כשהילדים לא מתנהגים יפה אצל סבא וסבתא

אני אמא לשלושה קטנים, ובכל פעם שאנו נוסעים להורים - אני זוכה לביקורות אודות התנהגותם הבלתי ראויה. הדבר מסב לי צער עד כדי כך שאיני רוצה לנסוע. מה עלי לעשות?

ראשית, החשש מהתנהגותם של ילדיך מתלווה אליך מחשבתית עוד בטרם נסעת, והוא זה אשר גורר את התנהגותם.

עליך לחשוב באופן חיובי, ומתוך התכוננות אופטימית תזכי להשרות עליהם אוירה חיובית, ולראותם מתנהגים בהתאם, כפי שכתוב: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז, י"ט).

שנית, ילדים מחונכים עם דפוסי התנהגות ברורים של מותר ואסור נולדים בראש ובראשונה להורים מחונכים.

אם אני, כהורה, מתנהל מתוך תיאום מלא בין הנורמות והערכים שאני מאמין בהם לבין הפעולות אותן אני נוקט, הרי שילדי יבחין בכך וינהג אותו הדבר.

התנהגויות חיוביות וערכי מוסר שהם בגדר "טאבו" עבורי הם אלו שיעברו לילדי, שיפנימו זאת כמסר ללא התערבות מצדי.

לעומת זאת, אם קיים פער בין הערכים שאני מחזיק בהם לבין התנהגותי בפועל, סביר להניח שערכים אלו לא ישפיעו על עיצוב התנהגותו של ילדי והוא יזנח אותם במהרה.

תוצאות החינוך אינן באות מהכרזה חוזרת ונשנית של המילה "לא" או "אסור", אלא מראיית התנהגותי הטבעית סביב אותו הדבר.

ילדים מחונכים מביאים לידי ביטוי את דפוסי ההתנהגות להם חונכו בבית אל כל מקום אליו מגיעים.

על כן, אם הוטמעו הערכים בבית, אל לך לחשוש להתנהגות שונה מחוצה לו.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)

* * *

איך מזהים אם התחושה שאני מרגישה היא רעב, או שזו אכילה רגשית?

לוקח זמן להבדיל ביניהם. הבעיה הגדולה היא כשהם באים ביחד!

לפעמים מגיעה אלי מטופלת ומסבירה לי שהיתה לה אכילה רגשית כי היתה מתוסכלת, אך האכילה התחילה כ-5 שעות מהארוחה האחרונה. אז לא היה מדובר רק באכילה רגשית, אלא גם ברעב אמיתי.

אבל ברגע שהיא ייחסה את הצורך לרגשי בלבד – היא בחרה מזונות מנחמים ואכלה מתוך מקום אימפולסיבי יותר.

עם התהליך שעברה בטיפול - שבועיים מאוחר יותר, כשהיתה במצב דומה, היא כבר הבינה שמשולב שם גם רעב פיזי, אז היא התיישבה והרכיבה ארוחה מלאה, ואז בשביל מעט הנחמה הוסיפה קינוח קטן. זה כבר מצב הרבה יותר טוב, שיש בו יותר שליטה ומודעות.

צריך לתרגל יום-יום זיהוי של רעב פיזי, עד שקל לנו להבדיל בינו ובין רעב רגשי, אבל גם לשים לב ולזהות שהם באים יחד.

עוד טיפ שיכול לעזור בתור התחלה: לבדוק בשעון אם עברו לפחות 3 שעות מהארוחה האחרונה – אם כן, די בטוח שיש שם גם רעב פיזי.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

אני בת 30, לפני לידה. אני מרגישה שאני רעבה יותר מהרגיל. אשמח לדעת מה עלי לאכול ומה הכי נכון לי ולעובר?

בתקופה שלפני הלידה התזונה חשובה עוד יותר מהרגיל.

ברזל. זמין במוצרי מזון כגון משמשים, צימוקים, נבט חיטה, גרעיני חמניות, פטרוזיליה, ביצים, דגים, עוף, כבד, ירקות כהים, קטניות, שזיפים יבשים, דגנים מלאים. מומלץ מאוד לקחת באופן קבוע תוספת חיצונית של ברזל בטבליות טבעיות או בסירופ על מנת למנוע מצב של מחסור.

הסידן. חיוני למבנה וחיזוק העצמות והשיניים להעברת דחפים עצביים, למניעת התכווצות שרירים, לקצב נורמלי של הלב ולקרישת הדם. מחסור בסידן גורם לרככת אצל תינוקות. כאשר קיים אצל האם מחסור בסידן הוא יעבור באופן אוטומטי לעובר, ויכול להתבטא בשלב מאוחר יותר כרככת. המינון של מינרל זה לאישה לפני לידה הינו 1200 מ"ג ביום, סוגי המזון העשירים בו בזמינות הם כידוע מוצרי החלב, ובעיקר קיים שפע סידן בשומשום, אצות ים, ברוקולי, שקדים, סויה, וירקות עליים, טופו ומוצריו.

חומצה פולית חשובה אף היא, מכיוון שאף לה יש קשר לייצור כדוריות הדם האדומות ובכך היא מונעת אנמיה. בצורתה הטובה ביותר היא נמצאת בעלים ירוקים ובאגוזים. המינון המומלץ: 400 מק"ג ביום. מובן שבנוסף לכל אלה חשובה תזונה נכונה, שתכיל את כל אבות המזון, כולל חלבונים שהם חשובים לבניית גוף עובר בריא.

כדאי לצרוך ביום 3-4 פירות טריים דגנים מלאים כגון אורז מלא, דוחן, קינואה, כוסמת או חיטה מלאה; 2-3 פרוסות לחם מחיטה מלאה או כוסמין, כ-200 גרם חלבון ממקור טוב, 2 כפות שמן זית או חמניות מכבישה קרה, ומנת יוגורט או גבינה לבנה רזה. בנוסף חשוב לשמור על צריכת נוזלים מספקת במשך היום. גם אם לא צמאים - הגוף זקוק לנוזלים, ויש לשתות בכל שעתיים לפחות ספל מים אחד.

מובן שכל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ אישי ומקצועי עם איש מקצוע על מנת להתאים תפריט באופן אישי לבריאות מושלמת והריון תקין.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות