אבא, המחלה שהבאת היא לא סתם. היא מזכירה לנו כמה אתה הוא מלך העולם

אבא שבשמים,

חשבתי איך נסחפנו בחיים, בשגרה, במרוץ... קיבלנו תכתיבים ממשפחה וחברים, אהבנו את החיים ולא ויתרנו על מותרות.

רצינו בית מושקע ובגדים יפים...

אבל שכחנו.

שכחנו שאתה נתת לנו את החיים.

את הבריאות והשגרה.

שהמרוץ הזה נעצר בגלל שאתה בחרת.

וגם עכשיו, אנחנו בוחרים להקשיב לתכתיבים של המדינה, של ראש הממשלה, של משרד הבריאות..

וזה נכון וחשוב, אבל מה עם ה"תכתיבים" שלך?

מה עם התורה והמצוות שנתת? במשך אלפי שנים התורה קיימת, ושם נתת חוקים איך לחיות נכון. איך לחיות באהבה, בשלום, בשמחה גם בבית וגם בחוץ.

אתה ביקשת צניעות בלבוש וצניעות בהתנהגות... כיסוי ראש לנשואות ושמירת נגיעה גם לרווקות.

ביקשת לקבוע עיתים לתורה,

חינוך הילדים לתורה ולמצוות,

שמירת לשון וזהירות מרכילות ולשון הרע,

ועוד הרבה דברים ידועים.

ובעיקר, ומעל הכל, ביקשת... אמונה! האמונה בך שאתה מנהל את העולם והביטחון שאתה שולט בכולם!

אז עכשיו הבנתי, ומתפללת שכולנו נבין.

כי זה הזמן, יותר מכל, שאתה מוכיח שאתה שולט בכל. שאין שום דבר שידוע לבני אדם, ורק אתה הוא מלך העולם!

המחלה שהבאת היא לא סתם. היא גורמת לנו להבין כמה אנחנו חסרי שליטה על חיינו, ושום דבר לא בידינו. אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד רגע ומה בעוד שעה. הכל לא ידוע והעתיד לוט בערפל... ואנחנו רק מתפללים לקל.

יש אנשים נשאים של המחלה, שהם פשוט ללא תסמינים. הם מסתובבים ולא יודעים שהם חולים...

אתה בחרת בפינצטה מי יהיה חולה.

מי יודע שהוא חולה? כמה זמן הנגיף ישאר אצלו בגוף? ומי ישא בתוצאות קשות? כמה זמן נהיה בבידוד, ומתי יגמר הסיוט?

הכל רשום אצלך והכל מדוד. כל דבר ידוע אצלך, ואתה פשוט רוצה שנסמוך עליך!

רציתי לבקש סליחה...

סליחה שאנחנו מחכים בקוצר רוח לדברי ראש הממשלה על איך נמשיך את חיינו, וכשאתה מדבר כבר שנים מפיהם של תלמידי חכמים - אנחנו מעדיפים לשכוח, או חלילה להתעלם.

סליחה שאותך אנחנו שוכחים גם בתוך השגרה החדשה. מברכים במהירות, שוכחים תפילה ביום (לנשים) או שאומרים אותה במהירות. תעזור לנו להמשיך להתמיד, להתקרב אליך ולחזור לעבודתך מאהבה!

תודה לך, בורא עולמים, שאתה מעיר אותי בכל יום מחדש. תודה על הבריאות. תודה שקשה. תודה שיש רגעי משבר. תודה לך. תודה שאתה לצדי ולא עוזב אותי וגם כשאני מרגישה ממש על סף תהום של עצבות. אתה ברחמיך מרים אותי באהבה!

תודה, אבא, שגם בתוך כל הקושי אתה עוזר לי לראות את האור... בבקשה אל תעזוב אותי!

מצפה לגאולה,

פריאל.

לרפואה שלמה ובשורות טובות ניתאי בן פריאל בתוך שאר חולי ישראל.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.