"אני משתעלת ומרגישה נורא, אבל לפני שנה אף אחד לא היה ממצמץ"

פוסט שפורסם בפייסבוק על ידי גולשת בשם עידית להמן, תפס את תשומת לבנו - ולא בכדי.

בפוסט מתארת להמן את השבוע שעבר עליה כשהיא מצוננת, משתעלת ומרגישה נורא, כשברקע לא מעט חברות מתקשרות 'לכאורה' כדי לוודא שהכל בסדר. "אני מרגישה נורא. לא פיזית ב"ה. אני פשוט מרגישה מצורעת, מנודה, אויב האנושות", היא פותחת וכותבת. 

"כל זה בגלל שאני קצת מצוננת וקצת משתעלת. רחמנא לצלן. בכל יום מתקשרות חברות לשאול מה שלומי, ולא בגלל שהן מתעניינות בי חלילה, אלא בגלל שהן מתעניינות בעצמן. 'היה לך חום?', 'את עדיין משתעלת?', 'איך את מרגישה הבוקר?', כאילו שאכפת למישהו ממני... אז ב"ה אני בסדר. רק קצת מצוננת, וקצת משתעלת".

להמן ממשיכה וכותבת כי מה שמפריע לה יותר מכל הוא שלפני הקורונה, אף אחד לא באמת היה מייחס חשיבות לקצת שיעול. "ואם זה היה לפני שנה נניח? אף אחד לא היה אפילו ממצמץ. התעייפתי מהדרישות שלכם שאלך לבדיקת קורונה. לא הייתי בקרבת חולה קורונה מאומת, לא היה לי חום, הפסקתי לספור כמה פעמים ביום אני שוטפת ידיים, אני מקפידה לשמור מרחק של שני מטרים, עוטה תמיד מסכה. 

"בבקשה אל תשימו על כתפיי הדלות את מסע כל מי שנפטר מקורונה"

"אולי מישהו השתעל עליי ברחוב? יכול להיות. ועדיין, זכותי לקבוע אם ללכת לבקש בדיקה בגלל שאולי ואולי (אגב, רוב הסיכויים שלא אקבל אישור בכלל, בגלל שלא הייתי בקרבת חולה קורונה כאמור).

חברה אחת הגדילה לעשות והאשימה אותי ברצח. שכן, אם נדבקתי ואם הדבקתי אותה ואם היא תדביק את סבא וסבתא שלה ואם אחד מהם ימות חס וחלילה - מעלה עליי הכתוב כאילו רצחתי אותו. זאת תקופה קשה, אבל בואו לא נאבד את האנושיות שלנו. בואו נהיה בני אדם, בואו נכבד זה את זה. אני אמרתי לחברות שלא אגיע למפגשים בגלל שאני קצת מצוננת ומשתעלת - כי אני ישרה וכנה. יכולתי לא להגיד ולבוא, וזה מגעיל ואנוכי בעיניי, ולא עשיתי את זה. אני לא רוצה שתגידו לי 'כל הכבוד שאת לא הולכת לכנסים חברתיים כל עוד את מצוננת', וגם לא רוצה טפיחה על השכם. רק שתפסיקו ללחוץ עליי לעשות דברים שאני לא רוצה, כמו בדיקת קורונה. הצעתם פעם אחת, ושמעתי. זהו, תשחררו. 

"ובבקשה אל תשימו על כתפיי הדלות את מסע כל מי שנפטר מקורונה מאז התחלתה. ואל תהפכו אותי לרוצחת.
בגללכם למדתי לשקר, ולחברה שרצתה להפגש ושאלה 'אז את מרגישה יותר טוב', כאילו בהתעניינות, אמרתי שאני כבר לא מצוננת, רק שלא מתאים לי להפגש השבוע. אני רוצה שנמשיך להיות אנושיים גם עכשיו ולא אדם לאדם זאב
בואו נחבק חיבוקים וירטואלים גדולים. נכבד. נאהב. נשלח נשיקה מרחוק. בואו לא נשפוט ולא נאשים. בואו נהיה בני אדם", היא מסכמת.