משרד הבריאות מיישר קו עם הארגון העולמי. המשמעות: עשרות ייהפכו לחולים קשים

משרד הבריאות פרסם הערב (ראשון) נוהל חדש של הקריטריונים להגדרת מצבם של החולים בנגיף הקורונה, לפיו חולה קורונה שמצבו הוגדר עד כה כבינוני ייחשב מעתה כקשה. בנוסף, חולה במצב קל יוגדר כמי שסובל מסימפטומים ובהם חום, שיעול, חולשה ואובדן טעם וריח בלבד. ההגדרה של החולים הבינוניים תימשך מאבחנת רנטגן בלבד שמצביעה על סיבוכים של נגיף הקורונה, בעיקר בריאות. חולה קשה ייחשב ככזה אם ריווי החמצן בדמו יהיה 93% ומטה ללא תמיכה נשימתית.

(צילום: פלאש 90)

בכך אימץ משרד הבריאות הישראלי את הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי, שהציע להחמיר את הפרמטרים לקביעת מצבם של חולים. ההגדרה של ארגון הבריאות לחולה במצב קשה חופפת להגדרה בישראל של "חולה בינוני" וכוללת חולי קורונה עם דלקת ריאות הסובלים גם מאחד המאפיינים הבאים: קצב נשימה של יותר מ-30 נשימות לדקה, מצוקה נשימתית וריווי חמצן בדם (מדד לרמת חמצון הדם) קטן מ-90%. לעומת זאת, חולה קורונה קשה בישראל חופף להגדרת חולה במצב קריטי על פי ארגון הבריאות – זהו חולה במצב של כשל נשימתי ו/או זיהום בדם. המשמעות של המדיניות החדשה, בין השאר, היא שהחל ממחר חולים שהוגדרו בעבר כבינוניים יוגדרו כעת במצב קשה.

מספר החולים הקשים, ובכלל זה המונשמים, הוא אחד המדדים המרכזיים שעומדים בבסיס קבלת ההחלטות של הממשלה בכל הנוגע להטלת מגבלות על הציבור, שנועדו למנוע את התפשטות הקורונה בישראל באמצעות "שיטוח העקומה" – שנכון לעכשיו עדיין נמצאת בראש סדרי העדיפויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו. דף המדיניות החדש עשוי, להערכת המומחים, להוביל בתרחישים מסוימים לקריסה בלתי רצויה של מערכת הבריאות.

צוות הטיפול במגפות דן בשבועות האחרונים בנוהל החדש שהגיש להם ארגון הבריאות העולמי, אולם עוד קודם ההחלטה לאמצו החליטו בתי החולים שיבא, בילינסון ואיכילוב לפעול על פי המדדים שהתווה ארגון הבריאות. בתי החולים אחרים פעלו על פי הנוהל המקל של משרד הבריאות. במסמך שפורסם הערב הוסבר כי מטרתו הוא ליצור אחידות הגדרות בתוך בתי החולים וביניהם, וכן להתאימם להגדרות המעודכנות בארגוני הבריאות בעולם. "בנוסף, הגדרה מוסדרת תאפשר לבצע ניתוב מותאם של מאושפזים ומשאבים על בסיס העומסים והצרכים המדויקים בבתי החולים", נכתב.

ההגדרות של ארגון הבריאות הספיקו לעבור שינויים לא מעט פעמים, נוכח המידע על המחלה ועל דרכי הטיפול בה, שנצבר באופן טבעי כחלוף הזמן. ב-27 במאי פרסם הארגון את הגרסה השלישית של ההנחיות הקליניות, שמבוססת על דיונים והתייעצויות עם פורומים בינלאומיים, סקירות רפואיות ומדעיות ופאנלים של מומחים בתחום מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה, מומחים לזיהומי דם ועוד.