נתניהו דרש ממנדלבליט שלא להתערב בהסדר ניגוד העניינים עם מערכת המשפט

ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש אתמול (רביעי) מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא להתערב בהסדר ניגוד העניינים שימנע ממנו להתערב בנושאים הקשורים למערכת המשפט, ולהעביר את הטיפול בנושא למבקר המדינה או לשופט בדימוס. במכתב ששלח סנגורו של נתניהו, עורך הדין יוסי כהן, נטען כי בכירים במשרד המשפטים ניסו להתערב בבחירת נציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים, ומשכך "אין זה ראוי ואין זה הולם כי היועץ המשפטי לממשלה או מי מהפרקליטים הכפופים לו יהא מעורב בגיבוש הסדר ניגוד עניינים שיחול על ראש הממשלה". במקום זאת, נתניהו הציע להעביר את הטיפול לידי שופט לשעבר, כדוגמת יעקב טירקל.

לפי נתניהו, הטיוטה של הסדר ניגוד העניינים מבקשת כי ראש הממשלה ימשוך ידיו מעיסוק במערכת המשפט, כולל בהליך בחירת שופטים ובהליכים אשר יכולים להשפיע על מעמד בתי המשפט, זאת, בעת שדווח כי "דווקא בכירים במשרדך ניסו להשפיע על הליך בחירת חברי הועדה למינוי שופטים מטעם הכנסת". עוד אמר נתניהו כי "קשה להאמין כי בכלול שיקולך לניסוח הטיוטה לא שקלת את ההשלכות של בירור הטענות החמורות הנ"ל וטענות נוספות וכי הטיוטה אינה אלה נדבך נוסף בניסיונך למנוע את בירורן".

על פי טיוטת הסדר ניגוד העניינים ששיגר היועץ לפרקליטי נתניהו, ראש הממשלה יהיה מנוע מלעסוק בנושאים הקשורים במערכת אכיפת החוק, ובהם מינוי בכירים ושופטים ובחינת מעמדם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ואגף החקירות. מנדלבליט העביר לפני כשבועיים לנתניהו טיוטה מחייבת של חוות דעת למניעת ניגוד עניינים, בעקבות עתירה לבג"ץ שביקשה למנוע מנתניהו לעסוק במינויים כאלה בשל העמדתו לדין בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

חוות הדעת היא בעלת מעמד של הנחיה משפטית, ופרסומה מחייב את נתניהו לפעול לפיה. לפי נוהל טיפול בניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, גם הטיוטה היא נוסח מחייב בתקופת הביניים עד להשלמת חוות הדעת הסופית. בתשובה שהגיש מנדלבליט לבית המשפט העליון בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, נכתב כי סנגוריו של ראש הממשלה התבקשו להגיב לטיוטה בתוך עשרה ימים.

הטיוטה עצמה לא פורסמה לציבור, אולם היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי היא מתייחסת לניגוד העניינים המתעורר בהיבטים הנוגעים למינויים במשטרת ישראל ובתפקידי מערכת אכיפת החוק במשרד המשפטים; בהיבטים הנוגעים למעמדם, למילוי תפקידם ולתקציבם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, ואגף החקירות והמודיעין במשטרה, וכן גורמים אחרים במשרד המשפטים בהקשר של מניעת שחיתות וטוהר המידות; בעניינים הנוגעים לוועדה לבחירת שופטים; בהחלטות הנוגעות לעדים ונאשמים במשפט; בחקיקה הנוגעת לעבירות טוהר המידות או למשפט; ובהחלטות בתחום התקשורת שיש להן זיקה למשפט.