כיצד נזכה לעולם הבא? (רמז: לא מה שחשבתם)

"הרב נתן וכטפויגל זצ"ל, משגיח ישיבת ליקווד, הגיע פעם ביקור בארץ ישראל. כיוון שהיה בידידות רבה עם הרב שלום שבדרון זצ"ל, הוא חפץ לבקרו", מספר הרב ראובן קרלנשטיין זצ"ל.

"באותו זמן היה הרב שבדרון בסוף ימיו, חלש מאוד, והתגורר אצל ביתו בבני ברק. הרב וכטפויגל מסר שיחה בבני ברק, ולאחר מכן ביקש לבקר את ר' שלום שבדרון". הרב קרלנשטיין מספר כי השתתף אף הוא בפגישה, ומתאר איך שהיה.

"ר' שלום היה חלש מאוד, אבל הוא רק ראה את ר' נתן, אוי, ההתרגשות היתה עד השמים: 'אוי ר' נתן! ר' נתן!' אמר בכזו השתפכות הנפש, ר' נתן!

"רבי נתן התיישב, וביקש מר' שלום להגיד איזה ווארט. אבל כנראה שלא היה שייך. אמר ר' נתן ווכטפויגל לר' שלום: 'אם כך, אני אגיד את הדרשה שלכם, שמסרתם אצלינו בעבר בליקווד.

"נו, מה היתה הדרשה של ר' שלום בליקווד?", שואל הרב קרלנשטיין, ומשיב: "הרב נתן זצ"ל פתח את פה קדשו, כשהוא חוזר על הדרשה של ר' שלום, שכללה מספר שורות מאגרת הגר"א, עם ניגון מוסרי שובר לבבות.

"צריך האדם להתייסר. ולא בתעניות, ולא בסיגופים – רק ברסן פיו ותאוותו". כך המשיך ר' נתן לצטט את דרשתו של ר' שלום, כשהוא שר: "רק ברסן פיו ותאוותו. וזו היא התשובה".

"אתם שומעים?", חזר ר' נתן, "אתם שומעים ? זו היא תשובה, 'רסן פיו' – אחד מרסן את הפה שלו, מרסן את תאוותו! זו תשובה. "וזה יותר מכל התעניות והסיגופים שבעולם. וזה כל פרי העולם הבא".

"אחרי כן המשיך ר' נתן לצטט את המשך דברי האגרת, ודמעות עמדו בעיניים: "וכל רגע ורגע", אוי, הגאון מולינא, קודש הקדשים, מה שהוא מודיע – 'וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו' – מעונין לדבר, אך חוסם את הפה במחסום. מדביק שתי שפתותיו כאבני ריחיים. חוסם. אם כך הוא עושה - זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער, ובזה יכופר לו כל עוון, וניצל משאול תחתית".

"אנו כל כך רוצים כפרה, מעוניינים ב'תשובה'", קורא הרב קרלנשטיין, "וכאן הגאון מבטיח כי החוסם פיו 'יכופר לו כל עוון וניצל משאול תחתית!' מכרה זהב. לא כך? בוער לו לדבר באיזה ענין, ויש לו מאה היתרים שמותר וצריך לשוחח, ושבוודאי מצוה לדבר. אבל כיון שאין לו פסק ברור על הענין, הוא מתאפק וסוגר את פיו. ואז מה קורה? – הוא זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער!

"כל רגע ורגע. לא פעם אחת, אלא כל רגע נוסף שחוסם פיו. וכי זה לא מכרה זהב? מליארד".

"ר' נתן המשיך וציטט משפטים נוספים מהגר"א: 'אבל העיקר לזכות בעולם הבא, על ידי שמירת פיו. וזה יותר מכל התורה והמעשים, כי הפה קודש קודשים'. והדרשה של ר' נתן – כלומר של ר' שלום, הסתיימה", מסיים הרב קרלנשטיין את דבריו הנפלאים, ומסכם: "אה, ממש מבהיל. הלוואי ונזכה לשמור פינו קודש קדשים".

הרב יגאל כהן - לשון הרע לא מדבר אלי:

לקריאת איגרת הגר"א במלואה, לחצו כאן.

מעובד מתוך הספר המומלץ "יחי ראובן", באדיבות אתר "דרשו".