אבד בחור ישיבה היקר מאוד לבעליו: טור דומע בעקבות המגיפה

אבד בחור ישיבה היקר מאוד לבעליו. כן. אבד בחור ישיבה. הלוואי אחד! מדובר באלפים. תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. זה המצב! והבחור הזה, מאוד מאוד יקר לבעליו. המוצא הישר מתבקש בכל לשון של בקשה להשיבו לאביו שבשמים.

מסתובבים כעת אלפי בחורי ישיבות אבודים שאין להם מסגרת. אין להם מישהו שיכול לתת להם מענה.

בחור ישיבה, אני פונה אליך כעת. אין ברירה! אתה מוכרח לקחת אחריות על עצמך! האמת היא, בינינו, בימים כתקנם לא הייתי מצפה ממך שתיקח אחריות על עצמך. בדור שלנו שהלחץ החברתי מכתיב אותך במאה אחוז - אתה לא ישות לכשעצמה. אתה לא מספיק יציב בשביל לקחת אחריות על עצמך. אבל את הקורונה לא אני הזמנתי, אלא בורא עולם. ועלי הקב"ה לא סמך! ולכן כשאני הייתי בחור ישיבה זה לא קרה! ועליך הקב"ה כן סומך!

ואני שוב חוזר ואומר: בחורי ישיבות של דורנו לפעמים מפתיעים בחוט שדרה שלהם. כן. כנראה שהקב"ה גם נתן כוחות. אלו לא רק התמודדויות יותר גדולות! זה גם כנראה כוחות יותר גדולים!

בחור יקר, אני רוצה להציג לפניך את המפה! איפה אתה נמצא. המפה הזו ממש (לא) במקרה כתובה בסוף הפרשה שלנו, פרשת בלק. אנדרלמוסיה. 160,000 יהודים נצמדים לפעור. עוברים את העבירות הכי חמורות בתורה... שליש מכל ישראל יורד לשאול תחתית. נו. מה עם משה רבינו??? מה הוא אומר??? שום דבר! שקט! נתעלמה ממנו הלכה. פתאום המסגרת זזה לצד. אין ישיבה. אין מי שיגיד לך מה לעשות. הפקרות מוחלטת.

וזה לא קרה סתם! זו לא פשלה! הקב"ה הזמין את המצב המטושטש הזה! כן. בסוף ארבעים שנה. הקב"ה מזיז את כל ההנהגה לצד. המסגרת מתפרקת... ההפקרות חוגגת... וכאן הקב"ה פונה אליך אחד על אחד: "בני היקר! שלום לך. הפעם אני רוצה אותך בגודל טבעי! אותך ורק אותך! עד עכשיו היית בתוך קפסולה... בתוך חממה. שמרו עליך. עטפו אותך. הכתיבו לך את הקווים האדומים. היו לך מוסכמות ברורות מה זה מינימום של יהודי, ומה לא בא בחשבון.

"אבל עכשיו הכל פתוח ולכל כיוון. ואתה כעת בודד בעולם, ואני מזמין אותך לחדר יחוד איתי! אני החתן, ואני רוצה שתהיה הכלה שלי!", אומר הריבונו של עולם.

הרב זמיר כהן - מה יקרה אם תלמד תורה כל יום?

הקב"ה רוצה אותך בלי קביים, בלי גלגלי עזר

זה המצב שהיה אז בחטא פעור. הפקרות מוחלטת. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. משה רבינו לא אומר כלום. נשיא שבט עובר את העבירות הכי חמורות, וזה לגיטימי... 

והקב"ה מזמין כלה! כלה אחת! מישהו אחד שמוכן להפגין נאמנות לקב"ה! בלי שום הכתבה מלמעלה. ו... והקב"ה מחכה, ואם לא תקום כלה אחת שתסכים להתייחד עם הקב"ה. הקב"ה מפרק את כל המערכת. (ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי) ואז קמה כלה אחת ויחידה!!! שקראו לה פנחס בן אלעזר, והפגין לקב"ה נאמנות. אף אחד לא דיבר איתו. הוא לא קיבל שום הוראה מלמעלה. הוא עשה מה שעשה ממקום של חדר יחוד! נאמנות של כלה לבעלה - אביה שבשמים. אותו פנחס נהפך להיות אליהו הנביא. והנביא האחרון בנבואתו האחרונה מוסר את התסמין האחרון.

איך תדע שמשיח הולך להגיע??? הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא! כולם בטוחים שאליהו הנביא הזה זה איש אחד כזה גבוה, עם קול חזק שצועק: "רבותי. הנה אני". אז זהו, שלא! המהר"ל אומר: שאליהו הנביא זה סוג של עבודת ה' מיוחדת שה' ירצה אותה לקראת הייחוד! מה??? איזה סוג עבודת ה' תהיה לפני בא יום ה' הגדול והנורא???

פתאום שוב תהיה אנדרלמוסיא בעולם. כל המסגרת תתפרק. כל אחד מוצא את עצמו לבד לבד. איפה שאף אחד לא אומר לו מה לעשות. ושם, בשקט בשקט, הקב"ה פונה אליו: אתה מוכן להתייחד איתי??? או שאתה מוכן לשתף פעולה רק בתור נגרר? האם אתה יודע לתפקד רק כשיש מסגרת, ויש מוסדות, ויש קהילה, ויש מישהו שדופק לך על הראש וקורא לך לסדר. או שאתה מסוגל לבחור בי גם בחדרי חדרים איפה שאף אחד לא נמצא???

הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא! פעם היה אליהו הנביא אחד... היה פנחס בן אלעזר אחד. אבל לפני בא יום ה' הגדול והנורא, ה' ידרוש את זה מכל בחור ישיבה! כל יהודי ימצא את עצמו בסיטואציות שאף אחד לא יודע. ואני יכול לעשות מה שאני רוצה. אני יכול לחיות חיים כפולים. וכאן הקב"ה קורא לי לחדר ייחוד! אבא שבשמים פונה לי ואומר לי: רק אני ואתה פה! בא תתייחד איתי! בא תפגין לי נאמנות! רק אני רואה!

בחור ישיבה יקר: זו המפה כעת! אנחנו לא הזמנו את זה. אנחנו מצידנו צריכים לכאוב את המצב הזה ולא לרצות אותו. אבל אחרי שזו המציאות! אז הקב"ה מזמין פה משהו! ה' רוצה אותך! והוא כנראה רוצה אותך בלי קביים, בלי גלגלי עזר, אז תפגין! תפגין לו נאמנות! תוכיח לאבא שבשמים שאתה נאמן לו. מזל טוב חתן כלה.

הרב זמיר כהן - מדוע חשוב לקבוע עיתים לתורה?

מרטיט: זוהי השאלה שהרב אדלשטיין התקשה לענות עליה

מדוע ביקש הרב קנייבסקי ברכה מבחור צעיר?