הכל נדחה מפני פיקוח נפש: רבני בני ברק בהוראות חד משמעיות לציבור

כינוס חירום מיוחד של רבנים התקיים אמש (רביעי) ביוזמת עיריית בני ברק בעקבות היקפי התחלואה המדאיגים. הכינוס, תחת הכותרת "בנפשנו הדבר", התקיים באולם רחב ידיים, תוך שמירה על הנחיות הבריאות.

הרב שמעון בעדני פתח את האסיפה, כשהוא פורץ בבכי תמרורים על המצב הקשה בו אנו שרויים, על גודל האחריות, ועל הכאב הגדול כאשר צרות רבות ורעות מונחות לפתחנו, ואין לנו כהן גדול וסנהדרין לדעת בשל מה הסער הזה. בדבריו עורר על חובת הזהירות באופן ברור ונוקב. "אין שום היתר להיות בלי מסכה", אמר בדבריו. "זה זלזול בדיני נפשות ואין שום היתר לזה! מי יכול להקל בדיני נפשות? הלא דאורייתא הוא! הוא אינו חושש? אבל התורה הקדושה חוששת!"

הרב ברוך דב דיסקין, ראש ישיבת 'ארחות תורה', נשא אף הוא דברים: "באנו הנה לזעוק. אנשים צריכים לדעת שכל מי שהולך ללא מסכה זו אחריות על כל עולם התורה. אנו מגיעים ח"ו למצב שנצטרך לסגור את כל מוסדות התורה ובתי הכנסיות, האם הציבור אינו מבין שחלילה אנו צועדים למקום זה? יהודי אחד המזלזל שיידע בנפשו כי זו אחריות על כל עולם התורה, על בתי מדרשות, תלמודי תורה וישיבות, מי יכול לקחת על כתפיו אסון כזה?! על זה התכנסנו היום לומר דבר זה שייך לכל יהודי מאמין איזה היתר או אמירת 'שלום עלי נפשי' שייך בזה? צריך לדעת כי אנו עלולים להגיע למצב של פיקוח נפש".

הרב יהודה סילמן אמר בדבריו כי "צריך לומר לציבור בבירור, על פי שולחן ערוך המצב היום יותר חמור מספק פיקוח נפש, זהו פיקוח נפש גמור. מי שמזלזל בשמירת ההנחיות מסכן את חייו וחיי אחרים והוא בגדר פושע. ללא כל ספק, מי שמקל ראש הוא אויב התורה הקדושה ולומדיה כיון שהוא מביא נזק ברור לרבים. אין שום היתר בכל סעיפי השולחן ערוך שלא ללכת עם מסכה או לא להקפיד על הכללים, דבר זה צריך לאומרו כאן היום בבירור".

הרב שבח צבי רוזנבלט, רב העיר, הרחיב על חובת האחריות בשמירה על תקנות משרד הבריאות: "יחד עם חובת התפילה הראויה לשעה זו כאשר ישראל נתונים בצרה, צריך לדעת שאין מקום להקל בדברים אלו ובתקנות. מסכה בוודאי קשה ואינה נוחה, אך הינה מגדרי שמירת הגוף ואין מי שיוכל להקל בזה. המקל בזה הוא אחראי באופן ברור להכניס אחרים לבידוד וכל הנזק הנורא הנגרם בזה לגוף ונפש, הכל שייך לאותו אדם בזלזול שלו".

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, רב העיר, התייחס אף הוא לחובת הזהירות בבתי המדרשות, וכן בחובתו של כל אדם להיזהר בחיי הוריו, ועל האחריות המוטלת על כל אדם על התנהגותם של בני ביתו. "אנשים לפעמים חשים רפיון, אך צריך לדעת שקולא בזה היא איום על הכלל, על בתי המדרשות. הצעדים שייאמרו בזה הינם חובת השעה מדין תורה, והינם באחריות וצער הלב לנוכח צרתן של ישראל".

ד"ר משולם הרט, רופאו האישי של הרב קנייבסקי, הרחיב בדבריו אודות השפעות הנגיף: "בניגוד לטעות רווחת בציבור, הנגיף מסוכן גם לילדים והשפעותיו מורכבות. הנגיף נשאר בגוף והשפעותיו מורכבות מאוד, לא מדובר בשפעת כפי שיש מי שנטו פעם לחשוב, חובת הזהירות כפולה ומכופלת".

את כנס החירום סיים האלוף (במיל') רוני נומה, המסייע לעיר בתקופת החירום, ומוביל את פעילות הבלימה של ההתפשטות החוזרת של המגפה בעיר התורה. האלוף הציג בפני המשתתפים החשובים את הנתונים הפנימיים של קצב ההדבקה והתחלואה. פירוט הנתונים המעמיק, כלל פילוחים וחיתוכים שונים של מעגלי הדבקה ומקורות הדבקה, נקודות של צבר תחלואה.

את הנתונים סיכם מנהל החמ"ל העירוני רו"ח אריק אדלר בניתוח משמעות הנתונים, כי אם לא ינקטו מעשים מיידיים לבלימת ההתפשטות, קצב ההדבקה עלול להיות גבוה בהרבה לדבריו המיפוי של הרחובות הבעייתיים והאזורים שמוגדרים אדומים מצביע באופן וודאי על כך שבכל איזור בו זוהתה התרופפות בשמירה על הוראות הבריאות, בכינוסי ציבור ומוסדות, מזוהה התפרצות של תחלואה
בדבריו אמר האלוף נומה, כי הנתונים הדמוגרפיים של העיר הינם נתון יסוד רב משמעות.

חשוב להבין כי הצפיפות הרבה הינה מקדם הדבקה ותחלואה חסר תקדים, כאשר בני ברק נחשבת לעיר הצפופה ביותר בישראל. רו"ח אדלר הוא הראה כי בכל בניין מגורים בעיר מתגוררים בממוצע 150 ילדים כ"י, נתון הממחיש את גודל האחריות.

הוראות הרבנים:

לאחר הדיון, חתמו הרבנים הנ"ל על שורת ההוראות לציבור, וציינו: "ביראה ובדאגה אנו נושאים עינינו באחריות לשלומם של אלפי תושבי עירנו, כאשר מספר החולים מאמיר וסכנת חיים מרובה וברורה יש בזה. וכבר הורונו חכמים דעת תורנו הקדושה כי הכל נדחה מפני פיקוח נפש, ואף בלא דברי הרופאים אנו מחויבים לנהוג כן, כי כן הוא פסק תורנו הקדושה. וכבר הובאו לפנינו נתוני ההדבקה המלאים, אנו מורים ופוסקים בהוראה ברורה:

1. החל מהיום ליל חמישי לפרשת בלק ועד לשבת הבאה (פר' פנחס), מנייני התפילה בבתי המדרשות והיכלי התורה, יהיו במנייני תפילה של עד ארבעים מתפללים ולא יותר, הן בחול הן בשבת.

2. בהתניה כפולה מנייני התפילה יתקיימו בהקפדה ברורה על שמירת מרחק ועטית מסכות באופן מלא על ידי כל המתפללים, ללא יוצא מן הכלל, הן בחול והן בשבת, ללא שום הוראת היתר.

3. חובת עטיית מסכה היא בעטייה מלאה כנדרש בכיסוי מלא כהוראות הרופאים, לא במגיני שקף, ולא בלבישה לחצאין. מי שאינו מסוגל בזה – לא יבוא לבית הכנסת. חס ושלום עוון בידו ואינו מצטרף לתפילת הרבים.

4. הרשות לקיים מניין גדול יותר, הינה אך ורק בשטח פתוח וברחובה של עיר, בהקפדה ברורה על כל הנ"ל, כי לא שינינו הוראתנו אלא במספר המתפללים בלבד.

5. תושבי העיר בני 70 שנה, יזהרו בזה באופן כפול ומכופל ויעדיפו מניין במקום פתוח. על גבאי בתי המדרשות שיש בהם מתפללים בגיל זה, לדעת כי זלזול בהוראות ובתנאים שכתבנו, הינו חס ושלום סכנת חיים וגורם לסכנת נפשות, וחס ושלום עוון תלוי בראשם ה' ישמור.

6. כל מי שאינו חש בטוב בכל צורה שהיא (אף שלא בתסמינים הנ"ל), חייב לשהות בביתו בכל חומר הדין, עד שיהא ברור ללא חום וללא כל התסמינים הידועים.

7. כל מי שחש באחד מהתסמינים, חייב לשהות בבידוד מלא ומוחלט בהפרדה מכל בני ביתו, ללא יציאה מהבית גם לא לרגע אחד.

8. מי שאחד מבני ביתו שוהה בבידוד בשל חשש חולי, אם אינו שוהה בחדר נפרד – אסור לכל בני הבית לצאת, ודינם כדינו שלו.

9. חוב ברור להתפנות למלונית במקום חולי בהתאם להנחיות הרבנים, בכדי שח"ו לא יהא הוא גורם ברעתם של אחרים.

10. על כל בתי החינוך, תלמודי התורה והישיבות להקפיד על כל הכללים בהקפדה כפולה ומוכפלת, כי אחריות לשום רבים על ראשם, ומי שאינו מסוגל לעמוד בזה – אסור לו ללמד לרבים ולפתוח את מקום הנ"ל.

11. יוקם מערך של פיקוח הדוק על כל הישיבות, בשותפות רופאים וראשי הקהילות, ומוסד וישיבה שלא יעמדו בזה, ייסגרו בכאב רב, אך באחריות לחיי נפשות רבות.

12. אנו שבים בקריאה ואזהרה לבעלי שמחה, לקיים הכל באחריות ועל פי כל הכללים, בעטיית מסכות ומיעוט מספר המשתתפים. ללא ריקודים בלחיצת יד וכו' – כי סכנה ברורה היא, ולא בשמחה זו חפץ ד'. ושמחה שהיא בגדרי הזהירות יש בה סייעתא דשמיא ויזכו לשלום וברכה באהלם.

13. קשישים ומבוגרים ישתדלו שלא לצאת לשמחות שלא לצורך והכרח. ובשמחת צאצאיהם, ישהו בריחוק גדול ובהקפדה וזהירות ברורה.

14. יוקם צוות מיוחד בין מורי ההוראה ומומחי רפואה, לדון בשאלות למעשה הנוגעות למעשה וענייני הלכה כרוכים בהם.

"הננו תפילה ותחינה לעם ד' כי יפילו תחנונים לפני שוכן מעונה, כי יחוס על דל ואביון ונפש יושיע, ויסר מעלינו דבר ומגפה ואך שלו' ישכון באהלינו", מסיימים הרבנים את הנחיותיהם.

חוסר וודאות, פחד ודאגה - אלו התחושות המלוות אותנו בימים אלו בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. איך מתמודדים באמונה עם הניסיון של המגיפה המשתוללת? כיצד נוכל למנף את התקופה הקשה להתפתחות אישית וכללית? והכי חשוב, מה ניתן לעשות על מנת להפחית את מפלס החרדה? הרב זמיר כהן עושה סדר עם דברי חיזוק ועצות מעשיות להמשך חיים תקינים ורגועים. הרצאה חובה: