גם את תופתעי: מה החידה הזו לימדה אותי על האופן בו אנחנו בוחרות את הזיווג?

 "מהו בעל החיים שאתם רואים בתמונה? רמז: רק יחידי סגולה מצליחים לגלות". האתגר הזה, כמו כל אתגר קליל שנתקלים בו ברשת, דורש מחשבה. 

אם תשאלו אותי מה ראיתי במבט ראשון, אגיד לכם שזו הייתה ציפור סנונית שמכונסת אל תוכה. 

מי בכלל חשב שכדי לראות את בעל החיים שאליו התכוון 'המשורר' צריכים לעשות שמיניות באוויר? מי בכלל חשב שצריך להפוך את התמונה לגמרי כדי לראות משהו שהוא דומה לכלב (ואם אתם שואלים אותי - הוא שם ריסים מלאכותיות שהסתירו את עיניו) שמחזיק עצם?

איך זה קשור לשידוכים ולאופן שבו את בוחרת את הזיווג שלך, את שואלת? 

כמי שכל נושא הרווקות בוער לה בעצמות, מדגדג לה בגידים ומנשים את הנשימות שלה - לא יכולתי שלא לראות את הקשר לתמונת חייך הסבוכה, שלא פעם את נדרשת לסגל מבט שונה בתכלית כדי לראות את מה שיש בה באמת. 

החידות של החיים שלך לא שונות בהרבה מהחידה שבתמונה הזו. 

גם הן, בדיוק כמותה, מאתגרות אותך לחשוב. 

מתישהו תביני שהגיע הזמן לשנות כיוון הסתכלות

הן קוראות לך לצאת לרגע מהקופסה, לצאת לרגע מהמבט השטחי, מהיכולת להסתפק במה שעינייך רואות (סנונית במקרה שלי) ולהפוך את המבט למשהו שאת לומדת אותו תוך כדי תנועה. תוך כדי השינוי בעצמו. 

לא קל להבין שמה שרוצים ממך באמת הוא להפוך את התמונה, אבל לפחות לא מבקשים ממך לצאת ממנה לגמרי. לפחות לא אומרים לך שזו אינה התמונה הנכונה, ושכדי לפתור את החידה תצטרכי לחפש תמונה אחרת. זה גם משהו, לא? משהו שבעצם אומר לך שלא משנה כמה תסתבכי עם הכיוונים - למעלה, למטה, ימינה ושמאל ורק חול וחול תמצאי בדרך שלך - מתישהו תביני שהגיע הזמן לשנות כיוון הסתכלות ב-180 מעלות, ולהפסיק להסתכל רק לאיפה שנוח לך. 

בשידוכים, כמו בחידה הזו בדיוק, את הרבה פעמים מעדיפה לבחור להסתפק במבט שטחי. 

אם הבחור קצת שונה מהתיאור שדמיינת במוחך כל הזמן, אז הוא לא מתאים - וסליחה שאני אומרת את זה, אבל קבלי את האמת ממי שאמרה וכמי שעברה באותו נתיב כשלך בדיוק - דווקא מתוך המקום הזה אני מרשה לעצמי להגיד לך שזה לא נכון. 

דווקא כמי שפסעה 17 שנה בשידוכים ולא מצאה, דווקא כמי שעברה כל מה שאפשר לעבור, דווקא כמי שבסוף למדה את השיעור בדרך הקשה - אני אומרת לך שה(כ)לב היה שם תמיד, בתוך התמונה שלי. 

הייתה שם גם עצם גדולה ושמנה שחיכתה רק לי, ולאף אחד לא הייתה רשות לגעת במה שהוכן עבורי - אבל אני זו שהסתפקתי במה שראו עיניי (אל תקרי סנונית אלא סינונית: סיננתי היטב את כל מי שלא התאים בדיוק למה שראיתי בדמיוני, והתוצאה - ידועה מראש).

לא שברתי את הראש כדי לגלות את התשובה לחידה

איך גיליתי את הכלב והעצם לבסוף? תודה ששאלת: הצצתי בתגובות של אלו שהיו לפניי, עברו קשיים, שברו את הראש ובסוף גילו. 

מה אני למדה מכאן? שיש כאן סוד נפלא שמוכן רק בשבילך ושום דבר לא באמת יכול לגעת בו: הוא מחכה לך שתביני את המשמעות הנסתרת שלו ותפעלי על פיה: את לא חייבת לשבור את הראש כדי לפתור את חידת חייך בנוגע לשידוכים ובכלל. כל מה שאת צריכה לעשות הוא להסתכל על הדרך שעשה כאן מי שהיה לפנייך, וללמוד מאופן החשיבה שלו. 

הראשונים שאת צריכה ללמוד מהם הם חכמינו זכרונם לברכה, כי 'הפוך בה, הפוך בה - וכולה בה'. כל התשובות לכל השאלות שלך נמצאות בתורה, ולכן את לא צריכה לשבור את הראש על ה'איך'. אני מסכימה שלפעמים הדרך מתארכת וזה לוקח זמן עד שמצליחים לפתור את החידה, אבל היי - לפחות את לומדת על הדרך כמה תובנות מדהימות שלא היית יכולה לדעת בדרך אחרת. 

ואחרי שאת לומדת מחז"ל, את מוזמנת לפתוח את העיניים (ולא פחות מכך את הלב) וללמוד על הדרך שעשו כאן נשים אחרות שלמדו מהטעויות שלהן עצמן. נשים שגם הן הגיעו עם שק מלא בהגדרות לשידוכים, ובסוף התחתנו עם מי שבאמת מתאים להן - רק משום שלמדו את עצמן מחדש, נתנו צ'אנס לדברים קצת פחות מרשימים ונוצצים, וגילו את העצם השמנה שחיכתה רק להן, בדרך קצת שונה ממה שהן חשבו. 

תזכרי: חידת החיים היא לא כל כך מסובכת, וכמוה בדיוק גם חידת הזיווג שלך. אם תפתחי את העיניים ותהפכי את המבט, ודאי תצליחי לגלות את העצם השמנה ששמורה גם לך, שאף אחת אחרת לא יכולה לגעת בה.