המשלחת להודו השלימה את משימתה: "מקווים להביא בשורה לעולם"

המשלחת המשותפת למשרדי הביטחון, החוץ והבריאות – שיצאה לפני כשבוע וחצי להודו כדי לבצע ניסויים בטכנולוגיות מתקדמות לאבחון מהיר של נגיף הקורונה – השלימה את משימתה, ובימים הקרובים תצא חזרה לישראל. ממשרד הביטחון נמסר בצהריים (רביעי), כי המשלחת עמדה ביעד שהציבה – איסוף של יותר מ-20 אלף דגימות מחולי קורונה מאומתים בתוך תשעה ימים.

במסגרת פעילות המשלחת בהודו, הקימו חבריה בעיר דלהי שישה אתרי דרייב אין לדגימת קורונה ושתי מעבדות לריכוז ועיבוד הנתונים במערכות מחשב שהובאו מישראל. ממשלת הודו העמידה לרשות המשלחת מאות דוגמים הודים – בין 50 ל-150 דוגמים בכל אתר – שלקחו מאלפי המשתתפים בניסוי ארבע דגימות שונות שאינן פולשניות: דגימת קול, רוק, נשיפה ובדיקת מטוש.

צוותים משותפים לישראל ולהודו פיקחו על הפעילות בכל האתרים, תוך הקפדה על עמידה בכללי הניסוי שהוגדרו מראש. הדגימות הוזנו למערכות מחשב מבוססות בינה מלאכותית. אנשי המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) והתעשיות הישראליות החלו בניתוח הנתונים, שיימשך בימים הקרובים בהודו ולאחר מכן עם חזרת המשלחת לישראל.

מאז פרוץ מגפת הקורונה, בחנו במפא"ת עשרות טכנולוגיות לזיהוי וגילוי קורונה, שחלקן הבשילו ועמדו בהצלחה בניסויים בארץ. במהלך הניסויים בהודו נבחנו ארבע טכנולוגיות, הראשונה שבהן הינה ניתוח גלי קול – בדיקה קולית מקוונת, מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לזהות חשד להימצאות נגיף הקורונה והידרדרות במערכת הנשימה, באמצעות ניתוח קולו של האדם בלבד וזיהוי שינויים האופייניים לקול של חולה בנגיף. הטכנולוגיה השנייה, המבוססת על גלי טרה-הרץ וניתוח באמצעות בינה מלאכותית, שואפת לזהות את הנגיף באמצעות בדיקת ינשוף.

בנוסף, נבחנו שתי טכנולוגיות ביוכימיות, המבוססות על דגימת רוק. הבדיקה הראשונה הינה זיהוי איזותרמי, המאתר את נוכחות הנגיף בעזרת תגובה כימית לחימום של כ-60 מעלות. לשם כך פותחה ערכת דגימה זולה לייצור, המתאימה לשימוש ביתי ונותנת תוצאה בתוך 30 דקות. הבדיקה השנייה מתבצעת באמצעות חומצות פוליאמיניות, ומאפשרת זיהוי חלבונים בתוצרי נגיף הקורונה. באמצעות מכשור מתאים, ניתן לבצע ניתוח של דגימת הרוק בתוך מספר דקות.

המשותף לארבע הטכנולוגיות הוא היכולת לאבחן את נוכחות הנגיף בגוף בצורה מהירה, לעיתים תוך דקות ספורות. הדיגום המסיבי בהודו יאפשר לקצר תהליכים ולקדם את הטכנולוגיות, שאישורן יאפשר לקטוע ביעילות שרשראות הדבקה, למנוע בידוד ממושך ולאפשר פתיחה מחודשת של הכלכלות בארץ ובעולם.

"המטרה היא להביא בשורה לעולם – יכולת טכנולוגית לבצע בדיקות קורונה מהירות בתוך עשרות שניות, שתאפשר פתיחה של שדות תעופה, בנייני משרדים, בתי ספר, תחנות רכבת ועוד", אמר נספח משרד הביטחון וצה"ל בהודו, אלוף משנה אסף מלר. הוא ציין, כי "ההירתמות ההודית לפרויקט מדהימה. כל גופי המחקר והפיתוח, כולל היועץ המדעי לראש הממשלה מודי, נרתמו למבצע בכוח מלא. אנחנו מקווים שבתוך חודשים ספורים נוכל להביא בשורה לעולם".

סגן-אלוף יניב מאירמן, שהוביל את המשלחת להודו מטעם מפא"ת, הוסיף: "חברי המשלחת כבר בעיצומו של תהליך המחקר ועיבוד הנתונים, שיימשך גם בשובנו לישראל. אנחנו אופטימיים, ומקווים שבתוך זמן לא רב נצליח להעמיד מערכת לאבחון מהיר של נגיף הקורונה".