מיליוני אזרחים לא מוגנים מפני מתקפת טילים, תשתיות חיוניות בסכנה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) את דו"ח הביקורת השנתי, ממנו עולה כי 2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) אינם ממוגנים מפני מתקפת טילים. עוד נחשף כי תוכניות הממשלה לפינוי אוכלוסייה בשעת מלחמה טרם הושלמו וחלקן אף אינן בנות ביצוע. בפרק העוסק ב"ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות" מצביע המבקר, בלי לנקוב בשמותיהם, על ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו שהתעלמו מממצאי הדו"ח החריף שפורסם ב-2016, וטוען כי במקרים רבים אף מסתמנת החמרה של אותם הליקויים שהועלו על ידי המבקר הקודם יוסף שפירא.

בתי הזיקוק בחיפה (צילום: פלאש 90)

במהלך אירועי לחימה בשנים האחרונות נורו מאות טילים ורקטות לעבר ישראל. לפי איום הייחוס כמות זו תגדל, ובימי לחימה ישוגרו לישראל עשרות אלפי טילים ורקטות. בדצמבר 2016 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, ובו נמצאו ליקויים אשר עלולים להגדיל את הסיכון לחיי האוכלוסייה בעת לחימה. ליקויים מהותיים במיוחד נמצאו ביישובי גבול הצפון. בביקורת המעקב שנעשתה בשנת 2019 בחן המבקר את תיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת והעלה כי טרם הוסדרו סמכויות הגופים המטפלים בעורף, וכי טרם יושמה החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לגבש תוכנית רב-שנתית לטיפול בעורף.

במסמך נכתב כי חלה עלייה במספר התושבים ללא אמצעי מיגון תקינים בסמוך לבתיהם, כך שמ-2 מיליון ב-2016 (26% מהאוכלוסייה) ל-2.6 מיליון ב-2019 (28%). כמו כן, בישראל ישנם 12,601 מקלטים ציבוריים, מתוכם 2.494 (20%) כלל אינם כשירים לשימוש בזמן מתקפת טילים.

בדו"ח נכתב עוד כי מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול ושתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם שהייה ממושכת יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, למרות שאין אפשרות מעשית לקיים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת. כמו כן, הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה לא לאפשר שהייה ממושכת בהם. העובדה שחלק מאמצעי המיגון לא מאפשר למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת מצאי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף. לפי המבקר, הליקויים הללו משפיעים על חייהם של יותר מ-50 אלף תושבים החיים ביישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול, כמו גם על 231,650 תושבים המתגוררים במרחק של עד 40 ק"מ מהגבול. אף שממצאים דומים עלו מדו"ח המבקר שפורסם ב-2016 - דבר לא השתנה.

מתקפת טילים על המרכז, ב-2014 (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

בנוסף, אותרו ליקויים בהיערכות להגנה על תשתיות לאומיות ומתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים, למרות שמספר איומים אלה נאמדים על ידי מערכת הביטחון במאות אלפים. לדבריו, על אף ש"עשרות מתקנים המיועדים למיגון פיזי נכללים ברשימה שבידי רשות חירום לאומית, רק מספר מועט מוגנו מתוך אלו שאישרה ועדת השרים שנדרש למגנם".

עוד קבע המבקר כי "משרד הביטחון לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים. אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך והוא לא הכין תרחיש ייחוס לגופים אלה". הוא הוסיף כי ישנה "היערכות חסרה של גופים מסוימים להגנה על מתקניהם החיוניים מפני איומים אוויריים".

בחודשים פברואר עד יוני 2019 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון עיקר הליקויים שעלו בביקורת הקודמת. הביקורת נעשתה בצה"ל: בפיקוד העורף, באגף המבצעים שבמטה הכללי, בפיקוד הדרום, בפיקוד הצפון ובחיל האוויר והחלל, וכן במשרד הביטחון לרבות ברשות החירום הלאומית. בדיקות השלמה נעשו עד אוקטובר 2019 במטה לביטחון לאומי; במשרד הפנים; במשרד הבריאות; במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; במשרד לביטחון הפנים; וברשויות מקומיות ברחבי הארץ. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם חלק מן הנתונים שהובאו בדוח זה, לשם שמירה על ביטחון המדינה. עם זאת, חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.