הישועה לא נראית באופק? מוצא היהלום העני מלמד אותנו אחרת

הרה''ק רבי נחמן מברסלב זצ''ל היה מספר על אדם אחד שהיה עני ואביון, והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, והנה יום אחד הוא הלך בדרך ולפתע חש שהוא דורך על דבר מה, הוא התכופף ובדק על מה הוא דרך, ולעיניו הנדהמות התגלה יהלום מיוחד ונדיר, הלה רץ מרוגש כולו אל סוחר היהלומים של העיירה ושאל אותו כמה היהלום הזה שווה, אמר לו הסוחר: זהו יהלום יקר מאד, אין לי אפשרות לאמוד אפילו כמה היהלום הזה שווה, ואף אין לי מספיק כסף בכדי לשלם לך כפי שוויו, לכן כדאי לך לנסוע לעיר הבירה, שם תוכל למצוא סוחרים גדולים יותר אשר ישמחו לרכוש ממך את היהלום הזה.

הלה רצה לצאת בנסיעה לכיוון עיר הבירה, אולם כסף להוצאות הנסיעה לא היה ברשותו, משום כן הוא ניגש לאחד העגלונים והראה לו את היהלום היקר, כשהוא מסביר לו שאמנם כעת אין באמתחתו כסף מזומן, אבל בדרכו חזרה הוא כבר ישלם לו ביד רחבה, הלה שמח להסיע אותו, וכך הוא הגיע לעיר הבירה.

כשהגיע לעיר הבירה הוא פנה לסוחרים הגדולים, אלא שגם הם לא יכלו לשלם לו על יהלום כל כך יקר, אשר ערכו נאמד בסכום עתק. והם המליצו להפליג לארץ רחוקה בה ישנם עשירים גדולים אשר ישמחו לרכוש ממנו את היהלום, הלה הגיע לנמל, גם כאן די היה לו להראות את היהלום שברשותו בכדי לקנות את אמונו של קברניט שעמד להפליג לאותה ארץ.

הקברניט התרגש כל כך מהכבוד שנפל בחלקו לקחת איתו את העשיר החדש, והוא סידר לו שתי משרתים שיעמדו לשמש אותו לאורך כל ההפלגה, הלה היה נוהג כל יום בארוחת הצהרים להוציא את היהלום היקר ולהתבונן בו בהתרגשות למשך כמה דקות, והנה באחד מהימים, המשרתים הזדרזו לפנות את שולחנו מארוחת הצהרים, את המפה שעל השולחן הם ניערו אל הים הגדול, ומה שהם לא ידעו זה שעל המפה היה מונח גם אותו יהלום...

עברו רגעים ספורים והלה שם לב לאבידה הגדולה... בהחלטה של רגע הוא החליט שלא לגלות לאף אחד על האבידה וזאת בכדי שלא יחליטו להשליך גם אותו אל הים... שכן כעת הוא חזר להיות עני ואביון.

והנה באחד הימים ניגש קברניט הספינה אל מיודענו ובקש לשוחח איתו ביחידות, הלה נלחץ משום שחשש שמא הקברניט שם לב לאבידה הגדולה, אולם כששמע את דברי הקברניט הוא נשם לרווחה. הקברניט אמר לו כך: דע לך שבבטן האוניה ישנה סחורה רבה ויקרה, והמוכסים דורשים ממני כל פעם סכום גדול מכיוון שאני מוכר להם כסוחר גדול, אולם אותך הם לא מכירים, ואם ארשום את האוניה עם תכולתה על שמך, תוכל להעביר את הסחורה הזה עם תשלום מס הרבה יותר נמוך ואחר כך תחזיר אותה לרשותי, ומכיוון שהרשמת אותי מאד במהלך ההפלגה, אני רוצה להציע לך להסכים להצעתי, ובתמורה לכך אשלם לך עמלה מכובדת. הלה שמח על ההצעה, לפחות יהיה לו כסף בכדי לשלם על הוצאות הנסיעה אל ביתו בחזרה...

הם חתמו על חוזה, ולאחר ימים ספורים הם כבר הגיעו למחוז חפצם, הלה יצא עם האוניה והעביר אותה את ביקורת המכס, לאחר מכן הוא פנה לישון בבית המלון הכי יוקרתי, והפעם במקום היהלום האבוד הוא הציג את החוזה המוכיח שהוא בעליה של אוניית סוחרים יקרה...

ובבוקר הוא קם ופגש את אחד ממשרתיו מהאוניה, הלה אמר לו: אדוני היקר, צר לי לבשר לך, אבל במהלך הלילה הקברניט שלנו מת... במילים אחרות: אותו אחד נהפך בחזרה להיות עשיר, מה עוד שהוא מצא באוניה שטרות על בעלות של נכסים רבים שכעת כולם הועברו לבעלותו.

כך התברר שמשמים בעצם רצו שהוא יעשיר על ידי האוניה, והיהלום לא היה אלא האמצעי שבזכותו יסמוך עליו הקברניט וכו', וכך פעמים רבות נדמה לנו שהפרנסה שלנו צריכה להגיע בדרך מסוימת, ואם הדרך הזאת משתבשת נדמה לנו שהפסדנו, אך באמת כבר מתחילה נגזר שהפרנסה שלנו תגיע מכיוון אחר לגמרי...

דבר נוסף שנוכל ללמוד מהסיפור הזה הוא שלא כדאי להתלונן ולספר לכולם את כל ה''צרות'', כי אף שנאמר ''דאגה בלב איש ישיחנה'', אין צורך להשיח את זה בפני כולם, ודי להשיח עם חבר אחד, ופעמים דווקא בזכות השתיקה תגיע הישועה.

מתוך הספר "בטחתי ונושעתי" של הרב שמעון גוטסמן שליט"א. לרכישת הספר "בטחתי ונושעתי" בהידברות שופס.