אבחון קורונה תוך דקות: ישראל תערוך ניסויים בטכנולוגיות בדיקה חדשניות

משלחת מטעם משרדי הביטחון, החוץ והבריאות תצא בשבועות הקרובים להודו כדי לערוך את השלבים הסופיים במחקר של טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לאפשר אבחון מהיר של נגיף הקורונה. הניסויים יתבצעו תוך שיתוף פעולה עם משרד המדען הראשי ההודי.

מאז פרוץ מגפת הקורונה, בחן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון עשרות טכנולוגיות לזיהוי וגילוי קורונה, שחלקן הבשילו ועמדו בהצלחה בניסויים בארץ. שיתוף הפעולה הישראלי-הודו יאפשר למשלחת לאסוף בתוך עשרה ימים בלבד עשרות אלפי דגימות של חולי קורונה מאומתים, ולהעבירן לפענוח מהיר במערכות מחשב מבוססות בינה מלאכותית. הדיגום המסיבי יאפשר לקצר תהליכים ולקדם את אישור הטכנולוגיות. כל הבדיקות יתוקפו בעזרת בדיקת PCR.

במסגרת הניסויים ייבחנו ארבע טכנולוגיות, הראשונה שבהן הינה ניתוח גלי קול – בדיקה קולית מקוונת, מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לזהות חשד להימצאות נגיף הקורונה והידרדרות במערכת הנשימה, באמצעות ניתוח קולו של האדם בלבד וזיהוי שינויים האופייניים לקול של חולה בנגיף. הטכנולוגיה השנייה, המבוססת על גלי טרה-הרץ וניתוח באמצעות בינה מלאכותית, שואפת לזהות את הנגיף באמצעות בדיקת ינשוף.

בנוסף, ייבחנו שתי טכנולוגיות ביוכימיות, המבוססות על דגימת רוק. הבדיקה הראשונה הינה זיהוי איזותרמי, המאתר את נוכחות הנגיף בעזרת תגובה כימית לחימום של כ-60 מעלות. לשם כך פותחה ערכת דגימה זולה לייצור, המתאימה לשימוש ביתי ונותנת תוצאה בתוך 30 דקות. הבדיקה השנייה מתבצעת באמצעות חומצות פוליאמיניות, ומאפשרת זיהוי חלבונים בתוצרי נגיף הקורונה. באמצעות מכשור מתאים, ניתן לבצע ניתוח של דגימת הרוק בתוך מספר דקות.

המשותף לארבע הטכנולוגיות הוא היכולת לאבחן את נוכחות הנגיף בגוף בצורה מהירה, לעיתים תוך דקות ספורות. אישור הטכנולוגיות יאפשר לקטוע ביעילות שרשראות הדבקה, למנוע בידוד ממושך ולאפשר פתיחה מחודשת של הכלכלות בארץ ובעולם.

המשלחת הישראלית תביא עמה טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך, שנתרמו על ידי משרד החוץ והמגזר הפרטי, ונועדו לסייע להודו להתמודד עם משבר הקורונה החריף במדינה. עוד יהיו על הטיסה מכונות הנשמה, המיוצאות להודו באישור חריג.

הציוד הרפואי שיישלח להודו (קרדיט תמונה: דוברות משרד החוץ)

יחסי ישראל-הודו הפכו בשנים האחרונות ל"שותפות אסטרטגית". בתחילת משבר הקורונה סיכמו שתי המדינות על הגשת סיוע הדדי ועל שיתוף פעולה טכנולוגי ומחקרי. ממשלת הודו מעמידה לטובת הניסוי צוות מקומי, המונה כ-100 אנשי מקצוע לתמיכה בפעילות, ועשרות אנשים בשלב הקמת מתחמי הבידוק, שיתופעלו במשותף על ידי צוותים ישראלים והודים.

המשלחת הישראלית תמנה כ-20 איש, ותכלול נציגים של משרדי הביטחון והבריאות, צה"ל והתעשיות הרלוונטיות. בראש המשלחת יעמדו שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא, ונספח צה"ל ומשרד הביטחון בהודו, אל"ם אסף מלר. את המשלחת יובילו מבחינה מקצועית פרופ' נתי קלר, מומחה למחלות זיהומיות במרכז שיבא תל השומר, ואיתי גורדון, ראש תחום החדשנות במשרד הבריאות. לצד אנשי מפא"ת, יצטרפו למשלחת גם מהנדסים ומפתחים מהחברות שפיתחו את טכנולוגיות האבחון החדשניות.

שר הביטחון בני גנץ מסר: "משרד הביטחון כולו מגויס למאבק בקורונה. אנו מקווים כי המחקר והפיתוח המאומץ שמובילה מפא"ת, יחד עם האקדמיה והתעשיות המצוינות שלנו, יביאו לפריצת דרך שתשנה את האופן שבו אנו מאבחנים את הנגיף ונלחמים בו, ויהיו 'שובר שוויון' בהנעת הכלכלה מחדש".

שר החוץ גבי אשכנזי הוסיף: "מתחילת משבר הקורונה העולמי, משרד החוץ פועל לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים ומתן סיוע להתמודדות עם המגיפה. אני רואה חשיבות עצומה בשיתוף הפעולה עם הודו במאבק בקורונה. המבצע הזה מעביר מסר של ידידות וסולידריות, ומהווה הזדמנות לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי ייחודי שיכול לסייע לישראל, להודו ולעולם כולו להתמודד עם המגפה ועם המשבר הכלכלי המתלווה אליה. אני מודה לאנשי משרד החוץ שיזמו את המבצע וריכזו ההכנות והוצאתו אל הפועל".