איך שומרים שבתי הכנסת לא יהפכו למוקדי הדבקה? ראיון מרתק עם גבאי הקורונה

הקורונה שוב פורצת לתודעה שלנו ומאיימת לשבש לנו שוב את כל התוכניות. אלם בשונה מהסבב הקודם, הפעם אנו לא שומעים את המאסה של ההדבקות מבתי הכנסיות, כפי שהתרגלנו לשמוע חדשות לבקרים מחקירות אפידמיולוגיים של משרד הבריאות. וזאת תודות לגבאי הקורונה, שנטלו על גבם בהוראת הרבנים ומשרד הבריאות, להיות השומרים שבפתח, לבל נשגה שוב בהידבקות המונית ומסכנת חיים, וזאת בנוסף לכאב הגדול של סגירת בתי הכנסיות, שרק בתקופות אפלות בהיסטוריה נסגרו בעל כרחינו "אין ספק שהיה כאן היסטוריה" אומר לי בכאב שלמה פיבקו, יו"ר בית הכנסת הגדול בתל אביב. "אפילו בתקופת השואה, בית הכנסת הגדול בתל אביב היה פתוח, בעצם מאז היווסדו, מאז הנחת אבן הפינה של ראש העיר דיזינגוף והרב קוק זצ"ל לפני תשעים ושש שנה, הוא לא נסגר, אבל לצערנו נגיף הקורונה סגר לנו את המקום הקדוש הזה" הוא מוסיף בארשת פנים נפולה.

בית הכנסת הגדול בתל אביב (צילום: איציק פינקלשטיין)

בית הכנסת הגדול בתל אביב ממוקם ברחוב אלנבי פינת אחד העם בעיר, המוקף בעסקים ובביזינס. בית הכנסת משמש גם כמוקד עלייה לתורה של תושבי הסביבה המסורתיים. לפני כשש שנים, בחרה הנהלת בית הכנסת את צעיר חבריה, שלמה פיבקו, ששימש קודם כחזן בבתי כנסיות ובמשטרה, ליו"ר בית הכנסת.

הגבאי שלמה פיבקו

מה הביא אותך להיות היו"ר של בית כנסת כל כך גדול וותיק?

"זה התחיל מאבי ז"ל שהיה גבאי בבית הכנסת לניצולי שואה שליד בית הכנסת הגדול. לאט לאט בית הכנסת הידלדל ממתפללים עד שנסגר, ואז הוא עבר לשמש כגבאי בבית הכנסת הגדול במשך עשרות שנים, עד שמסר לידי את המפתחות וביקש ממני שאחזיר את המצב לקדמותו. לצערי המקום היה שומם הרבה שנים ואף כמעט סגור, אבל ברוך השם היום חזרה העטרה ליושנה. יש במקום ערבי שירה, שיעורי תורה, שיעורים יומיים בעיון ובבקיאות. המקום אף זכה במשך כמה שנים ועד לפני כמה חודשים, לשיעור קבוע מפי הרב זמיר כהן שליט"א. אותו ארגן חבר מועצת העיר משה חיים. היום השיעור של הרב עבר לרמת אביב עקב שיפוץ במקום".

רב תרבותיות בתל אביב

תל אביב היא עיר רב תרבותית, ומלאה ברעיונות של חידושים. במקום כה מגוון אני מסתקרן לדעת באיזה נוסח מתפללים בבית הכנסת הגדול?

"פעם רוב המתפללים היו מבוגרים, כמין תחושה שהייתה אז שהמסורת שייכת למבוגרים. אבל כיום ברוך השם יש הרבה עולים חדשים, מסורתיים, וגם הרבה צעירים יותר משכונות הדרום. במקום, אנו נותנים לכל מתפלל למצוא את המקום שלו. למשל הנוסח של התפילה הוא אשכנזי, אבל ההברה היא ספרדית - ישראלית. בקריאת התורה, כל מי שרוצה לעלות ולקרוא את הנוסח שלו, הוא יכול".

עכשיו בתקופת הקורונה איך אתם שומרים שהמקום לא יהפוך למדגרת קורונה?

"אנו שומעים ומצייתים אחר הוראות של משרד הבריאות. לאחר שאושרה פתיחת בתי הכנסיות, שכרנו את שירותיה של חברה המתמחה בחיטוי של מוסדות, וערכנו חיטוי לכל בית הכנסת. כמו כן מיניתי גבאי קורונה, שזה התפקיד היחיד שלו. הוא עומד קרוב לכניסה, ומוודא שכולם נכנסים עם מסכות ללא יוצא מן הכלל. כמו כן יש עמדות של אלכוג'ל בכניסה לבית הכנסת, וכל המתפללים מחויבים לחטא את ידיהם בטרם הם נכנסים להתפלל. למחמירים, יש גם ממחטות לחות שבהם מחטאים את הסביבה. אבל זה לא נגמר בזה, הקושי היותר גדול, זה שמירת המרחק של שני מטר, שצריך לשמור על אחד מהשני, זה יותר קשה, אבל ברוך השם זה אפשרי".

שלמה מדגיש בפני עד כמה המצב עגום למרות ההנחיות המחמירות: "בית הכנסת הגדול יכול להכיל עד אלף מתפללים. זה בית הכנסת הכי גדול בארץ, למעט בית הכנסת הגדול בירושלים" הוא מספר, אבל תוך כדי גם מוסיף "ולצערי בגלל המגבלה של המרחק שתי מטר שצריך לשמור, אנחנו לא יכולים להכניס יותר משבעים מתפללים, וזה לא נעים בכלל".

הגבאי שלמה פיבקו

ומה קורה באמת אם מגיע המתפלל השבעים ואחד?

"טוב אנחנו לא עד כדי כך, ברור שעוד אחד שתיים אנחנו כן מכניסים, אבל מעבר לזה אנו לא מוכנים להכניס בשום פנים ואופן. למרבה האירוניה אנשים גם החליטו לא להגיע על דעת עצמם, בגלל החשש מהדבקה, ולכן הם נשארים בבית, מה שמקל על העומס שהיה עלול להיווצר".

לשלמה חשוב לומר "אנחנו לא משטרה, ואנו לא מנהיגים כאן משטר וכפיה, כל התפקיד של גבאי הקורונה, זה רק לתזכר את האנשים על חובת חבישת המסכה וכדו', אבל בטח לא לכפות על אנשים דברים שהם לא רוצים לעשות. ואם בכל אופן מישהו מתעקש להפר את ההנחיות ויש כאלה, אנו מבקשים ממנו לשבת בפינה רחוקה, על מנת לא לסכן את שאר המתפללים. במקביל, ובכדי לנקוט משנה זהירות, אנו מפעילים גם את המזגן וגם את האוורור בבית הכנסת, כך שיש בטחון מלא של מינימום ניסיון של הדבקה".

"כשומרי תורה ומצוות, יש לנו בנוסף גם צו של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. אנו עושים הכל על מנת לשמור ולהישמר, ולשמחתי אף אחד מהמתפללים ומהאורחים אצלנו לא נדבק או חלה, למרות שיש כאן במקום גם אירועים גדולים".

מארצות הברית לבית הכנסת

כששלמה אומר לי אירועים גדולים אני מרים גבה משהו. איזה אירועים גדולים יש בבית הכנסת חוץ מתפילות?

"כנגד הקידושים בשבתות שהתבטלו לנו, זכינו שהמקום משמש היום גם כמקום של חופות וקידושין. זוגות לפני חתונתם שהאולם נסגר להם בפתאומיות, ואנו אירחנו אותם. הייתה אף חופה שרב בית הכנסת, הרב יצחק בר זאב, היה מסדר הקידושין, כל תושבי האזור השתתפו דרך המרפסות שלהם, זה היה מחזה מרנין ומלבב, לזוג שחווה אכזבה כה גדולה".

שלמה מדגיש בפני חוויה אישית שליוותה אותו השנה בעקבות הקורונה "היה נהוג בעבר הרחוק לקיים סעודת ליל הסדר המונית בבית הכנסת, לאחר מכן זה הפסיק, אולם בסייעתא דשמיא חידשנו את המנהג המבורך הזה. מה שריגש אותי במיוחד קרה שנה שעברה. אישה מבוגרת שגרה בארצות הברית, הגיע להתארח בארץ, וחיפשה מקום להשתתף בו בליל הסדר. אנו הצענו לה להשתתף בליל הסדר של בית הכנסת, והיא אכן השתתפה. לאחר ליל הסדר, היא ניגשה אל הרב ואמרה לו, שמעולם, כבר חמישים שנה שהיא לא חוותה כזו חוויה רוחנית בליל הסדר, והוסיפה, שהיא חייבת מעתה להגיע כל שנה. השנה היא יצרה איתי קשר, היא מאוד רצתה להגיע אבל בגלל הקורונה זה נמנע, היא הייתה כל עצובה וזה היה חבל מאוד, אני מקווה ששנה הבאה היא תכפר גם על ההיעדרות שלה השנה".

בין אדם לחברו

אני עדיין בתל אביב, אם עד עכשיו הייתי בבית הכנסת מהגדולים בארץ, עכשיו אני מגיע לבית הכנסת 'שערי אשר' ברחוב קיבוץ גלויות שבדרום תל אביב, שבהחלט נראה מהיפים בארץ. את פני מקבל הגבאי הרב בנימין אשר, שבמקביל הוא גם גבאי הקורונה של המקום "רב בית הכנסת זיהה את הסכנה מוקדם מכולם" הוא אומר לי ומגלה כי "זה הבית כנסת הראשון שנסגר בעקבות הקורונה. רב בית הכנסת לא חיכה להנחיות הממשלה בשביל להבין איזה סכנה עמדה בפנינו".

בית הכנסת ''שערי אשר'' (צילום: בנימין אשר)

בנימין אשר (30) בתפקידו במהלך השבוע הוא רכז חינוך טיפול וקידום נוער חרדי בעיריית תל אביב. בין לבין הוא גבאי בית הכנסת שערי אשר אותו הקים אביו הרב שמעון אשר לפני כשלושים שנה. המקום מאכלס כמאתיים מתפללים. בנוסף הרב מחזיק במקום כולל אברכים, וכולל לדיינות. מדרשיות נוער, מדרשיות לבנות, ומפעלי חסד בכל תחומי החיים.

הגבאי הרב בנימין אשר

"אנו נוהגים כאן ברגישות יתר" מספר בנימין "קורה הרבה שישנם מתפללים ששוכחים להביא מסכה מהבית, ואז מנגנון המשנה זהירות עובד בכפלים" הוא מוסיף ומפרט "רב בית הכנסת אבי מורי הרב שמעון אשר, שהוא גם רב שכונת קרית שלום, וראש מוסדות 'שער אשר', מחמיר לא רק בעטיית מסכה, אלא גם במצוות שבין אדם לחברו, ולכן צריך להיזהר לא לפגוע, ולא להלבין אדם שלא עוטה מסכה, כי אז יצא שכרנו בהפסדנו".

הרב שמעון אשר

בנימין מספר לי "אנו מנסים לשמר סוג של שגרה בכל מחיר, אבל למרות זאת ההנחיה היא למבוגרים שלא להגיע לבית הכנסת, וגם הקבלת קהל אצל הרב לא מתקיימת מחשש לפיקוח נפש. מה שלא הכרחי לא עושים, למען נחיה ולא נמות".

ומה קורה אם מישהו מגיע ללא מסכה?

"ברוך השם חשבנו גם על זה, ולכן הצטיידנו במסכות בדיוק למצבים הללו".

בית הכנסת ''שערי אשר'' (צילום: בנימין אשר)

אבל אם הוא מתעקש לא לעטות את המסכה מה אתה יכול לעשות?

"הפתרון המרכזי לבעיות מהסוג הזה, זה לא להגיע למצב של סרבן שלא רוצה לעטות מסכה, בשביל זה צריך ללכת בין הטיפות ולכבד כראוי כל אחד ובכל מצב". בנימין גם נותן לי דוגמה עד כמה צריך לדון כל אדם לכף זכות: "היה יהודי שהיה מגיע קבוע ללא מסכה, ניסיתי בכל מיני דרכים ולא הלך לי, אבל אז התברר שיש לו בעיה רפואית לכן בהתחשב בכך הושבתי אותו בפינה שלא תסכן את שלום הציבור, אבל אני שמח שלא פגענו בו ללא כל אשמה".

לסיכום מוסיף בנימין: "אבא אומר לי כל הזמן 'בדרכי נעם אפשר להשיג הכל', ואכן אני רואה זאת בחוש"