ילדים בזמן השואה

מרטין ויל היה בן ארבע כשנשלחה משפחתו למחנה טרזינשטט. בזמן שהותו במחנה, הוא צייר תמונה של ג'יפ שבו הגיעה משלחת של הצלב האדום לבקר במחנה – משלחת שהנאצים הצליחו להערים עליה ולשכנע אותה שהם מתייחסים ליהודים באופן אנושי.

ויל שרד את השואה, ואיתו הציור הנאיבי שצייר כילד קטן בעולם שהשתגע. בימים אלה, מוצג הציור שלו בתערוכה חדשה שנפתחה ביד ושם: "כוכבים בלי שמיים – ילדים בזמן השואה".

מיליון וחצי ילדים יהודים נרצחו בשואה. האלפים הבודדים ששרדו את מחנות ההשמדה וזוועות אחרות בדרך כלל לא הצליחו לשמר אף אחד מחפצי הילדות שלהם. במיעוט הסיפורים המוצגים בתערוכה, יש המחשה בת-התקופה כמו הציור של מרטין. במקרים אחרים, כל מה שנותר הוא הזיכרונות.

סיפורי הילדות מוצגים באמצעות 33 עמודים המסמלים יער, שכל אחד מהם כולל סיפורים הממקדים בנושאים כמו משחק, למידה וטקסי מעבר. התצוגה כוללת פריטים מקוריים לצד עבודות אומנות, סיפורי עדויות וקטעי וידיאו. ארון זכוכית מכיל אוסף של בובות, שלכל אחת סיפור משלה. אחת הבובות נקראת ליזולטה – בובה עם ראש סדוק וסרטי שיער כחולים שהייתה שייכת ליוהנה רוזנברג. יוהנה לקחה את הבובה איתה כשעזבה את גרמניה בגיל 5 על 'הקינדרטרנספורט' רכבות ההצלה שהעבירו ילדים יהודים לאנגליה לפני פרוץ המלחמה. הוריה נשלחו למחנות ההשמדה ומתו, אבל יוהנה שרדה יחד עם בובתה.

חלק מהבובות שייכות לילדות שאינן עוד. כך למשל הבובה בשמלה הכחולה הייתה שייכת לאינגה ליבה בת החמש מדרזדן, גרמניה, שנשלחה עם אימה לאושוויץ-בירקנאו, שם נספו שתיהן.

"בשואה נקטעה ילדותם של הילדים ובמקרים רבים הם דאגו לפרנסת המשפחה ועודדו את הוריהם במאבק הנואש להישרדות", אומרת אוצרת התערוכה יהודית ענבר. "עם זאת, הם נותרו ילדים. כשרק התאפשר הם שיחקו, צחקו ויצרו וביטאו את הפחדים והתקוות שלהם. הציורים, היומנים, השירים, המוזיקה, המכתבים והצעצועים בתערוכה, מציעים מבט מרגש ומרתק על ילדות בצל השואה".