חדשות בריאות
מחקר: הצוותים הרפואיים חשופים להידבקות בקורונה – בגלל השימוש במיגון
מתוצאות המחקר החדש, שנערך באוניברסיטת תל אביב, עולה כי השימוש הרב שעושים הצוותים הרפואיים בציוד מיגון חושף אותם לפצעי עור חמורים, שמגבירים את סכנת ההידבקות בנגיף הקורונה. המחקר מתריע כי מחלקות שלמות עלולות לקרוס בגל הקורונה השני, ומתמקד בהפקת לקחים, הכוללת את שיפור התכנון של הציוד ואופן השימוש בו
- גבי שניידר
- פורסם י"ז תמוז התש"פ |עודכן
אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מתריע כי השימוש הרב שעושים הצוותים הרפואיים בציוד מיגון במהלך מגפת הקורונה חושף אותם לנזקי עור חמורים, שמגבירים את סכנת ההידבקות בנגיף. המחקר מתריע כי כתוצאה מכך מחלקות שלמות בבתי החולים עלולות לקרוס, וקורא להפיק לקחים בתחום שיפורו של ציוד המיגון.
בשל משבר הקורונה העולמי, לראשונה בהיסטוריה הרפואית נדרשו צוותים רפואיים לעטות, במשך שעות ארוכות, ציוד מיגון הכולל מסכות כירורגיות, מסכות פנים, נשמיות, משקפי מגן ומשקפיים. המחקר, שפורסם לאחרונה בירחון Journal of Wound Care, קובע כי זו הפעם הראשונה שאנשי המערכות הרפואיות ברחבי העולם נאלצו להתמודד עם תופעות של נזקי עור משמעותיים, שנגרמו בעיקר לעור הפנים. לטענת המחקר, סביר שפצעי העור הללו תרמו לשיעורי ההידבקות הגבוהים בנגיף שנרשמו בקרב אנשי הצוותים הרפואיים, לתחלואה ולתמותה, ואף לקריסת מחלקות קורונה בבתי חולים ברחבי העולם.
המחקר נערך על ידי פרופ' עמית גפן, ראש המעבדה לביו-מכניקה של מערכת השלד והשרירים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מובילים במוסדות מחו"ל. פרופ' גפן עמד בראש ועדה בין-לאומית, שפרסמה בתחילת השנה עבודה מקיפה בנושא גישות למניעה ולטיפול בפצעי לחץ שנגרמים למטופלים כתוצאה מציוד רפואי. הידע שהצטבר במחקר הוועדה פורסם בחודש פברואר, ובשל הדמיון הרב בין המנגנונים ניתן היה להסב אותו במהירות לטובת המחקר החדש העוסק, כאמור, בציוד מיגון אישי לצוותים רפואיים.
במסגרת המחקר, החוקרים ראיינו קלינאים המטפלים בחולי קורונה ואספו נתונים מבתי חולים מובילים בעולם. על פי הדיווחים שהתקבלו, הפצעים שאפיינו את הצוותים הרפואיים במשבר הקורונה דומים מאוד במהותם לאלו שסובלים מהם מטופלים במחלקות טיפול נמרץ, המחוברים במשך שעות ואף ימים ארוכים לציוד ומכשור רפואי מבלי יכולת להסירו.
פרופ' גפן מדגיש, כי מדובר בנזקים בעלי השלכות משמעותיות ביותר, שכן "גם הגירוי הקל ביותר גורם למגע תכוף בעור הפנים, המעלה משמעותית את סיכויי ההדבקה בנגיף, ובפרט כשהגירוי מחריף והופך לפצע פתוח, מצב שבו סכנת ההדבקה וזיהום ישיר של מחזור הדם גבוהה פי עשרות מונים לעומת סכנת ההדבקה ממגע רגיל בעור סגור שאיננו חדיר לנגיף או דרך הנשימה".
בתחילת גל הקורונה הראשון, עלו חששות בישראל מקריסת מחלקות עקב ריבוי מונשמים – מה שלא קרה בסופו של דבר. פרופ' גפן מתריע, כי מהממצאים שנאספו מרחבי העולם עולה כי "האפשרות לקריסת מחלקות, עקב פצעי עור של הצוותים הרפואיים וזיהומים בנגיף הקורונה הנובעים מכך, היא לא פחות ממשית". לדבריו, בגל הקורונה הבא אפשרות זו עלולה לגרום לפגיעה קשה בתפקוד מערכות הבריאות בעולם, כפי שככל הנראה גרמה לפגיעה כבר בגל הנוכחי.
פרופ' גפן מציין, כי ציוד המיגון המקובל בשימוש בבתי חולים לא תוכנן לעמוד בתרחישי הקיצון אליהם נקלעו מערכות הרפואה בעולם בהתמודדותן עם מגפת הקורונה. תרחישים אלו כוללים: חבישה רציפה של ציוד המיגון לאורך משמרות של 12 שעות; הזעה מרובה; הידוק מכני מוגזם של הציוד לפנים, בשל חרדה; ואי החלפה של המסכות הכירורגיות במעבר מחולה לחולה – כמתחייב בהנחיות – וזאת בשל מחסור בזמן ומצוקת ציוד.
המחקר החדש מתמקד, לפיכך, בהפקת לקחים מהמשבר, בין היתר בשיפור התכנון של ציוד המיגון ואופן השימוש בו, במטרה להבטיח את בטיחות הצוות הרפואי ותפקוד המחלקות. הפקת הלקחים נדרשת במיוחד לנוכח הציפיות לגלי תחלואה נוספים של הנגיף והאפשרות לפריצתן של מגיפות נוספות בעתיד.