"בת ה-3 חיובית לקורונה": איך מתמודדים עם בידוד משפחתי?

"הבשורה נחתה עלינו כרעם ביום סגריר: בת ה-3 שלי חיובית לקורונה", במילים אלו פותח ירמיהו ראק את דבריו באתר 'אש התורה'. "במעון שלה התגלו מספר נשאים של קורונה, אף אחד מהם לא מהכיתה שלה. קיבלנו הנחיה להיבדק ליתר בטחון. ציפינו (וקיווינו) לתוצאה שלילית, כי הרי הבדיקה היא רק ליתר בטחון, לא? ובכן, התבדינו. יצאנו חיובי!"

"ההרגשה מבלבלת", הוא משתף בכנות. "משפחה שלמה נכנסת לבידוד לתקופה הקרובה. מה גם שזה הרגיש כל כך לא הוגן! תמיד הקפדנו על ההנחיות, המסכות כיסו את האף, לא ביקרנו אף אחד, מיעטנו במגע עם מי שלא מהמשפחה הגרעינית, ואפילו הילדים התרגלו לשטוף ידיים עם סבון עם שירת 'יונתן הקטן' (משך זמן של למעלה מ-20 שניות בקצב רגיל). ובכל זאת דוקא אנחנו נדבקנו?!"

ראק ממשיך בדבריו ומעלה 5 תובנות מבידוד משפחתי בצל הקורונה:

1. "אחרי תחושת האכזבה הראשונית שלמרות השמירה על ההנחיות, הקורונה באה לביקור אצלנו בבית, עשיתי סוויץ' וחשבתי: נכון, ההקפדה לא הועילה לנו שלא נידבק, אבל מי יודע כמה אנשים ניצלו מהדבקה בזכות הזהירות שלנו?", מעלה ראק נקודה חשובה.

2. "לא נעים לבקש טובות מאחרים, אבל בתקופה הזו, כשאפילו לצאת למכולת אי אפשר - חייבים להסתמך על עזרה מבחוץ", משתף ראק. "מה שהדהים אותי הוא כמה אנשים מציעים עזרה, ובאיזה מאור פנים הם עושים את זה. חבר שביקשתי ממנו לעשות לנו קצת קניות אפילו התלונן שהרשימה קצרה מדי..."

3. "זו כבר קלישאה, אבל היא עדיין נכונה: הקורונה הביאה לזמן איכות משפחתי נדיר. דברים כמו ארוחות צהריים משפחתיות בסתם יום של חול או הורים עם פניות להקשיב ולשחק עם הילדים ושלא מנסים רק להיפטר מהם נעשו דבר שבשגרה בתקופת הבידוד.

4. "רצינות ועצב זה לא אותו דבר", מבקש ראק להדגיש. "לפעמים יש תחושה שאם לוקחים משהו ברצינות זה מכביד ומעיק וגורם לעצב. אולי אנשים חוששים שאם הם ייקחו את הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה ברצינות, הדבר יעכיר את שמחת החיים שלהם. האמת היא שזה ממש לא נכון. אם לוקחים משהו ברצינות אבל בלי ציניות, אפשר לשמור על אופטימיות. לעשות מה שצריך ולהרגיש טוב עם זה.

"עקרון זה תקף בהרבה תחומים", מציין ראק. "אנו לעיתים מהססים להתקדם ולצמוח מבחינה אישית, וחוששים שאם ניקח את החיים ברצינות התוצאה תהיה דיכדוך ומרה שחורה. ממש לא! מי שמתקדם וצומח רוחנית מעשיר את הנפש שלו, והחיים שלו נעשים רגועים ושמחים יותר".

5. "אה, ועוד משהו", הוא מסיים את דבריו, "עוד לפני הבידוד שמתי לב שחיוך אמיתי אפשר לראות אפילו מבעד למסיכה".

בטור אחר, התייחס ראק לווירוס הקורונה, וציין כי הוא "סוג של צרעת מודרנית, שגורם לריחוק חברתי בקנה מידה שהאנושות מעולם לא חוותה. זה מצביע על בעיה שיש כיום בחברה בכללותה. אדם שמכבד את עצמו לא חוטא בצורה גלויה לעין, יש לנו אפשרות להציג את עצמנו כטובים ומושלמים והרשתות החברתיות מעידות על כך. בעידן המודרני 'לשון הרע" הישן והקלאסי קיבל מתיחת פנים רצינית. יש לו שמות חדשים – 'חופש הביטוי', 'זכות הציבור לדעת' וכו', וכלי עבודה חדשים – 'פייסבוק', 'וואטסאפ' ועוד.

"המגיפה שהתפשטה בעולם כולו עובדת בשיטה של לשון הרע – היא פוגעת בחשאי. פלוני דיבר עם אלמוני לפני שבועיים במשך 2 דקות, ולפתע צצים אצלו סימפטומים של הנגיף.

"אין ספק שלכולנו יהיה טוב יותר אם נשתדל ככל יכולתנו לדבר (ולהקליד) רק טוב על אחרים. נימנע מפגיעה בזולת, גם אם זה נעשה בסתר ולנפגע אין מושג שפגענו בו. הדבר ייטיב עם החברה כולה ויהפוך אותנו לבני אדם שמחים ומשוחררים יותר. ואולי, ניפטר סוף סוף מהוירוס הזה, ונוכל לצאת מהבידוד החברתי", מסיים ראק את דבריו בתקווה.

איך מתמודדים באמונה עם משבר הקורונה? איך אפשר להתחזק מתוך הניסיון? הרב זמיר כהן מאיר את תקופת הקורונה במבט רוחני ומעצים: