הכנסת אישרה את "חוק הקורונה הגדול"

הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי), בקריאה שנייה ושלישית, את "חוק הקורונה הגדול", המסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל הנגיף ולהתקין תקנות המגבילות את האזרחים במרחב הציבורי והפרטי, גם ללא אישור מראש של הכנסת. החוק, שנקבע כהוראת שעה שתוקפה עד סוף חודש יוני 2021, זכה לתמיכתם של 48 חברי כנסת מול 35 מתנגדים. כל ההסתייגויות לחוק, שהוגשו על ידי האופוזיציה, נדחו.

על פי הצעת החוק, הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים, ההכרזה תיכנס לתוקף מיידי גם בטרם פרסומה ברשומות.

ההכרזה על מצב החירום תחול למשך 45 יום, אולם הממשלה – באישור ועדת החוקה – רשאית להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה, ב- 30 ביוני 2021. הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.

בתקנות, שהממשלה תוכל לתקנן במסגרת מצב החירום, ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי; על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים. בכל הנוגע להגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי – תוקפן של התקנות לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריך את התקנות לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה, ובלבד שההכרזה על מצב החירום בשל הקורונה עדיין בתוקף.

לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות, כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות, ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.

נוסחו הסופי של החוק קובע, כי התקנות יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן. עם זאת, במידה והוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות – ייכנסו התקנות לתוקפן, והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים, בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם לא קיבלה הוועדה החלטה – יובאו התקנות למליאת הכנסת. אם המליאה לא תאשר אותן, תוקפן יפקע.

עוד נקבע, כי נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה, וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי, יובאו לוועדת החוקה; שאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע, בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות. בכך, למעשה, עקפה הממשלה את ועדת הקורונה ורוקנה אותה מסמכויותיה באופן משמעותי. הוועדה, בראשות חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ביטלה בימים האחרונים מספר מגבלות שהטילה הממשלה על הציבור במסגרת המאבק בנגיף הקורונה.

התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי, בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי, לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, אולם הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת ועדת החוקה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד אלו המתגוררים במקום המגורים.

בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך, הבהירה ועדת החוקה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילאים המחייבים השגחת הורים. כמו כן, עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו, במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים על 120, שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.

לאור הערות ועדת החוקה, והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה, נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה, בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שבעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 שקלים; בעסק עם 5 עד 50 עובדים – 4000 שקלים; ובעסק מעל 50 עובדים – 6000 שקלים.