הדיון הבא במשפט נתניהו – ב-6 בדצמבר

הדיון הבא במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתקיים ב-6 בדצמבר. כך מסרו היום (ראשון) שלושת שופטי ההרכב בבית המשפט המחוזי בירושלים לבאי כוח הצדדים.

במהלך הדיון ישיבו ראש הממשלה והנאשמים האחרים לאישום, ויימשך הדיון בטענות המקדמיות של הצדדים, לאחר הגשת המסמכים בכתב. בית המשפט קבע, כי על הנאשמים להיות נוכחים בדיון.

כזכור, ביום ראשון שעבר נערך "דיון תזכורת", בסופו קבעה ראש הרכב השופטים, השופטת רבקה פרידמן פלדמן, כי שלב ההוכחות במשפט יחל בינואר 2021. הדיונים יתקיימו שלוש פעמים בשבוע – בימים שני, שלישי ורביעי. בכך קיבלה השופטת את עמדת הפרקליטות, שביקשה לזרז את ההליכים במשפט, ודחתה את דברי הסנגורים של הנאשמים השונים, שטענו כי אינם מוכנים עדיין לשלב שמיעת הראיות. 

בנוסף לקביעת מועד הדיון הבא וסדריו, קבעה פרידמן פלדמן כי בקשות לדיון חומרי חקירה והסרת חיסיון יוגשו עד ה-13 בספטמבר, טענות מקדמיות ותשובה לאישום יוגשו בכתב עד ה-18 באוקטובר, וכי המדינה תשיב בכתב לטענות עד ה-1 בנובמבר.

בתוך כך, הפרקליטות דחתה הבוקר את טענות עורכי דינם של שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בתיק 4000, לפיהן ניסתה להסתיר מהם חומרי חקירה או פעלה למנוע מהם עיון בחומרים. בדיון בשבוע שעבר, טענה עורכת דינו של אלוביץ', מיכל רוזן-עוזר, כי ישנם פערים משמעותיים בין תמליל חקירתו של בנו אור לבין התיעוד הקולי. לדבריה, חלק מהתמליל הושחר, ובמקומות רבים נוספו שלוש נקודות. בני הזוג אלוביץ' טענו, כי התמליל נערך באופן חסר במכוון כדי להסתיר את ניסיונותיה של חוקרת המשטרה ללחוץ על בנם כי ישכנע את אביו להחליף את עורך דינו ז'ק חן.

בתגובה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט, נטען כי "אין בסיס" לטענת בני הזוג אלוביץ'; "נהפוך הוא – מטענותיהם עולה דווקא שכל חומרי החקירה נמסרו לעיונם, שהרי רק כך יכלו באי כוחם לאתר פערים בין התיעוד והתמלול".

עוד טענו בפרקליטות, כי במהלך השבוע שקדם לדיון, סייעו נציגיהם לבאי כוחם של בני הזוג אלוביץ' לאתר את התמליל, ואף הפנו אותם לתיעוד הקולי הקיים בחומר החקירה שבידיהם, וזאת "על מנת שיוכלו לוודא שקובץ התמלול אכן מתייחס לאותה שיחה". לדבריהם, "ברור שהתנהלות זאת אינה עולה בקנה אחד עם הטענות לניסיון הסתרה".

בפרקליטות אף הביעו צער על טענות פרקליטי ההגנה, שכן לדבריהם התנהל "שיח פתוח ומתמשך" עמם, הן בתכתובת והן בשיחות טלפון, ש"במסגרתו מסייעים נציגי המאשימה לבאי כוחם של הנאשמים בהתמצאות ברשימות החומר ובאיתור חומרים ספציפיים".

בתגובת הפרקליטות צוין, כי "פעמים רבות, ולא רק בתיק זה, קיימים פערים בין התיעוד הקולי לבין התמלילים, וזאת בשל הקושי בשמיעת הדברים או בהבנת השיח בין החוקר לנחקר. פערים אלה באים לידי ביטוי בתמליל באמצעות המילים 'לא ברור' או 'שלוש נקודות' וכיוצא בזה". לטענת הפרקליטות, "חוסרים אלה אינם נובעים מניסיון הסתרה של האמור בהקלטה, אלא מהשמטות של המתמלל אשר כפי הנראה לא הבין מלים ומשפטים ששמע בהקלטה. יצוין, כי ההקלטה הועברה לתמלול על ידי גוף חיצוני, המספק שירותי תמלול ליחידות החוקרות, גוף שאינו בקיא כלל וכלל בנושאי החקירה. וממילא, אין כל שחר לטענה שהתמליל נערך כפי שנערך על ידי הרשויות החוקרות במטרה להסתיר דבר כל שהוא בתיעוד".