קשה לכם לצום? 7 עובדות שייתנו לכם כוח לצום בתענית אסתר

במסכת תענית (י"א, י') משבחים חז"ל את מי שצם, ומציינים כי "כל המתענה – נקרא קודש".

רבי אליעזר פאפו בספרו ה"פלא יועץ" מצטט את דברי המקובל מחבר הספר "ציפורן שמיר", שמציין כי אדם שצם זוכה ל-7 מעלות רוחניות עצומות:

1. היצר הרע לא יכול לשלוט במי ששרוי בתענית, והוא סוד הקרבן וחלבו ודמו העולים לריח ניחוח, כמו שהאריכו בזהר הקדוש פרשת שמות.

2. על ידי תענית יבוא לידי ענווה, כי יכיר מה הוא האדם, שבמניעת מעט פת ייתש כוחו.

3. השרוי בתענית אינו בא לידי ניסיון, כי השם יתברך רואה שהוא מנסה עצמו בתענית.

4. נקרא גיבור הכובש את יצרו, וראוי שתשרה עליו שכינה.

5. אין לו מקטרג ותפילתו נשמעת.

6. אם חייב ייסורים - הוא מראה שמקבלם מאהבה.

7. יש מלאכים שאינם יכולים לעלות אלא בכוח תענית בני אדם.

המקובל מחבר הספר הקדמון "ציפורן שמיר" מבטיח כי "כל המעלות האלה ויותר מהמה הינו אם בתענית יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה ויתענה לכפרה".

אדם שצם בתענית  אסתר, כדאי שיהרהר בתשובה. כאשר אדם מתחרט על חטאיו בחרטה גמורה, הוא זוכה למעלות שנזכרו לעיל: תפילתו נשמעת, ראוי שתשרה עליו שכינה, אינו בא לידי ניסיון, היצר הרע לא יכול לשלוט בו, ועוד.

"עיקר התענית הוא כדי שייכנע לבבו הערל, ויפשפש במעשיו, ויתיר חרצובות רשע, ויעזוב רשע דרכו ויעשה גדרים וסיגים בעצמו, וישוב אל ה' וירחמהו", מסביר ה"פלא יועץ".

הרמב"ם (הלכות תעניות כ"ה, ה"א) כותב כך: "כי מה יתן ומה יוסיף להתענות על צרות שעברו... אלא עיקר התענית הוא כדי שנתן לב שהצרות באו בעוונות אבותינו, ועדין לא היטהרנו, ומעשינו כמעשיהם ועל כן לא נושענו, ובכן נשוב אל השם וירחמנו".

בשל כך, בזמן התענית, בו מתכפרים עוונותיו של האדם המהרהר בתשובה, יש להיזהר במיוחד מכל חטא. כך כותב ה"פלא יועץ": "צריך להיזהר ביום התענית מכל מכשול והרהור עוון, שלא יהא כטובל ושרץ בידו, או כנוטע אילנות ומצד אחר מקצץ בנטיעות".

וממה יש להיזהר במיוחד? "וביותר צריך להיזהר מן הכעס, שביום התענית הוא עתיד מאד לכעוס על כל דהוא, ומאחר שהכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, נמצא שההפסד גדול על השבח, וההעדר טוב ממציאות הרע אם לריב ומצה יצום, לכן יתגבר מאוד ויעמד על המשמר, לבל ייגע לריק", דברי ה"פלא יועץ".

נקודה נוספת חשובה בתענית היא לתת לצדקה את סכום האוכל שהיה אמור לאכול באותו יום. ה"פלא יועץ" מצטט את דברי רבותינו במסכת ברכות (ו', ב') 'אגרא דתעניתא צדקתא', וכן את הנאמר במסכת סנהדרין (ל"ה, א') 'כל תענית שמלינין בה צדקה, כאלו שפכו דמים'". כן יש לשים לב לרמז במילה תענית - נוטריקון ל"תת עני", כלומר: לתת לעני. נתינת סכום זו אינה חובה הלכתית, אלא מנהג ראוי.

ה"פלא יועץ" מסכם את דבריו בהמלצתו לאדם לא להרבות בסחורה ביום התענית, אלא להרבות בעסק התורה, בספרי מוסר ויראת שמים. כה דבריו: "וראוי לאדם שביום התענית לא יוציא כל היום בסחורה, אלא יהא ממעט בעסק ויעסוק בתורה, בספרי מוסר ויראת השם".

הבה ננצל את הצום הקרוב, ובכל רגע שנחוש צביטת רעב, או חולשה עקב חסרון המזון – נקדיש רגע נוסף של תפילה לבורא עולם, נייחל לבניין בית הבחירה, ונבקש מבורא עולם שיראה בגלותינו, שיתמלא רחמים על עמו ישראל הסובל והנאנק, ויקרב קץ גאולתנו במהרה ברחמים גדולים ובישועות עצומות.

צמים? קשה לכם? הנה מה שהרב פינקוס כתב במיוחד בשבילכם