סיפורים אישיים
"אני מודה לא-ל שיצאתי רק עם דוח. ניצלתי מאסון, וקיבלתי את החיים שלי במתנה"
ניסים מתרחשים בעולם כל יום, ורק צריכים לפתוח את העיניים רגע לפני שמגיעים למצב שבו האישונים נפערים, ואין אפשרות לראות שום דבר אחר מלבד את אותו נס, אלא שאז הוא מגיע עם ערך מוסף שלא תמיד נעים לנו לקבל - במקרה הזה דוח של 1000 שקל
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ג אב התש"פ |עודכן
הנס של עדי רוזנפלד הוא נס שקורה לנהגים לא פעם, ורק צריך לפתוח את העיניים ולהודות עליו. "היום בבוקר קיבלתי מתנה", היא פותחת וכותבת. "שואלים איזה? את החיים שלי. היום קמתי בבוקר שמחה ומאושרת, מתארגנת ויוצאת לעבודה. נכנסת לאוטו, שמה את הנייד במתקן, מחברת לטעינה ומתחילה לנסוע".
בשלב מסוים רוזנפלד הייתה צריכה להתקשר למישהו, ודיברה דרך הרמקול - אך לא שמעה דבר והחליטה להחזיקו בידה למרות שידעה שזה אסור. "פתאום חולף לידי אופנוע משטרה ומסמן לי לעצור בצד. הייתי בכביש ראשי בנתיב הכי שמאלי, ולאט לאט אני עוברת ועוצרת בשוליים. השוטר ניגש אליי וביקש רישיון נהיגה. נתתי, ואז הוא שואל אותי: 'למה החזקת נייד ביד?'. מה אומר? את האמת: 'לא שמעתי, ולכן קירבתי לאוזן'. אמר טוב, עשה תנועה עם הידיים של 'אין מה לעשות' והודיע לי שהוא הולך לרשום לי דוח".
בזמן הזה תחבה רוזנפלד את הנייד לתיק תוך שהיא מבטיחה לעצמה לא להוציאו יותר כל עוד היא נוהגת. "ואז השוטר ניגש אליי ואמר: 'כתבתי לך דוח של 1000 שקל". אני מסתכלת עליו ואומרת לו: 'אני רוצה להגיד לך משהו, ובטח לא אמרו לך דבר כזה'. הוא הסתכל עליי וחיכה לשמוע מה יש לי לומר. אמרתי לו תודה".
איפה האחריות שלי כהורה? אני קיבלתי היום שיעור
השוטר ההמום לא הבין על מה יש להודות. הרי את צריכה לשלם דוח מטורף עכשיו, אבל לרוזנפלד היה ברור על מה היא מודה. "כבר תקופה שאני אומרת לעצמי לא להיות עם הנייד בזמן הנהיגה כי מספיק שיחת טלפון או הודעה שקופצת, וזה מסיח את הדעת. ובכביש הכל זה עניין של שניות.
"אמנם זה סכום כבד ומכובד, אבל אני את האלף שקל האלה אשלם וכנראה שהייתי צריכה לקבל את הדוח הזה כדי שאתאפס על עצמי. פעם, דבר כזה היה מעצבן אותי ויכול לבאס לי את כל היום, בטח כשזה קורה על הבוקר. היום אני במקום אחר ומודה שזה נגמר ככה. אני מודה לא-ל שיצאתי רק עם דוח וניצלתי מאסון שהיה יכול לקרות במוקדם או במאוחר".
שניה לפני שחזר לניידת, השוטר העיף מבט למושב האחורי שלה וראה את כיסא הבטיחות לילדים. "הוא אמר לי: 'אני מבין שיש לך ילדים בבית', אמרתי 'נכון' ואז הוא אמר: 'אני בטוח שהילדים שלך מחכים לך ורוצים לראות את אמא חוזרת הביתה. תשמרי על עצמך' - המשפט הזה מהדהד לי בראש וגורם לי לצמרמורת.
"כמה זה נכון. איפה האחריות שלי כהורה? אני קיבלתי היום שיעור, שיעור חזק לחיים. ואני מקבלת אותו באהבה", היא מסכמת.