ט"ו באב
מיומנה של טלפנית: פניה אישית אליך, הממתינה לזיווג
אולי אחרות כבר נישאו, ואפילו השאירו אותך הרבה מאחור עם הולדת ילדיהן. אל תתבלבלי. את נמצאת במקום גבוה. אמונתך מחושלת
- נחמה פריליך
- פורסם י"ד אב התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
כיוון שאנו מתקרבים לט"ו באב, ומן הסתם הידברות תערוך תפילה לזיווגים בעמוקה, אני פונה לכל אותן אלה שמצפות לישועה, שממתינות בבדידותן הרבה מעבר למה שחשבו. לכל אלה הניגשות לפגישה במתח וחרדה, לכל אלה שמלכתחילה ניגשות עם מחיצה בלב ושומרות מכל משמר לא להגיע לקשר שיאכזב אותן שוב. לכל אלה שמאמינות שסימנו אותן, וגם לכל אלה שעדיין לא פגשו את אשר אהב לבן.
הנכתב פונה גם לכל מי שהשתתפה בתפילה מיוחדת לזיווגים ועדיין לא נושעה.
הרבה פעמים אנו פונות ומיידעות על תפילה שמתקיימת לישועה, ושומעות את חוסר העניין להצטרף, כי התפילה לדעתן לא עזרה, כי הן כבר היו שם לפני שנה או לפני שנתיים או יותר. מה כבר תועיל התפילה הזו? הן שומעות ללא סוף את המשפט "כשזה יגיע זה ירוץ". זה כל כך נכון וכל כך שנוא. נו, לכי תגידי את זה למי שכבר מחכה 15 שנה. על מי את עובדת.
לפני שאני פונה אליך, תורמת יקרה, אני רואה שכבר השתתפת בעבר בתפילה זו, ואני מייחלת לשמוע ממך שאכן כבר נושעת. וכשזה לא קורה, אני כואבת איתך. מבינה אותך, יודעת שכל פרס שתקבלי יהיה כמו פלסטר על לב שבור. יודעת שאת אולי מוקפת משפחה אוהבת ותומכת, הורים נפלאים, אבל גם הם לא ימלאו את המשבצת החסרה והמייסרת.
אני יודעת שיהיה זה טפשי לומר לך כמה סבל הוא מנת חלקם של זוגות אחרים. לא ירגיע אותך כשאומר לך שהצרה הנפוצה ביותר היא בעיות בזוגיות. שום סבל לא ישנה לך את משאת נפשך להתחתן. יחד עם זה, ברור לי שאת, הרווקה, חכמה מספיק ובעלת אמונה לדעת שהתפילה היא לא כספומט שמוריד לך אוטומטית את הישועה מהיום למחר. ישנן הרבה שכבר התחתנו, כי לכל אחת יש הדרך הפרטית שלה מאת ה'.
אני לא באה לשכנע אותך שתשתתפי שוב גם השנה. אבל כן חשוב שתדעי: תפילה לעולם לא שבה ריקם. לעולם לא. היא פשוט ממלאת את הסל בכל פעם מעט יותר ויותר, ובכל פעם הרבה יותר משנה שעברה. מי יודע ממה ניצלת בעקבות כך. השנה אולי יהיה לך קשה יותר. את שבעת אכזבות. את כמעט לא מאמינה שזה יקרה. כבר עשית את כל הסגולות. כבר הורדת דמעות, יותר מכוס. את עושה הרבה יותר מאמץ לשמור על האמונה שהכל משמים. את שומעת את לחשושי האחרים על אשמתך, כביכול, שאת עדיין לבד. כל הקושי הזה לא נעלם ממנו יתברך. הוא רואה כמה קשה לך להחזיק. ועל אף כל זה את מוציאה מכספך עבור הילדים שלו. הוא רואה איך את, שלבך מלא בכאבך הפרטי, מוצאת מקום גם לכאב שלו. על זה כתוב "אחד בצער שווה ל-100 שלא בצער".
אל תישברי. המשיכי להעפיל למעלה. האמונה שלך שווה יותר מזו של אלפי אחרים שלא התנסו במבחן האמונה שלך.
אולי אחרות כבר נישאו, ואפילו השאירו אותך הרבה מאחור עם הולדת ילדיהן. אל תתבלבלי. את נמצאת במקום גבוה. אמונתך מחושלת, יש לך מתנות אחרות בנפשך ובאישיותך, וגם מתנות לעתיד ששמורות רק לבעלות ניסיון כמוך.
בפעם הבאה, כשתהיה לך פגישה - לכי בראש מורם. תני חיוך עם כל הלב, כי היום יש לך הרבה יותר סיכויים. יש לך תואר נכסף. עמדת במבחן האמונה.
חזקי ואמצי.
נ.ב. המכתב כתוב בלשון נקבה, אבל מיועד לרווקים ולרווקות גם יחד.