הלכות שכנים: מקבץ הלכות שאולי לא ידעתם

1. אין לעשות רעש החורג מן המקובל ולהפריע בכך למנוחת השכנים.
החזון איש סובר כי אין לעשות רעש חריג רק כאשר הפעולה הגורמת לרעש נחשבת כלא מקובלת בסביבה, כגון תיפוף על מערכת תופים, אבל אם מדובר בפעולה שגרתית ומקובלת היא מותרת אף אם היא גורמת לרעש, כגון שימוש בשואב אבק או במעבד מזון. (רמ"א חו"מ, ס' קנה, טו)

2. רעש של ילדים משחקים הינו חלק אינטגרלי ממגורים משותפים ולא ניתן לדרוש להפסיקו, מלבד בשעות המנוחה המקובלות בצהריים או בשעות הלילה. (חזון איש, יא, י)

3. אין להסתכל לתוך שטחי מגורים של השכנים (לתוך שטח הבית דרך חלונות, לתוך מרפסות או גינות) מכיוון, שבכך מגבילם לעשות שימוש בחלקים מביתם. (שו"ע חו"מ, ס' קנד, ג)
אם קיימות מרפסות שנבנו מראש זה מול זה, יש שפסק כי הדיירים מוחלים זה לזה על היזק הראיה הנגרם להם. (שו"ת מהרי"ט, עו)

4. מן הראוי שלא לתלות כביסה רטובה מעל כביסה יבשה של שכנים מקומות תחתונות, אך אם אין מקום אחר לתלות - אין בכך איסור. (משפט צדק, עמ' 166)

5. מכתב שהונח בטעות בתיבת הדואר הלא נכונה יש להעבירו בהקדם לשכן, ולא להציץ כלל בדבר הדואר. (כדין השבת אבידה ומשום איסור חרם דרבנו גרשום)

6. אין להוציא כתב-עת שהגיע לדואר השכנים על מנת לעלעל בו, אפילו אם מחזירו לאחר מכן לתיבת הדואר. (שו"ת שבט הקהתי א, שמא)

7. אין לעשות שימוש באופניים, עגלות או שאר חפצים הנמצאים בשטח מגורים משותף, כגון כניסה לחדר הבניין ללא רשות בעלי החפץ, אף אם קיימים יחסי שכנות טובים עמם.

8. שכנים הנוהגים ללוות חפצים או מוצרי מזון משכניהם, יזהרו לבדוק מולם כי אין הם נצרכים כעת לדבר. (שו"ת חו"מ, ס' שנט, ה)

9. אין חובה להלוות לשכנים שלא נוהגים להחזיר את שהושאל להם. אם אותם שכנים מוגדרים כעניים, ניתן לתת להם את שהם מבקשים לא כהלוואה אלא להחשיב זאת כצדקה או מעשר כספים. (שו"ע יו"ד, ס' רנ, ג)

10. שכן שהניח מזון בשטח משותף וגרם לכך שציפורים מלכלכות את מרפסות השכנים - מוטלת עליו החובה לטפל בגורם ללכלוך, ואם נגרם נזק הדורש הוצאה כספית יהא עליו לשאת בהוצאות. (ספר 'משפט צדק' של הרב אילן אשכנזי, עמ' 44)

11. חובה על השכנים לדאוג לקיצוץ ענפי עץ העלולים לגרום למפגע לעוברים ושבים ברשות הרבים. (שו"ע חו"מ, ס' קנה, כב)

12. ועד בית או דיירי בניין שהחליטו על פינוי המקלט המשותף מחפצי השכנים, יתלו מודעה על כך ויציינו פרק זמן סביר לפנוי החפצים. (שו"ע חו"מ, ס' שיט, א)

13. דיירים שלא פינו את חפציהם משטח המקלט עד לתאריך היעד - יפנו הדיירים את אותם חפצים לשטח אחר בבניין שאינו גורם להפרעה.
אם אין שטח כזה, ניתן למכור חלק מהחפצים כדי לרכוש מקום אחסון שם יניחו את שאר החפצים, או למכור את כל חפצי הדיירים שלא פונו ולהעביר את הכסף לבעליו בצירוף רישום כמה כסף ניתן עבור כל פריט. (משפטי התורה, ב, סה)

14. כאשר קיים ועד בית בבניין מגורים משותף, אין לדייר פרטי לעשות או ליזום דבר ללא הסכמת ועד הבית. (רמ"א חו"מ, ס' קסג, א)

15. כאשר ועד בית אינו מתקן את הדורש תיקון למרות פניות חוזרות, רשאי כל דייר ליזום את הטיפול בעצמו ולדרוש מכל דיירי הבניין לשאת בהוצאות התיקון. (שו"ע חו"מ, ס' קסא, א)

16. החלטות יתקבלו רק לאחר התכנסות וניהול משא ומתן בין בעלי הדעות השונות ואז החלטת הרוב הינה מחייבת. (שו"ח חו"מ, ס' יח)

17. אם אין ביכולתו של שכן להיות נוכח באסיפת הדיירים, הוא יכול למסור את דעתו בעל פה או בכתב על מנת שדעתו תישמע בעת האסיפה. (שו"ת חת"ס חו"מ, קטז)

18. אין לבנות תוספת בנייה במידה וכתוצאה מהבנייה יגרם נזק לאחד מדיירי הבניין, כגון: חסימת אוויר או שמש, מניעת האפשרות להקים סוכה כשרה או היזק ראייה.

19. שכן רשאי למנוע משכנו לבנות מרפסת או לפתוח חלון אם כתוצאה מכך יהיה היזק ראייה וניתן יהיה לראות לתוך ביתו. (שו"ע חו"מ, ס' קנד, ג-ו)

20. קבלן דירה רשאי לבנות בניין סמוך לבניין קיים גם אם כתוצאה מכך יגרם היזק ראייה. (שו"ת מהרי"ט צהלון, רנג)