5 נקודות למחשבה
למי יש בריכה גדולה יותר? 5 משלים למחשבה
היד של מי גדולה יותר, מי צריך לומר תודה יותר מחולה שנרפא, עד כמה עניים אנחנו, ולמי אתה עוזר כשאתה גומל חסד?
- ד''ר אריאל כדורי
- פורסם ט"ז תמוז התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
"ידיים גדולות"
ילד קטן נכנס עם אבא שלו לחנות. לפני שעזבו את החנות, בעל החנות הגיש לילד צנצנת עם סוכריות ואמר: "תכניס את היד ותיקח כמה סוכריות שאתה רוצה". הילד עמד ונעץ מבט באביו.
המוכר חזר ואמר: "ילד, קח לך סוכריות מלוא היד, זה בחינם..", אבל הילד עמד והמשיך לנעוץ מבט באביו. לבסוף, הכניס האב את ידו לצנצנת, הוציא חופן סוכריות, ונתן לבנו, והם יצאו מהחנות.
בדרך, שאל האב את בנו, למה הוא לא לקח מהסוכריות בעצמו. הילד חייך חיוך רחב ואמר: "רציתי שאתה תוציא לי סוכריות, כי היד שלך גדולה יותר"...
והנמשל - מה שאתה צריך - תבקש מבורא עולם שייתן לך, כי הידיים שלו... גדולות יותר!אל תדאג, יש לך אבא בשמיים שיכול לתת לך הכל! הוא רק רוצה שאתה תפנה אליו. בורא עולם אוהב אותך ורוצה לתת לך את כל הטוב שבעולם. תבקש ממנו כל מה שאתה צריך - תבקש לשפר ולתקן את עצמך, כי זה לא בכוחך, שיעזור לך לעבוד על המידות ולצאת מהכעס, שייתן לך כוחות להתייחס בסבלנות ובאהבה לאישה ולילדים למרות הקושי הגדול... רק תבקש!
סיור בבית חולים
מסופר על רב אחד, שהגיע פעם לבית החולים לקיים "ביקור חולים", וביציאה נעמד ליד איזה שלט בכניסה כ-10 דק'.
שאלוהו תלמידיו: "מה הרב מחפש, הרב שכח משהו?". "לא!", השיבם רבם: "אני פשוט לא רוצה לשכוח מה כתוב בשלט":
קומה 1 - קרדיולוגיה (לב)
קומה 2 - נפרולוגיה (כליות)
קומה 3 - נוירולוגיה (עצבים)
קומה 4 - ראומטולוגיה (פרקים)
קומה 5 - גסטרו (מערכת עיכול)
קומה 6 - אונקולוגיה (סרטן)
קומה 7 - פסיכיאטריה
קומה 8 - כירורגיה
כל כך הרבה מחלקות כואבות, וברוך ה' אני לא נמצא בכל הרשימה הארוכה הזו. כל יום אני זוכה לישון בבית ולא במחלקה, לבוש בפיג'מה הביתית שלי ולא בחלוק בית חולים, אני יכול לשתות כוס מים דרך הפה ובסלון ביתי, ולא דרך אינפוזיה...".
חברים, יש לנו כל כך הרבה דברים יפים וטובים בחיים - משפחה, בריאות, אהבה, חברים סביבנו, פרנסה. אבל לעיתים נמצא את עצמנו מתמקדים בנקודה השחורה: "כמה המצב הכספי לא טוב"... "בעיות עם אשתי"...
עלינו לפקוח את העיניים, ולא להתמקד בנקודה השחורה. להתבונן ולהודות לבורא עולם על כל הטוב והשפע שנתן לנו, על כל נשימה ונשימה, על כל יום של חיים, על גופנו הנפלא, על כל המתנות המקיפות אותנו, שהעניק לנו הבורא ברוב חסדו וטובו.
אז יש אנשים שחייבים להגיד תודה, אם היו חולים ונרפאו, או אם ניצלו מתאונה. אבל אתם, שאף לא נקלעתם לסכנה, לא כל שכן שצריכים לומר תודה, לא?
ברוך ה', אנחנו בריאים, שלמים ומתפקדים, יש אוכל לאכול ובגד ללבוש... תודה רבה, בורא עולם!!!
(צילום: shutterstock)
איזהו עשיר?
יום אחד, אבא עשיר מאד לקח את בנו לטיול באזור הכפר, במטרה להראות לו עד כמה אנשים יכולים להיות עניים. הם שהו מספר ימים ולילות בחווה אצל משפחה ענייה מאוד.
בחוזרם מהטיול שאל האב את בנו: "איך היה הטיול? נהנית?". "היה מדהים, אבא". "האם ראית עד כמה עניים יכולים אנשים להיות?", שאל האב. "כן". ענה הבן. "אז מה למדת מהטיול, בן?", שאל האב.
"ראיתי שלנו יש כלב אחד ולהם יש ארבעה", ענה לו בנו. "לנו יש בריכה שמגיעה עד אמצע החצר ולהם יש אפיק נחל שאין לו סוף. לנו יש גופי תאורה מיובאים בגינה, להם יש את הכוכבים המנצנצים כיהלומים בשמי הלילה. מרפסת הפטיו שלנו מגיעה עד לחצר השכנים, להם יש את כל האופק. לנו יש פיסת נדל"ן לחיות עליה, להם יש שטחים עצומים שמגיעים מעבר למה שניתן לראות. לנו יש משרתים שישרתו אותנו, והם משרתים אחרים. אנחנו קונים את האוכל שלנו, והם מגדלים את שלהם. לנו יש חומות מסביב לרכושנו כדי שיגנו עלינו, ולהם יש חברים שמגנים עליהם".
דברי הבן הותירו את האב המום, והבן הוסיף: "תודה, אבא, שהראית לי כמה עניים אנחנו. לימדת אותי שהכל יחסי, מה שאחד רואה כחסר ערך, השני רואה כאוצר... זמן רב מדי התעסקתי עם מה שאין לי, במקום עם מה שיש לי להציע. תודה, אבא!".
זו כוונת חז"ל באומרם "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד', א'). העשיר הוא האדם המסתפק במועט ושמח במה שיש לו.כשהאדם שמח במה שהשיג ואיננו מצטער על מה שאין לו, הוא עשיר באמת– רק כך ניתן להיות מאושר. עלינו תמיד להסתכל על מה שכן יש ולחפש בו את הטוב. כאשר אדם יתבונן בטוב שבורא עולם מעניק לו, הוא יבוא לידי לשמחה תמיד. אז האם אתה עשיר או עני? תלוי איך אתה מסתכל על זה...
הגמל והחמור
לאיש אחד היה גמל גבוה וחזק וגם חמור קטן וחלש.
יום אחד הלך האיש למכור סחורה: סלים עם ירקות ושקי חיטה. את סל הירקות הוא שם על הגמל ועל החמור הוא שם את שק החיטה. החמור היה קטן וחלש, לא היה לו נוח לסחוב את המשא. אמר החמור לחברו הגמל: "ידידי, אין לי כוח לסחוב את המשא הכבד, אנא קח ממני שק חיטה". ענה לו הגמל: "אלה הם השקים שלך, סחוב אותם אתה!".
הלך לו החמור, הלך - עד שנפל ומת. מה עשה האיש? הוא שם את השקים של החמור על הגמל, וגם את החמור המת שם עליו. הגמל שתק ולא אמר דבר, אך בלבו חשב: "לא רציתי לעזור, לכן אני סוחב עכשיו את השקים... וגם את החמור"...
זכור, מעבר לקיום המצווה היקרה של עזרה לזולת, שאתה עוזר לזולת, אתה עוזר לעצמך - אתה מתקן את עצמך.השבת אבדה, גמילות-חסדים, צדקה, עזרה לנזקקים, מפעלי החסד הרבים – תורמים לא רק למי שזקוק לעזרה, אלא גם למי שמעניק אותה – על כך יכולים להעיד אינספור אנשי חסד המדווחים על תחושות ערך עצמי, שביעות רצון, סיפוק והנאה.
(צילום: shutterstock)
כוחנו באחדותנו
לאיכר אחד היו עשרה בנים, שתמיד היו רבים זה עם זה. השתדל אביהם להשפיע עליהם שישנו את דרכם ויחיו בשלום ובאחדות, ולא הצליח.
יום אחד ביקש מבנו הבכור להביא לו חבילת מקלות, ולאחר מכן, אסף אליו האב את כל בניו. תחילה, נתן לכל אחד מהם את חבילת המקלות כאשר הם קשורים יחד, ואמר לכל אחד מהם לשבור את המקלות, אבל אף אחד מהם לא הצליח.
לבסוף, פתח האב את החבילה ונתן להם לשבור כל מקל לחוד. עתה הצליחו לשבור אותם. אמר להם האב: "כמו המקלות האלה, כך גם אתם - אם תחיו באחדות, בשלום ובאחווה - אף אדם לא יוכל לפגוע בכם. אבל אם תתקוטטו זה עם זה ותיפרדו זה מזה, כל אחד יוכל לפגוע בכם"...
כך גם אנחנו, עם ישראל. כשאנחנו מאוחדים בנינו, יש נחת לבורא עולם, ואף אחד לא יכול לנצח אותנו. אם אנחנו מפורדים, אנחנו גורמים לצער לבורא עולם. זכרו, כולנו עם אחד, בנים לאותו אב אהוב, אחים יחדיו לצרה ולשמחה. כוחנו באחדותנו!
חשוב לטפח את האחדות הזאת, לזכור אותה גם כשיש מריבות וכעסים, ולהבין שהאחדות והשלום הם סוד כוחנו וכלי הקיבול לקבלת השפע האלוקי, לכל הברכה והטוב.