הורות במחשבה חיובית: הפיל הגדול והמוט הקטן

במרכז גן החיות הנודע

ניצב איתן כמו יצוק פלדה,

בין הקופים, התוכים וחיות הטרף

המתנועעות אנה ואנה ללא הרף

ללא נוע, רק בעיניו ממצמץ - זה הפיל,

גודלו העצום על השמש מאפיל.

לא סגרוהו בברזל או בקירות בטון,

רתוק הוא אך אל מוט קטון;

טבעת חבל את רגלו עוטרת

מלנוס למרחבים אותו עוצרת.

ניצב לו ילד קט ובעיניים נוצצות

עומד ומתבונן, עיניו במראה נעוצות:

יותר מכל את הפיל אהב,

את גובהו העצום וכוחו הרב.

 עומד הוא, בפיל שבעמידה מנמנם

מביט לו, מתבונן ומשתומם:

למה? מדוע? היה הילד מתבלבל,

איך? וכיצד? חוקר, מוסיף ושואל,

דווקא הוא, הגיבור מכולם,

ניצב מושפל כמעט נכלם.

הלא בכוחו להניף ללא ניד עפעף

גזע ענק מידות משל היה ענף,

ואילו כאן גוזל את חירותו

מוט עלוב מעכב את בריחתו.

לו בכוח כגיבור

פסע הפיל לאחור,

את המוט שאותו מרתק

ברגע אחד היה מנתק.

והיה הילד חושב, מתבונן וחוקר:

מדוע הפיל את המוט אינו עוקר?

למה עומד לו כאן בחצר?

ומה אותו פשוט עוצר?

שמע הקושיה מאמן הפילים

וענה התשובה מבלי להעלים:

"הפיל הזה היצוק והאיתן

הגיע אלינו כפילון קטנטן.

חלש היה ורפה אונים - נורא

קשרנו אותו אל זו הקורה;

משך אז לימין ולשמאל בלי לעצור,

צעד קדימה אף דחף לאחור,

הניף את חדקו בצעד פזיז

אך את המוט לא הצליח להזיז.

ניסה יום, יומיים וגם שבוע...

ואז הבין כי הוא קשור באופן קבוע.

היום הוא בוגר, חסון, איתן וחזק

אבל המידע שבמוחו כלל לא ניזק;

זוכר הוא ויודע כי על אף שהקרש דק וקטן

להזיזו ממקומו – אי אפשר, לא ניתן!".

* * *

למען יצמחו ילדינו לגדולות

חובתנו כהורים להציב הגבולות.

בעקביות, בהחלטיות, נתווה את הדרך

נורה הדברים באומץ בלי מורך;

כי ילד זקוק להורים חזקים,

הרי בדרכם את ביתו  יקים.

אם ידעו הם את אשר לפניהם -

ילך בבטחה, יצעד בעקבותיהם.

לכן יעמדו הם חזקים כצורים,

יעמידו גבולות יציבים וברורים:

מה אצלנו מותר ומה אסור,

על כל דבר להיות נהיר וברור:

מה כאן לובשים ומה בדיוק אוכלים,

במה קוראים ומה לרגלינו נועלים,

איזה עדי לצווארנו עונדים

ומי יהיו החברים והידידים,

לאורם של מי צועדים

ואת שמו של מי נעניק לילדים.

ידעו הבנים בדיוק מהי הדרך -

מה שווה ומה פעוט ערך.

יגדלו הילדים יוסיפו גם דעת

יפנימו בליבם הכבוד, המשמעת.

אז גם בבית ההורים ומחוץ

נהר חייהם באפיקו יזרום, ירוץ.

גם לעצמם ידעו הם להציב הגבולות,

יתוו הדרך לבניהם, להמשך הדורות.

שונים יהיו פני הדור מחר מיום אתמול

אך מתורת הוריו לא יסור ימין או שמאל.

הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים ומחבר הספרים "מתי ישמעו ילדי בקולי?" ו"שולחן השבת עם הילדים". לקבלת הספרון החדש "סודה של עוגת הגבינה" ניתן לפנות למייל 9999587bb@gmail.com