"הטיולים שלעולם לא נשכח": מדריכי טיולים בפאנל מיוחד, עם טיפים מפתיעים

"אין הרבה טיולים שריגשו אותי כמו הטיול ההוא שבו ליוויתי חולה סופנית רגע לפני פטירתה", אומר לנו מדריך הטיולים יוני מאיירס, המשמש גם כמרצה בארגון 'ערכים'. "זו היתה משפחה יהודית מסיאטל שבוושינגטון", הוא נזכר. "בת המשפחה, נערה כבת 11, ביקשה לקיים את טקס בת המצווה שלה מוקדם מהמתוכנן, בשל מצבה הקשה של אמה, שהיתה חולת סרטן במצב סופני".

"זכור לי שהאם ביקשה שנתמקד בבתה ולא בה. היא דאגה שתשומת הלב תהיה על נערת בת המצווה. זאת למרות מצבה הקשה, והעובדה שזו היתה הזדמנות חד-פעמית עבור בני משפחתה להיפרד מהאם באופן חווייתי".

כשדוק של עצב חולף על פניו, מציין מאיירס כי זכור לו דבר נוסף מהטיול ההוא. "לא אשכח את הקשר המיוחד ששרר בין אביה ואימה של הנערה. היה זה קשר מיוחד בין בני זוג אשר ידעו כי הם עומדים בפני פרידה. ניתן היה לראות בחוש שהטיול הזה מהווה עבורם הזדמנות לציין את סיומו של קשר ארוך שנים".

נחש באמצע הדרך

יוני מאיירס משמש כמדריך טיולים זה שלושה עשורים. את דרכו בתחום החל בלית ברירה, בשל קשיי פרנסה. "כאברך כולל שעסק בלימוד רוב שעות היום בהנאה רבה, לא ביקשתי דבר מלבד הגמרא והחברותא, ואת הדרכת הטיולים הוספתי בנוסף לשעות הלימוד רוב היום בכולל". עובדה זו גרמה למאיירס להימנע מלפרסם את עצמו באופנים שונים. "חבריי הציעו לי בתחילת דרכי להשקיע בפרסום, אך אני נמנעתי מכך. אמרתי להם שאני מעוניין להותיר את הדרכת הטיולים כמקצוע צדדי ולהישאר ללמוד רוב היום בכולל".

מדריך טיולים מאיירס יוני

למרות העובדה שמאיירס נמנע מלנקוט במהלכים שיווקיים שונים, הוא זכה וזוכה לסייעתא דשמיא רבה, ונחשב למדריך טיולים מבוקש מאוד.

כיום אתה מקבל לא מעט פניות. כיצד הפכת להיות פופולרי כל כך, בלי שפרסמת כמעט?

"כאשר נהייתי מדריך טיולים קיבלתי שיחת טלפון מחברת תיירות גדולה שהציעה לי להצטרף לשורותיה", משיב מאיירס. "בשיחת טלפון שערך עמי נציג החברה הוא הסביר כי מבחן הקבלה ייעשה בשטח, באמצעות טיול שאערוך לקבוצה שהזמינה הדרכה אצל החברה. 'אם תצליח נקבל אותך לעבוד אצלנו', אמר לי נציג החברה. נעניתי להצעה ומשם הכל היסטוריה".

האם צצו סכנות בחלק מהטיולים שליווית ?

"חלק מהטיולים שליוויתי היו יכולים להסתיים באסון, בגלל מטיילים שלא צייתו להוראותיי ולאזהרותיי. אך המקרים הללו הסתיימו, רובם ככולם, בשלום. מלבד מקרה אחד שהתרחש במהלך טיול עם קבוצת נערות. אחת מהנערות סטתה מהנתיב שבו צעדתי עם שאר הבנות, ונפלה לתוך מקווה עתיק שניצב בצד הדרך. למזלה היא יצאה מהאירוע עם שבר בלבד", הוא אומר.

(צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)

"בכלל", הוא מוסיף, "כמו כל דבר אחר, גם טיולים עלולים להסתבך לפעמים. מקרה כזה שהיה אמור להתנהל על הצד הטוב ביותר, אך הסתיים באופן פחות נעים התרחש כאשר ליוויתי קבוצת בנות שהגיעו לארץ מארה"ב כחלק מפרויקט מסע של 'תגלית'. תכננו מסלול שכולל ביקור בים המלח, והיות שהיו אלו ימים חמים במיוחד, בדקתי קודם היציאה לים כי מזג האוויר מאפשר שהייה בטוחה במקום. לאחר שווידאתי זאת יצאנו לדרך. אולם כשהגענו לים המלח התברר כי מוקד החיזוי טעה ונאלצנו לפנות את הבנות מהמקום לאחר שהייה קצרה בלבד בים. חלק מהמשתתפות עמדו על סף התייבשות כאשר עזבנו", הוא אומר.

"אבל חוץ מאי אלו מקרים שוליים", מסכם מאיירס, "ברוב המוחלט של המקרים, הטיולים מסתיימים באופן הטוב ביותר ובהנאה מרובה של המשתתפים".

מדריך טיולים נוסף שאנו פוגשים לשיחה הוא דן קובלסקי, מדריך טיולים וותיק אף הוא אשר עוסק בתחום ההדרכה זה שני עשורים. בשיחה עמנו מתייחס קובלסקי לחשש הגדול ביותר של כל מטייל: הימצאות נחשים במסלול הטיול. "נפגשתי מספר פעמים בחיי עם נחשים. אחד המקרים הללו התרחש כאשר צעדתי עם קבוצת תלמידים בנחל נשר. נחש צפע דילג לפתע מתוך השיחים ועבר ממש על ידינו. היה רגע של חרדה ולאחר מכן המשכנו בטיול כמתוכנן. על אף שאני יודע כיצד להתמודד עם נחשים, מפגש עם נחש זה בהחלט אירוע לא סימפטי".

מדריך טיולים דן קובלסקי

מה אתם ממליצים למטיילים כדי שהטיול יסתיים בצורה טובה וללא מקרים בעייתיים כפי שציינתם ?

מאיירס: "הצלחת הטיול תלויה רבות בציות של המטיילים להוראות המדריך. טיול שבו המטיילים מצייתים באופן מלא להוראות המדריך - ישיג את מטרתו, והמטיילים יספיקו לטייל בכל האתרים שתוכננו על ידם, כשעל הדרך הם יוכלו גם לשמוע הסברים ותיאורים מרתקים על המסלולים והאתרים שבהם יבקרו".

"במקרים נדירים", מוסיף מאיירס, "חוסר הציות של משתתפי הטיול מאלץ את המדריך לבטל את הטיול. במהלך טיול עם נערים צעירים בדרום הארץ, נאלצתי להורות על הפסקת הטיול לאחר שראיתי שהנערים מסכנים את עצמם. במקרה ההוא לא היתה לי כל ברירה ומחשש לחייהם, הפסקתי את הטיול".

קובלסקי: "לפעמים מטיילים חושבים שאם הם יעמדו על קצהו של צוק תוך שהם מחזיקים בחברם – הם לא יוכלו ליפול, אך הם אינם לוקחים בחשבון כל מיני אירועים שעלולים חלילה להתרחש, כמו החלקה פתאומית או רוח חזקה שתערער את שיווי משקלם".

מורה הדרך של ראשי הישיבות

במהלך עשרות שנותיו בתחום ליווה מאיירס גם אישים חשובים ומשפיעים: "מגיעים אלי רבנים גדולים ואף ראשי ישיבות, אשר מבקשים לסייר על אדמת ארץ ישראל ולהשתטח על קבריהם של גדולי ישראל", הוא מספר.

במה שונה הדרכה של אנשים רגילים מהדרכה של גדולי ישראל?

"בטיולים כאלו אני מכניס הרבה את ההקשר היהודי למקומות בהם אנו מתהלכים. אלו דברים שבדרך כלל אינם מעניינים אנשים רגילים, המתמקדים יותר בטיול ופחות בהסברים עמוקים. מול רבני ישראל וראשי הישיבות המצב כמובן שונה ושם אני מתייחס בהרחבה יתירה לנקודות היהודיות של המסע.

"שוני נוסף ובולט שיש בעבודה מול רבנים נוגע ליעד הטיול: בניגוד למטיילים מן השורה, גדולי ישראל מבקשים להגיע בעיקר לקברי צדיקים הפזורים ברחבי הארץ. מלבד זאת, אני נוהג לקחתם לביתו של רבי יהודה הנשיא הממוקם במאה שערים. גם בנוגע לתשלום על הטיול, הרבנים יוסיפו לשלם גם במקרה שהם כנראה לא חייבים, כדי שלא להיכשל חלילה בגזל".

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על תחום הדרכת הטיולים?

קובלסקי: "בתקופת השיא של הקורונה: מפורים ועד אחרי פסח כלל לא היתה עבודה בתחום. המצב השתנה לחלוטין לאחר חג השבועות, כאשר משרד הבריאות הוציא נהלים חדשים, ואז הביקוש היה אף גבוה יותר מהתקופה המקבילה אשתקד, זאת מחשש של הציבור כי הממשלה עומדת להטיל סגר נוסף, וגם בשל העובדה שאנשים שהו זמן רב בבתיהם וביקשו להשתחרר".

מאיירס: "התקופה שבה פרצה המגפה היתה קשה במיוחד. בתקופה ההיא כמעט לא היו טיולים, וכך הפסדנו את אחת התקופות הרווחיות ביותר בשנה – תקופת ניסן. אבל כעת התחום מתאושש אט אט".

בשל העובדה כי מאיירס עובד בעיקר עם תושבי חו"ל, גם כעת – לאחר ההתאוששות החלקית של המשק – הוא ממשיך לספוג הפסדים. "במקום הטיולים המסורתיים אני מקיים כיום סיורים ווירטואליים כתחליף", הוא מספר. "במסגרת הטיולים הללו אני מראה לאנשים מרחוק אתרים שונים, באמצעות מצגות שייצרתי במיוחד עבור מטיילים שאינם יכולים להגיע לישראל בגלל המצב".

האם אתה רואה הבדל בין ההדרכות הללו שנעשות מרחוק להדרכות המסורתיות שנעשות בשטח?

"אינה דומה ראייה מרחוק לראייה בשטח כמובן. עבורי יש כאן שוני נוסף ומשמעותי: הדרכה מרחוק מאפשרת לי פנייה לקהלים גדולים הרבה יותר מהדרכה של קבוצות בשטח. כך לדוגמה, לפני תקופה התבקשתי למסור הרצאה דרך הזום בפני תלמידי ישיבה מלונדון. תוך כדי ההדרכה גיליתי פתאום כי מחוברים להדרכה שלי למעלה מארבע מאות מחשבים, ובסך הכללי מספר העוקבים אחר הסיור הווירטואלי שערכתי אז עמד על כאלף בני אדם. זהו נתון מדהים עבור מדריך טיולים אשר רגיל ללוות ביום יום כעשר עד כמה עשרות בודדות של אנשים".

טיולים כשפת הרגש

בנצי נובק שימש כמאבטח בטיולים למשך שנים ארוכות, עד שהחליט לבצע הסבה לתפקיד המדריך. "לאחר עשרים שנה בתחום אבטחת הטיולים החלטתי לשנות כיוון ולעבור לראש השורה כמדריך הטיול", הוא מספר. "בחרתי בתחום ההדרכה, ולפני כן באבטחת טיולים בגלל שמאז ומעולם התחברתי לטבע, לשקט ולפסטורליות", הוא מוסיף.

מדריך טיולים בנצי נובק

לדבריו, את המעבר ממאבטח למדריך עשה בגלל שתי סיבות: "רציתי להשפיע על אחרים ולהיות במקום שאני מציע לאחרים מכשרונותי, בפרט כאשר ראיתי אנשים שמגיעים למקומות שונים ברחבי הארץ, מצלמים וממשיכים הלאה בלי לדעת מה ההיסטוריה של המקום ואת סיפורי התנ"ך המרתקים והחשובים שהתרחשו בו. הרגשתי שזה עוול עבורם שלא נחשפת בפניהם ההיסטוריה המיוחדת ופרקי התנ"ך המאלפים שהתרחשו במקום בדורות עברו. סיבה נוספת לכך שהחלטתי לעבור להדרכה פעילה של מטיילים היא בגלל הפער שבין שכר המאבטח לשכר המדריך".

נובק, בוגר לימודי פסיכותרפיה, מסביר כי הטיולים אינם חוויה בלבד אלא הזדמנות לאמן את הנפש. "ניתן לגלות את נפש האדם דרך הטיול", הוא אומר, ומסביר: "יש אנשים שרצים קדימה – כאלו שמבקשים לכבוש את העולם במהירות. יש כאלו שמחכים לרגע שהטיול ייגמר. ויש אנשים שחושבים על העתיד ודואגים לתעד כל פרט ופרט בטיול עם המצלמה. עלי להיות המדריך של כולם ולדעת להטט בין שלל הסגנונות והאנשים", אומר נובק.

בטיוליו, מתמקד נובק רבות בפן הרגשי ובפן הגיבושי של בני הקבוצה. "פעם הזדמן לי להוביל קבוצת מטיילים למקום של גיבוש על ידי אירוע שהתרחש עם קבוצה אחרת שחלפה לפנינו. אחד מבני הקבוצה ההיא נקע את רגלו, ואני הגעתי למקום עם בני הקבוצה שלי והובלנו מבצע מורכב לחילוצו של האיש שנקע את רגלו מהמקום. כל אחד הביא אתו רעיון וכך הצלחנו להוציא את האיש מהמקום. זו היתה חוויה מיוחדת שכל משתתפי הטיול זוכרים עד עצם היום הזה".

"אני עובד כאח בבית חולים "מלבד עבודתי כמדריך טיולים, אני עובד כאח בבית החולים", מציין נובק בסיום דבריו. "אנשים רבים אשר שומעים על כך מרימים גבה ושואלים אותו מה הקשר בין שתי המקצועות שבחרתי. ואני משיב להם כי בזמן שהחובש מטפל בפצעי הגוף, מדריך הטיולים מטפל בפצעי הנפש".

המלצה של מדריך

מה הדבר החשוב ביותר לתכנן לפני שיוצאים לטיול?

מאיירס: "מלבד העניין של הבטיחות והחובה להכין מספיק מים וקרם הגנה, חשוב מאוד שיהיה מסלול ברור. כמו שאנו יודעים מהתחום התורני: לפני שאדם יצא לטיול עליו לדעת לאן הוא הולך. פעמים רבות אנשים אינם מכירים את המסלול, או את האזור שבו הם מבקשים לטייל לפני היציאה, ולכן מבזבזים במקום שעות ארוכות. חשוב מאוד להכיר את המקום לפני שיוצאים אליו".

קובלסקי: "צריך להתאים את הטיול בהתאם לאופי הקבוצה. על מתכנני הטיול להבין כי לא כל טיול מתאים לילדים קטנים, וגם לא כל טיול מתאים לאנשים מבוגרים. חלק מהמסלולים מחייבים מטיילים מיטיבי לכת. בלי לקחת את זה מראש בחשבון, התכנית המהנה עתידה להסתיים בכישלון. גם הסכנות צצות בעיקר במקרים שלא לוקחים דברים כאלו בחשבון. בנוסף, עבורנו כיהודים מאמינים חשוב גם ללמוד על תוואי המסלול ולהבין האם מדובר ביעד שניתן לשמור בו על גדרי הצניעות, ואם לא – לבדוק מסלולים אחרים.

על איזה אתר אתם ממליצים במיוחד?

קובלסקי: "בתקופות החורף אני ממליץ בחום על מדבר יהודה והנגב. יש שם מסלולים מדהימים ומרחבי פרא עצומים שמעניקים למטיילים הרגשה כאילו הם נמצאים מחוץ לציוויליזציה. זו הרגשה מיוחדת. יש גם יופי בטיולים ליליים, בהם ניתן למצוא חיות בר הפועלות רק בלילה, כמו תנים, שועלים, זאבים ודורבנים".

מאיירס: "אזור הדרום מציע אתרים מדהימים ויפים. מי שמבקש ליהנות מנופים ומטיול ברמה יכול להגיע לתמנע, או למסלולי אל-על והג'ילבון. גם מפל עיט הוא מקום מדהים".

 ולסיום יש לך סיפור מיוחד מטיול שהדרכת?

מאיירס: "היתה משפחה מארה"ב שהגיעה לטייל בארץ. קודם הטיסה פנו אלי בני המשפחה וביקשו שאדריך אותם בביקורם בארץ. איני נוהג להקשות שאלות רבות מדי בטלפון ולכן לא ידעתי מדוע הם מגיעים, אך לאחר שנחתו הובהר לי המצב לאשורו: אחד מבני המשפחה, צעיר כבן 35, חלה במחלה הקשה, ומצבו היה קשה במיוחד. הרופאים העריכו כי הוא עומד לעזוב את העולם בתוך תקופה קצרה. הצעיר, ביקש להגיע לקברי צדיקים ולטייל בארץ הקדושה לפני מותו".

"הטיול הזה היה שונה מכל טיול אחר שליוויתי", אומר מאיירס. "היו שם הרבה דמעות ועצב. בניגוד לטיולים אחרים, בהם המטיילים נהנים ומתלהבים מכל דבר, כאן היתה זו חוויה של 'פעם בחיים' מבחינתו של האיש שליוויתי. הוא ידע שזו עבורו הפעם האחת והיחידה שבה הוא מבקר באתרים הללו בארץ ישראל, ולכן ביקש להתעכב רבות במקומות שבהם טיילנו. במהלך הטיול הוא שאף לקרבו את המראות וניסה לחקוק אותם בליבו. ראיתי כיצד הוא מתרגש מכל דבר ודבר".

(צילום אילוסטרציה: דוד כהן / פלאש 90)

שנים אחרי תתקבל בתיבת המייל של מאיירס הודעה מוזרה משהו. "על ההודעה התנוססה כתובת המייל של החולה הסופני שליוויתי. מסתבר, שאדם אחד פרץ לחשבונו וביקש שאתרום עבורו כספים עבור טיפול חדשני שנועד לסייע לו להמשיך בחיים. ההודעה הזו היתה מחשידה למדי, ולכן לא הגבתי. זמן קצר לאחר מכן נשלח אלי מייל נוסף מהחשבון בו הזדהה האיש שליוויתי, שהיה אמור לעזוב זה מכבר את העולם לפי הערכות הרופאים. בדברים שכתב הסביר לי כי מישהו פרץ לו לתיבת המייל. כמובן שניצלתי את ההזדמנות כדי לשאול מה שלומו ואז נודע לי כי האיש הבריא לחלוטין, וכיום הוא מתפקד כרגיל".

כיאה למרצה בארגון 'ערכים', מאיירס מציין כי הסיפור הזה נושא בחובו מוסר השכל גם עבורנו: "בדומה לאותו מטייל נרגש שידע כי הוא עומד לסיים את חייו בתוך תקופה קצרה, גם אנו נמצאים בעולם הזה לזמן קצוב. הרי אדם אינו יודע עתו, ולכן עלינו להתייחס אל התורה והמצוות בדומה להתייחסותו של החולה הסופני אל האתרים בהם ביקרנו במהלך הטיול. כשם שהוא התייחס לכל אתר כביכול זו הפעם האחרונה בה הוא רואה את המקום, כך עלינו לקיים כל מצווה ומצווה הבאה לידינו בהתרגשות ומתוך הרגשת השתוקקות עצומה כאילו זו המצווה האחרונה שנוכל לקיים בחיינו".