נדבק בקורונה, הונשם, הורדם – והבריא: "הרופאים נתנו לי 50% סיכויי הישרדות"

"לא הרגשתי כל כך טוב והלכתי להיבדק. עשרים וארבע שעות לאחר מכן הייתי מחובר למכונת הנשמה, נלחם על חיי", במילים אלו פותח שמעון, חולה קורונה שהחלים בחסדי שמים, את דבריו שפורסמו באתר 'אש התורה'.

במהלך הבדיקה, אמר הרופא שרמת החמצן של שמעון בדם היא 84, שזה מאוד נמוך, ושעל שמעון להישאר להשגחה בבית החולים במהלך הלילה. "באותו שלב עוד לא היה לנו מושג שלמרות שבעלי נראה די בסדר, מבפנים הוא היה פצצה מתקתקת", מספרת לאה, רעייתו של שמעון.

"הבדיקה נערכה ביום חמישי בלילה. בשישי הוא כבר הגיע לטיפול נמרץ ולפני שבת הוא התחבר למכונת הנשמה. הוא שלח לי הודעה שהוא אוהב אותי, שהוא מתחבר למכונת ההנשמה וביקש שאתפלל למענו. הייתי בהלם. בהתבסס על כל סיפורי האימה ששמענו על הקורונה, חשבתי שזו תהיה ההודעה האחרונה שאקבל ממנו", ממשיכה לאה לשתף.

"אני זוכר בבירור את אשתי לאה צועקת שאלחם על חיי ושאתחנן בפני רבון העולם שיעזור לי. באותו זמן, היא גייסה אלפי מכרים דרך דואר אלקטרוני ומדיה חברתית שיתפללו ויאמרו עלי תהילים. הייתה זו אחת מתוך כמה פעמים שאשתי הצילה את חיי, פשוטו כמשמעו", אומר שמעון.

שמעון, תושב ארה"ב, נדבק בנגיף הקורונה במהלך הגל הראשון והקשה. בתי החולים היו בסגר מלא, ולאה לא יכלה להגיע להיות לצידו. בשל הריחוק החברתי, היא נותרה לבד בביתה, כאשר ילדיה הנשואים ונכדיה מנועים מלהגיע לבקרה, להתחזק ביחד ולתת לה כוחות.

"הייתי לבד, אז התכנסתי פנימה", משתפת לאה בתחושותיה באותם 3 שבועות, בהם הוגדר מצבו של שמעון אנוש. "התפללתי מעומק לבי. בכיתי חזק. ידעתי שזוהי קריאת התעוררות. ראיתי כמה התייחסתי לדברים בחיי כאל מובנים מאליו. כשהתעמתתי עם הפחד לאבד את שמעון, כל מה שראיתי היה את הטוהר שבו – טוב לבו, נדיבותו, תכונות האופי המדהימות שלו וסבלנותו יוצאת הדופן. התפללתי ממקום כל כך עמוק. הבטחתי לעצמי שלעולם לא אתייחס אליו שוב כאל מובן מאליו. 'שמעון, אני אוהבת אותך, אל תמות!', ייחלתי בליבי. שבועות אלה היו אינטנסיביים יותר מכל ימי הכיפור שחוויתי בחיי".

"ניסיתי להתחזק באמונה, ולחזק את הקשר שלי עם אלוקים", מספרת לאה. שמעתי את קולו של הרב נח וינברג ז"ל, שאמר לי פעם בזמן שהתמודדתי עם משבר: 'מתי תלמדי שאלוקים אוהב אותך?' עבדתי על חיבור עמוק לאהבתו של אלוקים וקבלת המבחן שהוצב בפניי. איכשהו, החזקתי מעמד".

שמעון מתייחס לניסים הרבים שחווה, ומציין כי "זה מעורר ענווה לחשוב על כל הניסים שהצילו את חיי, וזה מאתגר אותי לקבל על עצמי את האחריות לחיות חיים בעלי משמעות יתר, מטרה ומיקוד".

"הצוות בטיפול הנמרץ לא יכול היה להבין למה מישהו כמוני, שאין לו מחלות רקע ולא נמצא בקבוצת סיכון, היה כל כך חולה. אין לי עודף משקל, אין לי סכרת ואין לי שום דבר שעלול להחליש את מערכת החיסון שלי. מבחינתי, זה ברור שחליתי בגלל תוכנית אלוקית", הוא משתף.

שמעון מפרט חלק מהניסים הרבים שחווה: "רק חודשיים קודם לכן, סוכן הביטוח שלנו התחנן בפנינו לשלם 50 דולר נוספים מדי חודש כדי שתהיה לנו גישה למרכז הרפואי של UCLA . אותם 50 דולר העניקו לי את הטיפול המדהים ביותר ביחידת הטיפול הנמרץ של UCLA ואף הקנו לי גישה למרכז השיקום המסונף ל- UCLA זו נחשבת מערכת הטיפול הטובה ביותר בקורונה מערבית לנהר ההדסון וכל ההוצאות היו מכוסות.

סיכויי ההישרדות שלי עמדו על 50%

"נס נוסף התרחש בשבוע השלישי שלי ביחידת הטיפול הנמרץ", משתף שמעון בהתרגשות. "עברתי צנרור בפעם השנייה כתוצאה מזיהום משני בעקבות דלקת ריאות. בפעם השלישית הם הרגישו שאני לא מספיק חזק כדי לנשום בכוחות עצמי. צוות הטיפול הנמרץ רצה לבצע פיום קנה כדי לשלוט ברמת החמצן שלי לפני שינסו לנתק אותי בבטחה ממכונת ההנשמה בפעם השלישית. הבעיה (שהתגלתה בסופו של דבר כברכה גדולה) הייתה שלמרות שעברו מספר שבועות, עדיין בדיקות הדם שלי חזרו חיוביות לקורונה, אז הם לא יכלו לעשות לי פיום קנה. כל שירותי השיקום (כולל הטיפול בפיום קנה), היו פתוחים רק בפני חולים שתוצאות הקורונה שלהם היו שליליות. במהלך אותם ימים נוספים שהם חיכינו לתשובה שלילית השתפר מצב בריאותי כך שהם הרגישו בנוהיו מוכנים להסתכן בהוצאת צינור ההנשמה בפעם השלישית וכך אפשרו לי להימנע מפיום הקנה, שעלול היה להוביל להחלמה הרבה יותר ארוכה ומסובכת. לבסוף, כשהייתי מוכן לעזוב את בית החולים ולעבור למרכז השיקום, לפתע בדיקות הקורונה חזרו שליליות!"

במהלך התקופה הקשה, לאה שלחה בקשות לתפילות לכל רחבי העולם. "ניסיתי לקבל ברכות מכמה רבנים גדולים וצדיקים. קראתי פרק אחר פרק של תהלים ועוד תחינות. חבר מהעיר העתיקה בירושלים התקשר אליי בשיחת וידאו בכל פעם שהם אמרו תהלים והתפללו למען החולים במניין קטן בכותל המערבי. הייתי בקשר עם מומחים רפואיים וצוותים רפואיים בבתי חולים ועקבתי אחרי כל ההתפתחויות האחרונות בנוגע למחקרים רפואיים של וירוס הקורונה", היא מספרת.

"הייתי אומרת לשמעון בטלפון: 'אתה חייב להתפלל עבור עצמך! התפילות שלך חזקות יותר משלי'. הייתי צועקת לו: 'תילחם במפלצת הזו!'.

הרב זמיר כהן במילים קצרות על כוחה האדיר של תפילה, שאינה שבה ריקם לעולם, ועל ישועות שמחכות להתגשם עבורנו - אם רק נפתח את הפה ונבקש באמת: 

רכבת ההרים המשיכה בדרכה, יום אור, יום חושך. פעם שנייה ניסיון גמילה ממכונת הנשמה. לא עבד, פעם שלישית חזרה להנשמה. שוב הפחד חוזר. כבר עברו שלושה שבועות שהוא שוכב בטיפול נמרץ. ואז, בדרך נס, יום אחד שמעון נותק ממכונת הנשמה בפעם השלישית, ללא פיום קנה.

שמעון ולאה מסכמים את מה שלמדו מהמחלה הקשה. "השאלה ששאלתי את עצמי כל הזמן הייתה למה היה קריטי כל כך לשלוח לי קריאת התעוררות כזו... 3+ שבועות של שהייה בטיפול נמרץ עם סיכויי הישרדות של 50%. אאוץ", אומר שמעון, וממשיך: "אז מה למדתי? דברים רבים, אולם החשוב מכל: להעריך את אשתי היקרה. היא שמה את החיים שלה בהמתנה ולא ישנה – פשוטו כמשמעו – במשך מספר שבועות, ירדה 5 ק"ג, בכתה ללא הרף ופנתה לכל העולם בבקשה להסתער בתפילות על שערי שמיים למעני".

"אם יש למישהו ספקות לגבי יעילותה של תפילה, הוא יכול להתקשר אליי או לכל אחד מבני משפחתי כדי לדון בכך", ממשיך שמעון בהתרגשות. "אני מקווה שהבנתי את המסר ושאני עורך את השינויים הנדרשים כדי שלא אזדקק שוב לעולם לקריאת התעוררות שכזו".

לאה מבקשת להודות לקל, ומציינת ש"לעולם לא אוכל להודות לו מספיק. שמעון שלי חזר הביתה!". עוד מוסיפה לאה: "אני השתניתי. אני לא מושלמת. אבל אני עומדת לעשות כמיטב יכולתי כדי להעריך את מה שיש לי. אני ממשיכה להודות לשמעון שהוא נאבק על חייו! אני חושבת על ניצולי שואה שנישאו ובנו חיים: הם לא קיטרו על דברים קטנוניים כמו על אי-זריקת זבל או על קבלת דו"ח חנייה. מאחר שהביטו למוות בעיניים יש להם פרספקטיבה וסדר עדיפויות ברור יותר. אני מרגישה שאנו שייכים לניצולים".

איזה מסר מבקש הקב"ה להעביר לעם ישראל באמצעות הנגיף הקטלני? הרב זמיר כהן במסר קצר על נגיף הקורונה מנקודה יהודית: