10 מחקרים שאולי לא הכרתם על הקורונה

1. עד כמה ההקפדה על ריחוק פיזי ועל שימוש במסיכות מגנה מפני הנגיף?

מחקר בינלאומי מקיף שהתפרסם ב-8.6.2020 ב-Lancet  העריך את הסיכוי להדבקה בנגיף, כאשר הציבור ממוגן בהתאם להנחיות גורמי הבריאות. הנה המסקנות:

המחקר כלל ממצאים מתוך 172 מחקרי תצפית שנעשו ב-16 מדינות בשש יבשות בעולם, בכלל זה מחקרים בקרב עובדי בריאות בקהילה ובבתי החולים, ונכתב על ידי צוות רופאים-חוקרים מאוניברסיטת מק'מאסטר בקנדה ובהשתתפות חוקרת מהמכון למחקר קליני באוניברסיטה האמריקאית בביירות, לבנון.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבריחוק פיזי, הסיכוי להעברת הנגיף מאדם לאדם כאשר הם במרחק של פחות ממטר זה מזה הוערך במחקר ב-12.8%, אבל הסיכוי או הסיכון פוחת ל-2.6% כאשר המרחק הוא ממטר ומעלה וכאשר המרחק ביניהם גדל לשני מטרים ויותר – הסיכוי להידבקות פוחת אף יותר והוא אכן הרבה יותר יעיל ומומלץ.

(צילום: shutterstock)

עוד עולה מן המחקר שבשימוש במסיכת אף-פה, הסיכוי להעברת הנגיף מאדם לאדם כאשר אינם עוטים מסיכות, כולל מסיכות N95 הוא כ-17.4%, והוא יורד ל-3.1% כאשר עוטים מסיכה. עוד נראה כי הסיכוי להעברת הנגיף ללא מיגון העיניים הוא 16% לעומת 5.5% "כאשר יש צורה כלשהי של הגנה" כמו שימוש במגן הפנים השקוף ה-visor או משקפי ההגנה (גוגלס).

המסקנה המרכזית העולה מן המחקר היא כפי שכתבו מחברי הדו"ח: "מומלץ שבני אדם ישמרו על ריחוק פיזי זה מזה, וככל שהמרחק ביניהם יהיה גדול יותר, כך הסיכון להידבקות קטן יותר".

2. מחקרים מראים: עישון סיגריות מגביר סיכון לקורונה קשה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Adolescent Health מראה כי אחד מכל שלושה צעירים עשויים להיות בסיכון לחלות בקורונה, כתוצאה מעישון סיגריות.

צוות חוקרים מאוניברסיטת קרוליינה, סן פרנסיסקו (UCSF) בדק יותר מ- 8,400 אנשים בין הגילאים 18-25, ומצא כי 32 אחוז מכלל אוכלוסיית המחקר היו בסיכון לחוות מחלה קשה. כמו כן, ההשפעה של עישון הייתה סיכון גבוה יותר מסיכונים אחרים פחות נפוצים.

עישון זוהה כגורם סיכון להתפתחות תסמינים חמורים של קורונה בדומה למחלות רקע כמו סוכרת ולחץ דם שהחולים בה נדרשים להישמר היטב. עדויות עדכניות מראות כי עישון קשור לסיכון גבוה יותר להתקדמות בחומרת התחלואה בקורונה ועלול להוביל לכניסה לטיפול נמרץ או למוות. כמו כן, סוכרתיים שמעשנים נמצאים בסיכון כפול לפתח תחלואה קשה של קורונה ועליהם לשמור על רמות סוכר מאוזנות באמצעות מד סוכר רציף ללא דקירות, לעמוד בקשר עם הרופא ולהישמר ככל הניתן. מעשנים זקוקים למוטיבציה רבה בשביל להפסיק לעשן והמגיפה יכולה לספק את התמריץ הנכון".

(צילום: shutterstock)

3. תוצאות חיוביות לחיסון נגד קורונה של אוניברסיטת אוקספורד

כתב העת הרפואי "לנסט" (Lancet) פרסם ב-20.7 תוצאות ביניים של הניסוי בחיסון נגד קורונה, שעורכת אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם חברת התרופות הבריטית-שוודית אסטרהזניקה. התוצאות מלמדות, כי החיסון התגלה כיעיל וכבטיחותי לשימוש. הוא הצליח להשיג "הגנה כפולה" נגד קורונה, המתבטאת בייצור נוגדנים נגד הנגיף וביצירת תאי דם לבנים מסוג T המסוגלים לתקוף את התאים הנגועים בנגיף.

הניסוי הקליני בחיסון לקורונה, המכונה AZD1222, החל בחודש אפריל. מדובר בשלבים 1 ו-2 של הניסוי, בהם השתתפו 1,077 מתנדבים בריאים בגילאי 55-18. על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת, החיסון הצליח לייצר נוגדנים כלליים נגד חלבון ה-SPIKE של הנגיף. רמת השיא של הנוגדנים הושגה 28 יום לאחר מתן מנת החיסון, ונותרה מוגברת גם לאחר 56 ימים מעת ההתחסנות. כמו כן, הושגה תגובה של תאי T, ששיאה נרשם כשבועיים לאחר קבלת החיסון. התגובה נשמרה גם חודשיים לאחר ההתחסנות.

מהתוצאות עלה, כי רוב המחוסנים סבלו מתופעות לוואי מקומיות קלות, שכללו כאב ורגישות מקומית עד כשבוע לאחר החיסון. כמו כן, נצפו תופעות לוואי מערכתיות, שכללו חום, עייפות, חולשה, כאבי שרירים וכאבי ראש. תופעות אלו חלפו ברובן לאחר כיומיים ממתן החיסון, והשפעתן פחתה תחת שימוש באקמול. לא תועדו תופעות לוואי חמורות או מסכנות חיים.

התוצאות החיוביות מעוררות אופטימיות רבה באשר להשגת היעד של מציאת חיסון לנגיף הקטלני עוד במהלך השנה הנוכחית. בימים אלו נערך השלב השלישי של הניסוי, אליו נרשמו כ-30 אלף מתנדבים בארצות הברית, ובו ייקבע סופית האם החיסון יעיל ובטוח לשימוש.

הרב זמיר כהן בסרטון קצר - איך נדע מה רצון ה' מאיתנו בימי הקורונה?   

4. פריצת דרך: תרופה קיימת מנטרלת את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לעקוב אחר השינויים שחולל נגיף הקורונה בתאי ריאה, ואף למצוא תרופה קיימת שכבר מאושרת לשימוש ויכולה לנטרל את פעילות הנגיף.

ממצאי המחקר שפורסם ב-15.7 מהווים פריצת דרך משמעותית בהבנת דרכי הפעולה של נגיף  SARS-CoV-2. על פי הממצאים, הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא מחווט מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא. מערכת הסריקה הרובוטית של פרופ׳ נחמיאס הראתה כי תאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (דיסליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה, גם בהעדר סכרת.

הריאה האנושית מגיבה לנגיף הקורונה בעיקר באופן מטבולי, ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח.

פרופ' נחמיאס הצליח למצוא תרופה בשם fenofibrate (Ticor) שאושרה כבר ב 1975 על ידי ה-.FDA פנופיברט שימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, ומאז הוחלפה על ידי סטטינים. בניסוי מעבדה פנופיברט הוכח כי התרופה פוגעת בנגיף ולא מאפשרת לא לשכפל את עצמו. התרופה למעשה אפשרה לתאי ריאה לפרק את הליפידים במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה.  

5. מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

צוות של 14 חוקרים ומומחים מהאוניברסיטה העברית (מביה"ס לבריאות הציבור ומכון רקח לפיסיקה), הטכניון והמרכז הרפואי הדסה שלחו ב-9.7 מכתב למשרד הבריאות, בו פירטו את הדרכים להימנע מהדבקה דרך האוויר. המסמך עוסק בהמלצות מפורטות ובהסברים לתקופת הגל השני של התפרצות הקורונה, ופונה בין היתר גם לציבור ולמעסיקים כדי שיוכלו להפיק ממנו תועלת.

"אחד המנגנונים האפשריים להדבקה הינו הדבקה על ידי אירוסולים (תרחיף, טיפות קטנות במיוחד המכילות את הנגיף). מנגנון זה הוצע כמנגנון העיקרי בהדבקות-על בחללים סגורים ומדינות מובילות במאבק נגד הקורונה דוגמת יפן ודרום קוריאה כבר אימצו צעדים קונקרטים נגד הדבקה אירוסולית. אמנם על פי ארגון הבריאות העולמי הדבקה ב- SARS-CoV-2 על ידי אירוסולים 'לא הוכחה', וההנחה היא שמנגנון ההדבקה העיקרי הינו טיפתי (בטיפות, שהן חלקיקים נוזליים גדולים יותר מחלקיקי האירוסול בעלי קוטר הנע בין 0.1 - 3 מילימטר). בשל משקלן, טיפות אלו נעלמות במהירות מן האוויר ולכן שמירה על מרחק סביר (2 מ'), שטיפת ידיים בסבון והימנעות ממגע הדוק וקרוב יכולים להבטיח הגנה סבירה. עם זאת, חוקרים רבים העוסקים באיכות אוויר תוך-מבני בטוחים שבתנאים מסוימים מתקיימת הדבקה על ידי אירוסולים, המאפשרת בין היתר 'הדבקת-על', ושניתן למנוע או לפחות להקטין אותה באופן משמעותי באמצעים שונים, חלקם פשוטים מאוד, שאת חלקם יכול הציבור לאמץ בקלות", מציינים המומחים במכתבם.

החוקרים מציינים במכתבם כי יש להימנע בתקופה הקרובה משהייה בכל מקום סגור, צפוף ולא מאוורר. כאשר אין ברירה – יש ליצור אוורור על ידי פתיחה של יותר מכיוון אוויר אחד (למשל - פתיחה של שני חלונות או חלון ודלת). "כאשר לא ניתן לייצר שני כיווני אוויר, גם פתיחה של חלון אחד מעלה משמעותית את מספר החלפות האוויר ועדיפה על פני חלופה של חלל סגור. במקומות בהם קיימת מערכת אוורור מכנית, המצב האידאלי למניעת הדבקה הינו הכנסת 100% אוויר צח בכל החלפת אוויר וככל שפרופורציית האוויר הצח יורדת גדל הסיכון להדבקה", צוין במכתב.

המומחים ממליצים לפתוח חלונות ככל הניתן גם כאשר נעשה שימוש במזגנים ובמאווררים, המסחררים את האוויר בחלל הסגור, זאת כדי להפחית את פיזור הנגיף בחלל הסגור. "סחרור אוויר משומש במקום החלפת האוויר באוויר צח מעודד את פיזור האירוסולים בכל החלל הבנוי ועל ידי כך יכול להביא להדבקה ללא קשר למרחק ממקור ההדבקה", מסבירים המומחים.

(צילום: shutterstock)

לגבי מכשירי טיהור אוויר, החוקרים מסבירים כי קיימים מטהרי אוויר מסוגים שונים המבוססים על טכנולוגיות שונות. לדוגמא, קיימים מכשירים הפולטים יונים לאוויר (יוניזטורים) ועל ידי כך מפרקים בין השאר גם נגיפים. אולם, לא ידוע לנו על מחקרים שבחנו את יעילות הטכנולוגיה הזאת עבור הנגיף הנוכחי, ויש לציין שמכשירים אלו שונים מאוד אחד מהשני. חלק מהמכשירים העובדים בטכנולוגיה זו גורמים לעלייה בריכוז האוזון בחלל הסגור. אוזון הוא גז רעיל המגרה את דרכי הנשימה, ולכן יש להימנע משימוש במכשירים המעלים את ריכוזו". 

עוד מציינים החוקרים כי בנוגע לשימוש במכשירים המשתמשים בקרינת UVC להשמדת חומר ביולוגי מרחף. "ככל הידוע לנו אין כרגע מחקרים שהדגימו יעילות של קרינת UVC כנגד נגיף ה-SARS-Cov-2, אולם יעילות השיטה הוכחה בעבר עבור נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה", כותבים החוקרים.

5. פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

ב-17.6 פורסם מחקר שבוצע לראשונה בארץ, על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, ובו נחשף המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם.

במחקרים אחרונים שבוצעו לגבי נגיף הקורונה בארץ ובעולם התגלה כי הנזק הקטלני של מחלת הקורונה נוצר כתוצאה משילוב של מספר תופעות פתולוגית קשות, הפוגעות במערכות חיוניות בגוף וגורמות לקריסתן. אחת מהתופעות הקטלניות הינה יצור של קרשי דם מרובים בגוף האדם, שפוגעים בכמעל ל-30% מחולי הקורונה. קרישי הדם שנוצרים חוסמים את כלי הדם, בין השאר בריאות, בכליות, בלב ובמוח וגורמות לפגיעה בזרימת הדם, ולקריסה של המערכות אחת אחרי השנייה, דבר שמוביל בסופו של דבר למוות.

פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, חקר את דגימות הדם שנלקחו מחולי קורונה חיוביים שאושפזו בבית החולים הדסה עין כרם במחלקת מחלות מתפרצות, וגילה כי דמם מכיל ריכוזים מאוד גבוהים של אותם חלבוני אלפא דפנסין. יחד עם העלייה בריכוז האלפא דפנסינים הייתה עלייה דרמטית בהיווצרות קרישי דם.

המחקר הוכיח כי החלבון מזרז ייצור קרישי דם אשר בעקבותיהם עשויים להתפתח תסחיף ריאתי, התקפי לב ושבץ מוחי.

אז איך ניתן למנוע בכל זאת את יצור אותם קרישי דם מסוכנים בחולי קורונה? פרופ' אל-ראוף חג'אזי וקבוצת מחקרו ערכו מחקר שעתיד להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, בתרופה קיימת – שעברה בהצלחה בדיקה על בעלי חיים וכרגע ממתינה לאישורים הנדרשים כדי לעבור לניסוי בחולי קורונה במצב קשה.

6. מחקר חדש בבריטניה: נוגדני הקורונה צונחים תוך שלושה חודשים

מחקר שנערך בקינגס קולג' שבבריטניה הצביע על כך שהנוגדנים בגופם של חולי קורונה שהבריאו דועכים כעבור חודשים ספורים, ובחלק מהמקרים אף נעלמות לחלוטין. המשמעות: מי שחלו בנגיף אינם מחוסנים מפניו, ועלולים לחלות בו שוב. בשל כך, "חסינות עדר" של האוכלוסייה אינה אפשרית, ויהיה צורך לקבל מדי שנה חיסון נגד קורונה.

במהלך המחקר, נבדקו התגובות החיסוניות של כ-90 חולי קורונה. התברר, כי רמות הנוגדנים שיכולים לחסל את הנגיף הגיעו לשיאן כשלושה שבועות לאחר הופעתן הראשונה של התסמינים, אולם דעכו במהירות.

(צילום: shutterstock)

מבדיקות דם שנערכו למשתתפי המחקר עלה, כי כ-60% מהם פיתחו נוגדנים חזקים במהלך המאבק של גופם עם הנגיף, אולם שלושה חודשים לאחר מכן כ-17% בלבד שימרו את החוזק של הנוגדנים. רמות הנוגדנים ירדו בחדות, ולעיתים היו נמוכות פי 23 מרמות השיא. בחלק מהמקרים הנוגדנים אף נעלמו לחלוטין לאחר שלושה חודשים.

"אנשים מייצרים תגובה נוגדנית סבירה לנגיף, אולם היא דועכת תוך פרק זמן קצר", אומרת ד"ר קייטי דורס, הכותבת הראשית של המחקר. לדבריה, משך הזמן בו הנוגדנים נשארים בגוף תלוי ברמת השיא אליה הגיעו.

העדויות על דעיכת רמות הנוגדנים בגוף עשויות ללמד כי "חסינות עדר" טבעית של האוכלוסייה אינה אפשרית, וכי עד שיימצא חיסון, צעדי ריחוק חברתי הינם הדרך היעילה למניעת התפשטותו של הנגיף.

מה הקב"ה רוצה לומר לנו באמצעות נגיף הקורונה? במה עלינו להתחזק? הרב ברוך רוזנבלום ב-10 דקות שאסור להחמיץ: 

7. מחקר: הצוותים הרפואיים חשופים להידבקות בקורונה – בגלל השימוש במיגון

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ופורסם לאחרונה בירחון Journal of Wound Care מתריע כי דווקא השימוש הרב שעושים הצוותים הרפואיים בציוד מיגון במהלך מגפת הקורונה חושף אותם לנזקי עור חמורים, שמגבירים את סכנת ההידבקות בנגיף. המחקר מתריע כי כתוצאה מכך מחלקות שלמות בבתי החולים עלולות לקרוס, וקורא להפיק לקחים בתחום שיפורו של ציוד המיגון. 

בשל משבר הקורונה העולמי, לראשונה בהיסטוריה הרפואית נדרשו צוותים רפואיים לעטות, במשך שעות ארוכות, ציוד מיגון הכולל מסכות כירורגיות, מסכות פנים, נשמיות, משקפי מגן ומשקפיים.

(צילום: shutterstock)

המחקר מצביע על כך שפצעי העור שנגרמו בעקבות השימוש הממושך במיגון המסורבל תרמו לשיעורי ההידבקות הגבוהים בנגיף שנרשמו בקרב אנשי הצוותים הרפואיים, לתחלואה ולתמותה, ואף לקריסת מחלקות קורונה בבתי חולים ברחבי העולם.

המחקר נערך על ידי פרופ' עמית גפן, ראש המעבדה לביו-מכניקה של מערכת השלד והשרירים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מובילים במוסדות מחו"ל. במסגרת המחקר, החוקרים ראיינו קלינאים המטפלים בחולי קורונה ואספו נתונים מבתי חולים מובילים בעולם. על פי הדיווחים שהתקבלו, הפצעים שאפיינו את הצוותים הרפואיים במשבר הקורונה דומים מאוד במהותם לאלו שסובלים מהם מטופלים במחלקות טיפול נמרץ, המחוברים במשך שעות ואף ימים ארוכים לציוד ומכשור רפואי מבלי יכולת להסירו.

פצעים אלו, ואף הגירוי הקל ביותר, גורם למגע תכוף בעור הפנים, המעלה משמעותית את סיכויי ההדבקה בנגיף, ובפרט כשהגירוי מחריף והופך לפצע פתוח, מצב שבו סכנת ההדבקה וזיהום ישיר של מחזור הדם גבוהה פי עשרות מונים לעומת סכנת ההדבקה ממגע רגיל בעור סגור שאיננו חדיר לנגיף או דרך הנשימה.

מסקנות המחקר הן שיש לשפר את התכנון של ציוד המיגון ואופן השימוש בו, במטרה להבטיח את בטיחות הצוות הרפואי ותפקוד המחלקות. הפקת הלקחים נדרשת במיוחד לנוכח הציפיות לגלי תחלואה נוספים של הנגיף והאפשרות לפריצתן של מגיפות נוספות בעתיד.

8. מחקר בבריטניה: זו התרופה שמצילה את חייהם של חולי קורונה קשים

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, חשף כי תרופה סטרואידית בשם דקסמטזון הצליחה להפחית באופן משמעותי את התמותה בקרב חולי קורונה קשים שנזקקו לתמיכה נשימתית. החוקרים טוענים כי מדובר בפריצת דרך משמעותית במאבק מול הנגיף הקטלני.

דקסמטזון הינה תרופה ממשפחת הקורטיקוסטרואידים, המיועדת בין היתר לטיפול בדלקות ובבעיות עור, באלרגיות חריפות ובדלקות פרקים. הניסוי שנערך בה הינו חלק מניסוי רחב היקף שהחל בבריטניה בחודש מרץ, ונועד לבדוק אפשרויות טיפול שונות לקורונה. במהלך הניסוי בדקסמטזון, 2,104 חולי קורונה שנבחרו באופן אקראי, קיבלו את התרופה, לעומת 4,321 חולים שהטיפול בהם לא כלל אותה.

מהתוצאות שנחשפו ב-16.6 מתברר, כי השימוש בתרופה הסטרואידית הפחית בשליש את התמותה בקרב חולי קורונה שחוברו למכונות הנשמה. התמותה בקרב חולים שנזקקו לחמצן וקיבלו דקסמטזון פחתה ב-20 אחוזים. בקרב חולים עם תסמינים קלים, שלא נזקקו לתמיכה נשימתית, לא נרשם שיפור כתוצאה מנטילת התרופה.

על פי נתוני המחקר, ניתן למנוע את מותו של אחד מכל 8 חולי קורונה המחוברים למכונות הנשמה, ואת מותו של אחד מכל 25 חולים הנזקקים לחמצן. להערכת החוקרים, אם מערכת הבריאות הבריטית הייתה עושה שימוש בתרופה מתחילת התפרצות הקורונה, חייהם של כ- 5,000 היו ניצלים. עד עתה גבה הנגיף את חייהם של קרוב ל- 42 אלף איש בממלכה המאוחדת.

הדקסמטזון מצטרף לרמדסיביר, תרופה המיועדת במקור לטיפול באבולה, שניסויים שונים הוכיחו את יעילותה בהפחתת תסמיני הקורונה ובקיצור זמן ההחלמה מהנגיף. מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק בחודש שעבר אישור חירום לשימוש ברמדסיביר לטיפול בחולי קורונה קשים. עם זאת, לא הצטברו עדיין מספיק נתונים המוכיחים כי תרופה זו מפחיתה את שיעור התמותה מקורונה.

9. מחקר חדש: נגיף הקורונה גורם לפגיעה בחדר ימין של הלב

מחקר חדש, שנערך בבית החולים איכילוב בתל אביב, מצא כי נגיף הקורונה גורם לפגיעה בחדר ימין של הלב בקרב 40% מהחולים המאושפזים.

עם תחילתה של מגפת הקורונה, דווח בסין על מקרים בהם נרשמה פגיעה בשריר הלב של חולי קורונה כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד"ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי באיכילוב, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה. מטרת הבדיקה הייתה לאתר פגיעה לבבית ראשונית, ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הידרדרות במצב במהלך האשפוז. למחקר היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ באיכילוב.

ממצאי המחקר, המבוססים על בדיקות של 100 מאושפזים, העלו כי בכ- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, אובחנה פגיעה חמורה יותר. בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) בבדיקת דם, נתגלתה שוב בעיקר פגיעה בחדר ימין. בחולים שמצבם הידרדר במהלך האשפוז, ניתן היה להבחין בהידרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.

מסקנתם העיקרית של הרופאים היא, כי פגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה. את הסיבה לכך מסביר פרופ' יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי: "הנזק הלבבי הוא, ככל הנראה, תוצאה של הפגיעה הריאתית – החדר הימני של הלב 'רואה' מולו לחץ ריאתי גבוה, ותפקודו נפגע עקב כך".

ד"ר יעל ליכטר, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ כללי, מסבירה מדוע הלחץ הריאתי עולה בקרב חולי הקורונה. לדבריה, קיימות מספר השערות לכך: "התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים".

באיכילוב מציינים, כי למחקר החדש חשיבות רבה, שכן הוא הראשון מסוגו בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמיה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד. ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הידרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להידרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו. עוד הובהר, כי "באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו".

10. מחקר: כ- 50% ממחלימי הקורונה ממשיכים לסבול מחולשה ומקשיים נשימתיים

תוצאות ראשוניות של מחקר, הנערך בבית החולים שערי צדק בירושלים, מלמדות כי לפחות 50% מחולי הקורונה שנבדקו ממשיכים לחוות חולשה כללית וקשיים נשימתיים שבועות עד חודשים לאחר ההחלמה. רוב החולים לא חזרו למצב ולתפקוד בו היו לפני שנדבקו בנגיף.

המחקר, שנערך במכון הריאות של בית החולים, בדק עד עתה כמה עשרות מטופלים שחלו בקורונה והחלימו מהמחלה. במסגרת המחקר נבדקו חולים בדרגות שונות – קלים, בינוניים וגם חולים שהיו במצב קשה.

(צילום: shutterstock)

מהתוצאות הראשוניות עולה, כי כ-50% מהמחלימים שנבדקו סובלים מתסמינים ללא קשר בהכרח לחומרת המחלה. במחקר נמצא, כי גם לחולי  קורונהקלים עלול להיווצר נזק ריאתי לטווח ארוך, ולעומתם חולים שהיו במצב קשה לא בהכרח מדווחים על קשיים או תחושה קשה.

בשערי צדק מציינים, כי בשבועות הקרובים ייבדקו מאות חולים נוספים שכבר פנו להשתתף במחקר. כל החולים שישתתפו במחקר ייבדקו שוב חצי שנה לאחר הבדיקה הראשונית, על מנת להבין יותר לעומק את ההשפעה ארוכת הטווח.

פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות בבית החולים הירושלמי ויוזם המחקר, מציין כי אצל רוב הנבדקים נמצאה חולשה כללית, תלונות על שיעול ו/או קוצר נשימה, הופעה של פיברוזיס/לייפת ריאתי, הפרעה חסימתית וחשד ליתר לחץ דם ריאתי.

"אנחנו אחים, לא אויבים": הרב זמיר כהן בסרטון תגובה לשוטרים ולחרדים:     

מבקשים רחמי שמים מול הנגיף: אלו חלק מהקבלות שהגיעו למערכת