעילות של שליח חב"ד והרב המקומי. "לעיירה מגיעים מדי שנה כמאה אלף בני אדם", אומר הרב טהלר, "ויש צורך לספק להם מקום תפילה ראוי וצורכי דת אחרים. כך שהפעילות שלנו חורגת בהחלט מתחום השיפוט של ברדיטשוב עצמה".

כצפוי לבית קברות אוקראיני, קברו של רבי לוי יצחק אינו הקבר היחידי של גדול בישראל אשר ניצב במקום. לא הרחק מהציון של סנגורן של ישראל נמצא קברו של רבי דן ראדוויל, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מהאדמו"רים הבולטים של תנועת החסידות.

הגשר שבנה הרב טאהלר מהצד השני כדי שלא ידרכו על הקברים (צילום: באדיבות מוסדות הרב טהלר, ברדיטשוב)

במסגרת פעילותו של הרב טהלר, הוא עוסק גם בדאגה לקברו של רבי דן ראדוויל לצד קבר רבי לוי יצחק וקברים נוספים שיש באזור. במהלך השנים האחרונות קידם הרב טהלר במתחם בית הקברות המקומי עבודות חישוף שבמהלכן נמצאו קברים עתיקים רבים שהשתמרו למרות פגעי הזמן. חישוף הקברים והפעילות סביבם נועדה בעיקר כדי למנוע את התכנית שקידמה עיריית ברדיטשוב להקים על מתחם בית הקברות מבנים שונים, שנועדו להפוך את מתחם בית הקברות למרכז התעשייה של האזור.

לשאלתנו הוא משיב כי קבר רבי לוי יצחק הפך זה מכבר לאבן שואבת גם עבור גויי האזור. "לא רק יהודים מגיעים למקום, ישנם גוים רבים בסביבה שמאמינים בכל ליבם בזכותו של הצדיק. ביטוי פומבי לכך ניתן כאשר ראש העיר התייחס לאירועי טבע קשים שפקדו את אוקראינה ודילגו על העיירה ברדיטשוב, והוא ייחס זאת לכוחו של הצדיק הקבור במקום. פעם הוא התבטא ואמר כי לעיירה יש חוב לעם היהודי, שלולא הקבר היא הייתה עוד עיירה זניחה באוקראינה".

לסיום מספר הרב טהלר כי הוא משתדל להגיע לקבר של רבי לוי יצחק כמעט מדי יום. "בזמן שרוב יהודי העולם אינם יכולים להגיע לציון ולהעתיר בפני הצדיק, אני מרגיש שזו עבורי שליחות קדושה לשהות במקום ולהעתיר מדי יום בתפילה עבור כלל ישראל".