מצמרר: איך מעשה טוב יכול להציל חיים?

שלום וברכה מורי ורבותי !

היו שאלות רבות שלכם לגבי מצבו הבריאותי של אבינו רועינו, מורינו הרב חיים רבי שליט"א לאחר הניתוח שעבר בשבוע שעבר להסרת גידול מהכליה.

התשובה היא, ברוך ה', "הוֹדוּ לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", הרב הולך ומחלים, לדעת הרופאים הגידול הוסר לחלוטין והכליה חזרה לתפקד כהרגלה, וברוך ה' הכל על מקומו בא בשלום.

כולנו מודים לקדוש ברוך הוא על הניסים ועל הנפלאות שעשה עמנו.

אבל שימו לב לנס הגדול ביותר שקרה בעניין הזה!

במשך למעלה משש שנים, חמיו של מורנו הרב שליט"א, מור סבי, היה גר בביתו של הרב.

מאז שרעייתו נפטרה לבית עולמה, אמרה לו ביתו הרבנית: "בוא ותגור אצלי ואני אמלא את כל מחסורך".

והוא אכן גר אצלה, ומשנה לשנה הוא נהיה יותר ויותר סיעודי, וחתנו, הרב, היה באופן קבוע מסייע לו לקום, לשבת ולהתנייד, ובאחד מן הפעמים כבוד הרב הרים את חמיו וחש דקירה כואבת בגבו, הוא הגיע עד לבית חולים, בדקו והפכו את כל האפשרויות שיכולות לגרום לאותו כאב, ולא מצאו.

אבל בלי כוונה, תוך כדי, באחד מהצילומים שנועדו בכלל לעמוד השדרה ראו נקודה חשודה בכליה, והיא זו שהצילה את חייו של הרב.

הרופא אמר לנו: "איך אומרים אצלכם? הכל משמיים, אז תדעו לכם שעל דבר כזה עולים רק לאחר שנתיים, ואז כבר מאוחר מדיי כי אפילו כריתה של הכליה לא עוזרת כי היא שולחת גרורות מבחוץ".

מורי ורבותי!

לפעמים אדם עושה מעשה חסד, ומרגיש כאב גדול ואומר: "אוי! אני לא יכול לעמוד בזה", אבל הקדוש ברוך הוא אומר לו: "יקירי! אני גיליתי לך באותו כאב משהו איום ונורא אחר שהיית אמור להינצל ממנו, תגיד תודה רבה על הכאב הזה".

וזה קורה לכל אחד מאתנו.

הפלא העצום שקרה בכל זה הוא שבאותו יום שעבר הרב את הניתוח, נפטר מר חמיו בשיבה טובה. והבנות, האמא, והבנים, יושבים עליו שבעה, הרב בבית בחולים משתקם מן הניתוח, ורעייתו יושבת שבעה על אביה שהציל את חייו של בעלה.

כביכול הוא אמר: "אני נשאר בעולם הזה עד שאני רואה שהוא מנותח והכל יהיה בסדר, ורק לאחר מכן אני מסתלק בשיבה טובה".

מחר השבעה שלו, ונדבר גם עליו.

יהי רצון שנמשיך לעולם לשמוע ולהתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

ברוכים תהיו!